להילחם בגזענות
חמיס אבולעפיה מבקש להציג את המורשת המוסלמית הלא-ידועה ולא להבליט קיצוניים
לכאורה, אלו נתונים מזוויעים, בלשון המעטה. למעשה, אלה נתונים רגילים שאין בהם חדש. מאז ומתמיד הצטייר הערבי באופן לא מחמיא בעיני הישראלי המצוי. זה הישראלי, שבשל סכסוך הדמים המשתולל כבר עשרות שנים בין הערבים ליהודים, נחשף מילדות לחומר חד-צדדי, מבית היוצר של משרד החינוך, שמבוסס על הגדרת הערבי כאויב.
כפועל יוצא של אותה הגדרה, הוא מסתכל על הערבי דרך הטלסקופ של רובה הצלפים וסיפורי חסמב"ה. לא שהערבים טמנו את ידם בצלחת. שכן, גם בצד הערבי אפשר למצוא נתונים לא מחמיאים כשבאים לבדוק "כיצד נתפס היהודי הישראלי בעיני הערבי הישראלי בפרט, והערבי בכלל". מדובר באנטגוניזם הדדי.
מיד עם פרסום הנתונים יצאו אישי הציבור הערבי מגדרם, כמוצאי שלל רב, כדי לבקר ולתקוף. לא שאותם נתונים מדאיגים אינם ראויים לתגובה. הם ראויים, בהחלט ראויים. אלא שבמקום עיסוק צפוי בהטחת כתבי אישום, היה צורך לנצל את המומנטום ולהפנות את כל המרץ והמשאבים לכיוון אחר, חיובי יותר: הנהגת רפורמות, שיביאו לשינוי דמותו המסולפת של הערבי.
ואיך משנים תדמית? למשל, ע"י מתן ביטוי נאות למורשת הערבית והמוסלמית. הרי אנשי רוח, פילוסופיה ומדע ערבים ומוסלמים הרימו תרומה אדירה להתפתחות תחומים חשובים כמו האלגברה, הרפואה ועוד. תלמידי ישראל אינם יודעים דבר על אבן חלדון, אבן רושד, מוחמד אל-גזאלי, ועוד רבים אחרים, שעיון במשנתם יביא לתפיסה אחרת, בוודאי משופרת, של תרבות האיסלאם.
למנף את הפולמוס
אלא שאסור שהשינוי הדרוש ייעצר רק בחומר הלימוד. יש להנהיג שינוי גם בתקשורת, ולאפשר ככל שניתן לאינטלקטואלים ערבים להופיע כדי שידברו ויציגו את הצד שכנגד. לא להתמקד רק בקומץ פונקציונרים פוליטיים זמינים, כאילו הם ורק הם הבבואה של כלל הערבים. למדיה היה חלק לא מבוטל בבניית תדמיתו השלילית של הערבי, ועל כך נערכו מחקרים רבים המוכיחים זאת.
ניצול הממצאים שפורסמו לשם התנצחות וחרמות, לא יביא לשיפור המצב ולא ישנה את התמונה העגומה, הוא רק עלול להחריף אותה עוד יותר. לדידי,
חבל שמספר מלומדים נפלו למלכודת של קלישאות סתמיות ולא נכונות, לפיהן אותן עמדות וגישות נובעות מהיעדר לויאליות של הערבים למדינה. רק לפני מספר ימים פורסם בהרחבה על הפרדה נוסח אפרטהייד בין ילדים אתיופים לילדים אחרים במספר גנים ובתי ספר. האם גם אותה הפרדה נגרמה בשל היעדר נאמנות מצד האתיופים למדינה?