בג''ץ איננו הריבון במדינה. הוא אינו מתיימר להיות כזה, ועומד על ריבונות העם שוב ושוב בפסקי דין החוקתיים (האם קראת פעם פסק דין כזה?!). בג''ץ דן אך ורק בפן המשפטי של החלטות שמתקבלות. כך, למשל, אין הוא בוחן את תבונתן או את יעילותן של החלטות צה''ל בפן הצבאי, אלא מתערב לעתים נדירות אך ורק כאשר יש פגיעה קשה בזכויות אדם, שהיא גם בלתי מוצדקת בנסיבות העניין.
בג''ץ הוא גוף דמוקרטי למהדרין- אחת משלוש רשויות השלטון. מעבר לכך: ללא בג''ץ או גוף דומה לא תיכון דמוקרטיה בישראל (או בכל מדינה אחרת). הכנסת והממשלה- באמצעות חקיקה וחקיקת משנה- קובעות את עיקר הדין. בית המשפט העליון הוא הדיין. ללא דיין, אין דין. ללא דין אין דמוקרטיה.
ולמען העמדת דברים על דיוקם חשוב להזכיר, כי בניגוד להסתה המתמשכת נגד בית המשפט העליון ונגד המערכת הדמוקרטית בישראל, שאתה כנראה נפלת קורבן לה, בית המשפט איננו מרבה להתערב בתחומים פוליטיים מובהקים. כך, למשל, בניגוד לרושם שמנסים ליצור בציבור, בג''ץ לא פסל אלא 7-8 חוקים מקום המדינה ועד היום (החוק הראשון, אגב נפסל כבר בשנות ה60!!!).

אכן, דבריך לגבי דיקטטורה נאורה הם נכונים, אלא שאין להם כל קשר למצב העכשווי בישראל. עם יש גוף במדינה שמונע את הפיכתה לדיקטטורה, הרי שזהו בית המשפט העליון- לרוב בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק.

הגב לתגובה זו

לא ברור לי מה יותר גרוע. בית המשפט העליון בצורתו הנוכחית או בית המשפט בדמות הכנסת המגעילה.
הסיבות מדוע אני ושכמותי איבדו אימון בבתי המשפט הם כדלקמן:
1. עינויי דין הנמשכים שנים היות ו''לבתי המשפט יש זמן והם אינם ממהרים לשום מקום''.
ההרגשה שבתי המשפט בארץ הרבה יותר קשובים לזכויותיהם של העברינים מאשר לזכויותים של האזרחים שומרי החוק. הסיבה העיקרית לכך היא שפושעים יכולים לשכור עורכי דין מהשורה הראשונה בעוד שבסקטור הציבורי משלמים פחות ולכן הפושעים מנצחים את הפרקליטות בבתי הדין והציבור משלם.
ולכן מסיבות אישיות עדיף משטר קצת דיקטטורי עם בית משפט מסורס משהו אבל קשוב לביטחון התושבים ומחמיר עם פושעים, מבית משפט מנותק ואליטיסטי שער ל''זכויות'' משפחות הפשע המיוצגות על עורכי דין ממולחים ונוכלים המרוויחים מליונים מפושעים היוצאים לחפשי.
עם השיטה הקודמת נכשלנו. עם השיטה המוצעת נחכה ונראה.

הגב לתגובה זו