"גדודים לא התאמנו באש 5 שנים"
גדודים שלא התאמנו שנים, תמונת מצב לא מדויקת שהיתה בידי הדרג המדיני, אי-הקפדה על ביטחון שדה ומערך הסברה לקוי – אלו הם רק חלק מההערות שמעלה מבקר המדינה בדוח השנתי
- דוח המבקר: תופעה של נפוטיזם ב-8 חברות ציבוריות
- דוח המבקר: המדינה לא מכבדת את חוק יום לימודים ארוך
- דוח המבקר: כשלים בשמירה על איכות החיים והסביבה
בדוח, מותח המבקר ביקורת חריפה על כך שמודל האימונים של מערך המילואים הלך והצטמצם בשנים שקדמו למלחמה. "לא היה ניתוח משמעויות לירידה באימונים של המילואים", כותב המבקר, שטוען כי הצבא לא דאג להציג לדרג המדיני את כלל המשמעויות לירידה בהיקף האימונים של מערך האימונים וההשלכות לכך.
בדוח נכתב כי בין השנים 2000 עד 2006 הדרג הצבאי הבכיר קיבל, באישור הדרג המדיני ובעיקר בשל אילוצים תקציביים, החלטות שהביאו לצמצום ניכר בהיקף האימונים של יחידות השדה במערך המילואים ושל היחידות הלוחמות במערך הסדיר.
המבקר מציין כי בשנים 2003 עד 2005 צה"ל דיווח לדרג המדיני כי קיימת פגיעה מתמשכת באימוני מערך המילואים בכוחות היבשה עקב קיצוצים בתקציב, אך לא הציג את המשמעויות המבצעיות של פגיעה זו ואת השפעתה על כשירות מערך המילואים למלחמה, כגון: פגיעה ביכולת לממש תכניות מבצעיות, או הפגיעה ביכולת של החיילים להפעיל אמצעי לחימה שונים. בדוח אף מצוין כי היו גדודים שלא ביצעו תרגיל מלא באש במשך ארבע או חמש השנים שקדמו למלחמה.
המבקר מציין לרעה גם את ההחלטה שלא לרענן את ערכות הציוד הרפואי בימ"חים, החלטה שלדבריו, "רק במקרה לא גרמה לכך שמערך המילואים שלחם בלבנון ניצב בפני 'שוקת שבורה' מבחינת ציודו הרפואי".
בדוח נכתב כי "באשרה את הפגיעה באימוני מערך המילואים מדי שנה בשנה, ללא ניתוח המשמעויות המבצעיות שלה וללא דיון בהן, בייחוד לנוכח קביעתו של שר הביטחון באוגוסט 2005 בדבר אי-כשירות מערך המילואים, קיבלה עליה הממשלה סיכון גבוה שמערך זה לא יפעל כנדרש אם תפרוץ מלחמה
על-פי הדוח, ערב המלמה לא היתה תמונת מצב מהימנה של כשירותן ומוכנותן של יחידות המילואים ביבשה למלחמה, תמונה שיש בה כדי לסייע בקבלת ההחלטות. "ההערכה של מפקדים באשר לכשירות יחידותיהם אינה יכולה לשמש תחליף לתמונת מצב המבוססת על מערכת של כשירויות ומדדים לבדיקתן", נכתב בדוח. "זאת כיוון שיש חשש שמפקדים לא יאמרו שיחידותיהם אינן כשירות לבצע משימות". עוד קובע המבקר כי יש לצמצם באופן ניכר את מספר המפקדים שלא אומנו ולא הוכשרו.
בנוסף, תוקף המבקר בחריפות את התופעה שהיתה נפוצה במלחמה, והיא פניות של מפקדים וחיילים מיחידות שונות אל גופים אזרחיים בבקשה לקבל כתרומה ציוד לחימה, ציוד אישי ומזון, בניגוד לפקודות הצבא. "תופעה זו עלולה לגרום לאי-אמון במערכת הצבאית", כתב המבקר.
