"האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?"
לא מוסרי, לא חברי, לא חברתי, ובוודאי שלא ביטול תורה. הרב חיים בורגנסקי רב היישוב מצפה הושעיה, במכתב פתוח למורים הדתיים
אני מבקש להציג דעה ההפוכה, דעה הסוברת שהן מסיבות הלכתיות והן מסיבות ערכיות על בתי הספר הדתיים להשתתף בשביתות של האיגודים המקצועיים, ובלבד שמדובר בשביתה חוקית.
שאלה מוסרית קשה עולה מול ההמנעות שלכם כמורים מנטילת חלק במאבק של ארגון המורים. אינני חושב שאתם סבורים שהמאבק לשיפור תנאי ההוראה, לתוספת שעות הוראה ולשיפור תנאי השכר של המורים אינו צודק. אינני חושב שהחלטתם שאתם מוותרים על שיפור תנאיכם, אם אלה ישופרו בעקבות המאבק. יתר על כן, יש לי חשד שאם הייתם יודעים שתנאי העבודה ישופרו רק לאלה שמשתתפים בשביתה לא הייתם ממשיכים ללמד.
במידה רבה, אם כן, אתם נהנים מן העובדה שמתוצאותיה של השביתה יהנו כולם, אלה ששבתו ואלה שלא שבתו. כך, אם כן, אתם אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה; אתם "יוצאים צדיקים" בכך שאינכם שובתים, דואגים לתלמידות ולביטול תורה וכו' וכו', ועם זאת משכורותיכם תגדלנה בזכות השביתה. יתר על כן, אף בשעת השביתה אתם מרוויחים, שהרי לא ינכו ממשכורותיכם את דמי השביתה.
למותר לציין שזו התנהגות שקשה להצדיקה מבחינה מוסרית, והיא מזכירה את מי שאינו הולך לצבא כי אחרים יגנו עליו, את מי ששולח אחרים לחלל שבת במקומו כשחייבים לחלל שבת ועוד.
אני יודע שזה נשמע רע, ובוודאי אינכם מתכוונים לכך, אבל בסופו של דבר זכרו כי אתם יכולים להרשות לעצמכם להיות צדיקים רק בזכות זה שיש די "רשעים" המוכנים שלא לדאוג לחינוך ולא אכפת להם מביטול תורה.
זכותם של עובדים לשבות הינה ערך מהותי ההופך את העובד מעבד לבן חורין. שנים רבות נאבקו עובדים על זכויותיהם, והודות לאותם מאבקים מוכרת זכות השביתה כזכות יסוד של העובד.
ראו כמה מתאמצים אנשי "מעגלי צדק" לבסס נורמות של צדק ביחסי עובד-מעביד, והבינו עד כמה הזכות לשבות אינה טריוויאלית, ועד כמה לא קל לעובד לוותר עליה. בעיני מדובר בערך חינוכי של ממש, קשה לי להבין כיצד אפשר לחנך תלמידים לכבד את החוק ולאמץ נורמות של אזרחות טובה בשעה שמוריהם שוברים שביתה לעיניהם.
אינני נכנס לעומק העניין, אולם על פניו ניתן לאמר שפוסקים רבים וחשובים רואים את זכות השביתה של העובדים כזכות הלכתית בסיסית אם הדבר מעוגן בחוקי העבודה שבמדינה ונעשה על פי המקובל בחוקים אלה. יתר על כן, גדולי הלכה כמו הרב משה פיינשטיין זצ"ל, הרב אברהם שפירא זצ"ל ואחרים פרסמו תשובות הלכתיות מהן עולה שיש חובה הלכתית על הפועלים המאוגדים באיגוד מקצועי להצטרף לשביתת האיגוד, ויש זכות לאיגוד להענישם עונשי ממון על הפרת השביתה.
הרב אביגדור נבנצאל פסק למורים שאינם מלמדים לימודי קודש
שאלה אחרת היא שאלת ביטול התורה. אסתפק כאן בשתי נקודות: א. הטענה בדבר ביטול תורה מתייחסת רק ללימודים תורניים. אף שערכית הכל אצלנו תורה, ודאי שתלמיד המתבטל משיעור מתמטיקה אין להאשימו בביטול תורה..ב. למען ההגינות יש לאמר שכל הטענות בדבר ביטול תורה נכונות באותה מידה גם ביחס לחופש הגדול ולחופשות נוספות. לדעתי, מוסד המבטל את תלמידיו מתורה במשך למעלה משלושה חודשים בשנה לא יכול לטעון כלפי מוריו כי שביתתם הצודקת היא בגדר ביטול תורה.
הימנעות מהשתתפות בשביתה היא בעייתית גם כלפי האיגוד המקצועי המייצג אתכם.
כוחו של הארגון נובע מהעובדה שהמורים המשתייכים אליו פועלים ביחד. רק כך יש לו כח לנהל משא ומן מול המעביד, ורק מכח זה הוא יכול לנהל מאבק של מורה בודד שנגרם לו עוול (ויש הרבה כאלה) על ידי מעבידו. המחשבה שאין עוולות במערכת "רצינית" כמו מערכת החינוך היא מחשבה שגויה, ולצערנו – המערכות הדתיות, "שלנו" לכאורה, מלאות עוולות כרימון כלפי עובדיהן.
אתמול שמעתי איש ציבור חרדי המתפאר שאצלם אין שביתות כיוון שהם היחידים המכירים בערכו של החינוך. שמעתי וגיחכתי בעצב. ההתנשאות החרדית הזו אין לה על מה שתסמוך. להיפך, המערכות החרדיות מוכרות כמעסיקות קשות ביותר ביחסן לעובדים. לצערי, נדמה לי שהבעיה קיימת לא מעט גם במגזר שלנו.
צריך לזכור שגם מערכת המשפט הכירה בחוקיות השביתה, והעובדה היא ששום צו מניעה לא הוצע הפעם כנגד השביתה. דומה שגם בית הדין הארצי לעבודה, שהוא האחראי החוקי והציבורי למניעת שביתות פרועות, הכיר בזכות קיומה של השביתה ובכך שלא ניתן יהיה להכנס למשא ומתן רציני בלעדיה.
אשר על כן החובה המוסרית והארגונית שלכם כעובדים כלפי האיגוד המקצועי אינה מוטלת בספק. מי שאינו מוכן להשתתף במאבקי האיגוד צריך להיות ישר מספיק כדי לומר שכאשר יקלע למצוקה אין בכוונתו להפעיל את האיגוד לטובתו. מאידך, מי שרוצה עזרה של האיגוד חייב לחזק את כוחו על ידי השתתפות במאבקיו..
נא להמתין לטעינת התגובות
