בלפור, מי?
ביום שישי מציינים 90 שנה להצהרת בלפור. סקר מיוחד מגלה כי 16% מהציבור לא יודע מה זה, כמו גם כמחצית מהצעירים. מה אתם יודעים על המסמך?
90 השנים שעברו, כך ניכר מהסקר, עשו שמות בידע של צעירי ישראל. בעוד ש-34% מכלל הנשאלים לא ידעו מי היה הלורד בלפור, כמחצית מהצעירים עד גיל 29 שהשתפו בסקר לא ידעו מי הוא, וכך גם מעל למחצית מקרב העולים מחבר העמים שעלו לישראל לפני שנת 1989 שנשאלו על כך. כמו כן, בעוד ש-16% מהנשאלים לא ידעו לספר על תוכן ההצהרה, כ-45% מהצעירים הודו שאינם יודעים מהו תוכנה.
על-פי הממצאים, כ-60% מקרב הצעירים שהשתתפו בסקר לא ידעו כלל מתי פורסמה ההצהרה. בנוסף, כ-80% מכלל המשתתפים לא ידעו לומר למי נשלחה הצהרת בלפור, כמו גם 70% מהצעירים.
קצת היסטוריה: ב-2 לנובמבר 1917 שלח שר החוץ הבריטי, הלורד ג'יימס ארתור בלפור, לנשיא ההסתדרות הציונית בבריטניה, הלורד ליונל רוטשילד, איגרת רשמית המביעה את הכרתה של הממשלה הבריטית בזכותם של היהודים להקים בית לאומי בארץ-ישראל ואת נכונות בריטניה לסייע להסתדרות הציונית בהקמת בית לאומי זה.
חשיבותה של ההצהרה, שזכתה לכינוי "הצהרת בלפור", היתה בכך שלראשונה קיבלה הציונות הגדרה רשמית בינלאומית בזכותו של העם היהודי לשוב לארץ-ישראל.
אולם למרות חשיבות ההצהרה, בסקר, שנערך על ידי מכון "סמית" עבור המועצה הציונית בישראל ועבור המשרד לענייני חברה ותפוצות, אמרו 26% מכלל הנשאלים כי "לא חשוב" לציין בישראל את הצהרת בלפור. כך גם השיבו כ-50% מהצעירים.
שר העבודה והרווחה, יצחק הרצוג, שיזם יחד עם מזכיר
בישיבת הממשלה ביום ראשון תיבחן גם הצעתו של הרצוג לציין את האירוע באופן רשמי במשכן הכנסת, ולהפעיל מערכי שיעור ייחודיים להעשרת הידע של תלמידי ישראל בנושא זה. זאת נוכח ממצאי הסקר.

"מדינת ישראל, אשר חוגגת השנה 60 שנות קיום, גידלה דורות של צעירים שנולדו למציאות בה מדינת היהודים היא עובדה מוגמרת", אמר השר הרצוג. "עלינו לשוב ולהזכיר להם שהיו תקופות בהיסטוריה הלא כה רחוקה של העם היהודי, בהן המחשבה על הקמת בית לאומי היתה בגדר חלום".
מנכ"ל המועצה הציונית בישראל, משה בן-עטר, אמר כי "הסקר מצביע על ירידה הולכת ונמשכת במעמדם ויוקרתם של נושאים הקשורים בתולדות העם והיישוב". לדבריו, יש לחזק את תחושת השייכות של הדור הבא, "ולהאמין בצדקתו של החזון הציוני".
בן-עטר ציין כי ממצאי הסקר מראים שאוכלוסיית העולים "אינה מחוברת מספיק להוויה הציונית והישראלית, ועל -כן דרוש מאמץ מיוחד לחברם ולשלבם בחברה הישראלית".
"לורד רוטשילד היקר,
בעונג רב הריני מוסר לך בשם ממשלת הוד מלכותו את הצהרת האהדה שלה לשאיפות היהודיות הציוניות, שהוגשה לקבינט ואושרה על ידי:
"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את ייסודו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותפעל במיטב מאמציה להקלת השגתה של מטרה זו, מתוך הנחה ברורה שלא יעשה שום דבר, שיש בו לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות, או בזכויותיהם ומעמדם המדיני של היהודים בכל ארץ אחרת".
אכיר לך טובה אם תביא הכרזה זו לידיעתה של ההסתדרות הציונית.
שלך בברכה, ארתור ג'יימס בלפור"
2.11.1917