בנוגע לסוגיות החימוש טוען המבקר כי על המטכ"ל לבחון בדחיפות את יעד ההיערכות בנוגע לסוגי תחמושת העיקריים המשמשים אותו. עוד קורא המבקר להקטין את התלות באספקת תחמושת מחו"ל בזמן חירום, כדי לאפשר לצה"ל את פריטי החימוש העיקריים הדרושים לצה"ל.
עוד העלה המעקב של המבקר כי צה"ל ומשרד הביטחון לא תיקנו רבים מהליקויים שהועלו בביקורת הקודמת למרות שהתחייבו לתקנם. "משרד המבקר רואה בחומרה רבה את העיכוב בטיפול בליקויים האמורים", נכתב.
בדוח מתייחס המבקר גם לסוגייה של חשיפת מידע מסווג במהלך המלחמה. "היקף חשיפת המידע המסווג היה רב ומשמעותי ונמשך עד לסיומה" נכתב בדוח. "יש לראות בחומרה את אי-ההקפדה בצה"ל בתחום החשוב והרגיש של שמירת ביטחון המידע המעידה על חוסר משמעת".
המבקר מעיר על היקף חשיפת המידע המסווג ועל אי-הפעלת הסמכות באופן תקיף וחד-משמעי בעת המלחמה לצמצם את היקף החשיפה, הן של הגורמים הפיקודיים ובראשם הרמטכ"ל וראש אגף המבצעים והן של הגורמים המקצועיים האחראים בצה"ל לביטחון המידע, ובראשם ראש אגף המודיעין, באמצעות ראש מחלקת ביטחון המידע.
בנוגע לסוגיית ההסברה, טוען המבקר כי היעדר תפיסת הסברה ממלכתית כוללת וחוסר תיאום נאות בין גורמי הסברה, בלט בחריפות גם בעת מלחמת לבנון השנייה. "מדובר בליקוי יסודי שבמועד סיום הביקורת, ינואר 2007, טרם תוקן", נכתב בדוח. לדעת מבקר המדינה, ראוי שמשרד ראש הממשלה, בעל הראייה הכוללת לצורכי הסברה בארץ ובחו"ל, יהיה זה שירכז את הפעילות של מערך ההסברה הלאומי בעת חירום ויכין אותו לשם כך בעת רגיעה.
מצה"ל נמסר בתגובה כי "צה"ל לומד את המסקנות והלקחים שמעלה דו"ח מבקר המדינה והוא מחויב ליישומו המלא תוך בקרה ומעקב אחר דרך היישום. צה"ל פעל ופועל לאורך שנת העבודה באמצעות מחלקת הבקרה במטה הכללי ובאמצעים נוספים על מנת לוודא תיקון הליקויים כפי שנכתב בדוח".
עוד נכתב כי "כלל הנושאים המוזכרים בדוח עברו תהליך ייסודי של בחינה וחלק ניכר מהם טופל עוד בטרם פורסם הדוח. צה"ל גיבש תוכניות עבודה סדורות כחלק מהליך הטמעת הלקחים, וזאת על מנת לעמוד באתגרי העתיד בצורה טובה יותר. עם תום מלחמת לבנון השנייה החל צה"ל בתהליך בדיקה מקיף ויסודי, לרבות ביצוע תחקירים והפקת לקחים מהיערכות צה"ל לפני המלחמה ובמהלכה".
הצבא מדגיש כי "דו"ח מבקר המדינה העוסק בנושאים הקשורים במלחמת לבנון השנייה וכן נושאים העוסקים במערכת הביטחון, מתפרסם עתה כאשר צה"ל מצוי בעיצומם של מהלכים ליישום הלקחים שהופקו".
ממשרד הביטחון נמסר כי המשרד "מתייחס לביקורת כאל כלי חשוב המאפשר איתור ליקויים חריגים, תיקונם וייעול התהליכים. בהקשר זה, דוח מבקר המדינה מאפשר למשרד לקבל בחינה מעמיקה, עצמאית ומקצועית של סוגיות שונות, המתבצעת על ידי גוף חיצוני ובלתי תלוי, זאת לצורך הפקת הלקחים ויישום ההמלצות".
נא להמתין לטעינת התגובות
