רוצות צה"ל מסורס
גבי אביטל מזהיר מפני הטרור הפמיניסטי שגרם לוועדה ציבורית להמליץ על שוויון שכולו פגיעה
מה מסוכן בתוכנית? התעלמות מממצאים וממחקרים בארה"ב ובבריטניה המצביעים על כך ששילוב נשים במערך לוחם פוגע במוכנות הצבא. וגם: התעלמות והסתרה של נתונים בתוך צה"ל, כגון שברי הליכה הגבוהים פי עשרה שמהם סובלות נשים, כמו גם אנמיה מתגברת וירידת סידן שנמצאו בקרב חיילות שניסו להכשירן כלוחמות. בנוסף, "סרגלי מאמצים" הותאמו לחיילות, פק"לים הוקטנו, מסלולי הליכה ומסעות נתפרו ביחס למאמץ האפשרי - ולא ביחס לזה הנדרש. ואלה דוגמאות מעטות מני רבות.
בריאן מיטשל כותב בספרו "נשים בצבא": " מפקדים בצבא התלוננו זמן רב על כך שנשים אינן מצליחות לבצע משימות פיזיות שגרתיות רבות, הקשורות לתחומי ההתמחות שהוקצו להן. לדוגמה, נשים שהוכשרו כמומחיות אחסון תחמושת התקשו לטפל בתחמושת שמשקלה בין 29 ל-60 ק"ג". לשם תזכורת, אותן שלוש לוחמות מחיל התותחנים שכיכבו מעל המסכים במלחמת לבנון השנייה, לא הרימו אף לא פגז אחד (וברור שאין להטיל עליהן משימה כזו).
עוד הוא מוסיף: "יתרונות פיזיים של הזכר הם יתרונות גנטיים. הטכנולוגיה המודרנית לא שינתה זאת כלל, גם אין סיכוי רב שהיא תשנה זאת. לכן, אף בלא שנדון כלל בשיקולים הפסיכולוגיים, החברתיים או הניהוליים, הדרת נשים מלוחמת חי"ר בקו הקדמי מחוייבת מכישוריהן הפיזיים הנמוכים-יותר".
מי מפחד מארגוני הטרור הפמיניסטי הרדיקלי?
למה שזה יעניין את הפמיניסטיות הרדיקליות מובילות התוכנית? תא"ל במיל' חדווה אלמוג הוסיפה את השמן על מדורת ההתאבדות הזו: שילובן של הנשים בכל המערך הלוחם, לטענתה, חשוב לעתידן בהשתלבות בחיי המדינה, פוליטיקה וחברה.
האם הפחד מפני ארגוני הטרור הפמיניסטי הרדיקלי משתק מפקדים, הוגים, מדעני מדינה וסוציולוגים, עד כדי התעלמות מוחלטת מהקו המסוכן הזה? בכל זאת, יש צדיקוֹת בסדום. וכך אומרת פרופ' רות גביזון: "שילוב עלול ליצור מתחים פיזיים ורגשיים, העלולים לחבל ביעילות המבצעית של יחידות. . . בחורים ובחורות שיש ביניהם גם יחסים
רגשיים ופיזיים מורכבים. . . כוללים בעיות של תחרות וקנאה, רצון להרשים, או רצון מיוחד לגונן - העלולים לשבש את היכולת של היחידה לתפקד".
אניטה בלייר מארה"ב, שעמדה בראש ועדה בקונגרס האמריקני שסקרה 30,000 חיילים וחיילות, הגיעה למסקנה דומה: המתח בכוחות המזוינים שמקורו מסיבות רבות, פוגע במוכנות הקרבית. מקור אחד של מתח שלא ניתן להכחישו הוא הבלבול והסחת הדעת, הנגרמים מהבעיות הבלתי נמנעות הכרוכות בשילוב המגדרי".
כך נראית, אם כן, מוכנותו של צה"ל למלחמה הבאה, 34 שנים לאחר השבוע הגורלי ההוא. מי ייתן את הדין?
נא להמתין לטעינת התגובות
