ארומה של שפיות
זה ארבע שנים שפגועי נפש מאזור חיפה נהנים מה"פינגווין" – בית קפה מיוחד בנווה-שאנן שמאפשר להם להיפגש מבלי להרגיש כ"אחרים או "שונים"
עד מהרה הפך קפה פינגווין בשכונת נווה-שאנן למוקד פעילות פופולרי, ונכי הנפש מכל האזור פוקדים אותו ללא הפסקה, ואף מוצאים בו מקור תעסוקה.
מדובר באנשים הסובלים ממחלת הסכיזופרניה, מדיכאון כרוני או ממניה-דיפרסיה. לרוב, פגועי הנפש המנסים להשתקם בקהילה ובמעגל העבודה החופשי נתקלים בקשיים רבים. הקשיים נובעים מתיוג סטריאוטיפי שגוי לגבי מי שמתמודד עם בעיה נפשית וגם מקשיי הסתגלות אישיים הכרוכים בחזרה לחברה.
"אני שמחה שנפלה בחלקי ההזדמנות לנהל את בית הקפה ולהכיר כל כך הרבה אנשים מקסימים שהגיעו לכאן להתנדב, לעבוד ולבלות", מספרת תמר טורנר, מנהלת בית הקפה. "ניתן לראות שהם זקוקים למקום כזה. מצד אחד זה לא מועדון חברתי המיועד לפגועי נפש, אלא בית קפה של ממש שנועד לכלל הקהילה, ומצד שני זוהי חממה תומכת המגנה על פגועי הנפש ומקבלת אותם כפי שהם".
טורנר מסבירה כי "האפשרות לדבר עם אנשים כמוהם או עם סטודנטים לפסיכולוגיה מובילה לשיקום משמעותי. כל יום אני מגלה במישהו אחר עולם ומלואו. נפתחים בפני, בפני העובדים ובפני באי בית הקפה עולמות חדשים, ונוצרים כאן קשרים מדהימים. לא פעם לאחר שהסטודנטים מסיימים את תקופת ההתנדבות בבית הקפה, הם חוזרים ופוקדים אותו שוב ושוב ואף נפגשים עם באי בית הקפה מחוץ לשעות ההתנדבות".
עינת מנקוביץ, מנהלת סניף "אנוש" בחיפה ועובדת סוציאלית במקצועה, אומרת כי "מבחינה מקצועית ניתן לראות שיפור משמעותי בקרב פגועי הנפש שפוקדים את בית הקפה. בית הקפה
מנקוביץ מוסיפה כי "בית הקפה גם מהווה מסגרת תעסוקתית. ישנו אחוז לא מבוטל באוכלוסיה שלא מוצא תעסוקה. בית הקפה מאפשר להם להתנסות במיומנות תעסוקתית, שלא מתאפשרת על-ידי השוק החופשי. זוהי עבודה לא פשוטה בכלל, ויש לעמוד בלחץ ובהספקים מסוימים ולבסוף ליצור תפוקה ייחודית".
"בית הקפה מהווה בשבילי חלק קריטי מהטיפול אותו אני עובר", אומר מוטי הסובל מסכזופרניה ומניה-דיפרסיה, ועובד כאחראי משמרת בבית הקפה. "בחוץ אני מרגיש פרנויות וזה ממש מקפיא אותי ובבית הקפה אני משתחרר. יש כאן אווירה חמה תומכת וחיובית. אנשים מבחוץ שלא עוברים את מה שאני עובר לא מסוגלים להבין את הבעיות שלי, אפילו קרובי המשפחה שלי לא מסוגלים להבין את המצב הנפשי בו אני נמצא", מספר מוטי.
"מבחינתי זה מקום עבודה. אני משתדל להיות מקצוען, אדיב ונחמד לאנשים ולהגיש את המנות בזמן. השילוב בין פגועי הנפש לסטודנטים לפסיכולוגיה שמפעילים את המקום הוא שילוב מנצח. אנו לומדים מהם והם לומדים מאיתנו מהם הצרכים של הבית קפה. בנוסף הם גם לומדים מאיתנו לגבי המקצוע שלהם ואנחנו נעזרים בהם לפיתרון בעיות ולאוזן קשבת".
מוטי מספר שעבר "תהליך של שיקום וצמיחה אישית שהיא גם רוחנית וגם חומרית. הבנתי שאין ברירה ואני זקוק לטיפול פסיכולוגי ולנטילת תרופות. העבודה השוטפת ומוסר העבודה הגבוה שסיגלתי כאן עזרו לי מאוד והיום אני לוקח תרופות במינון נמוך מאוד. חשוב לי שהציבור ידע מה המשמעות של להיות פגוע נפש ויבין את המצוקות והקשיים של אנשים כמונו".
בית הקפה פועל במתכונתו הנוכחית כבר 4 שנים ונתמך ע"י עמותת אנוש ותרומות של גופים שונים. לצערי אנו עדין זקוקים לתרומות מספרת תמר בעיקר לשולחנות, כיסאות, ציוד של בתי קפה וציוד תחזוקה. מתנדבים חדשים כמובן יוקדמו בברכה.
אי-מייל לתרומות ומתנדבים חדשים: turner.tamar@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
