רצח גדליה – הסיפור המלא

גם ברצח גדליה היו תיאוריות קונספירציה, הוא גרם לתפנית משמעותית בהיסטוריה היהודית, והביא לחיסולה הסופי של האוטונומיה היהודית בארץ ישראל – חגי אפרתי מביא את הסיפור המלא

חגי אפרתי | 16/9/2007 12:52

צום גדליה שחל היום הוא ייחודי בכך שהוא נקבע, לכאורה, בשל רציחתו של אדם, גדליהו בן אחיקם, פקיד שמונה על-ידי שלטון זר, ולמעשה היה עושה דברו של אותו שלטון. על-פניו, עניין הצריך עיון, שהרי זכורים לא מעט מקרים בהם נרצח פקיד או נציג של שלטון אחר, יהודי או זר, ולא נקבע בגין זה כל צום או תענית.

סיפור המעשה מובא במלכים ב' פרק כה' פס' כב'- כה':
"כב וְהָעָם, הַנִּשְׁאָר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הִשְׁאִיר, נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל-וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם, אֶת-גְּדַלְיָהוּ בֶּן-אֲחִיקָם בֶּן-שָׁפָן. כג וַיִּשְׁמְעוּ כָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים הֵמָּה וְהָאֲנָשִׁים, כִּי-הִפְקִיד מֶלֶךְ-בָּבֶל אֶת-גְּדַלְיָהוּ, וַיָּבאוּ אֶל-גְּדַלְיָהוּ, הַמִּצְפָּה; וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה וְיוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ וּשְׂרָיָה בֶן-תַּנְחֻמֶת הַנְּטפָתִי, וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶּן-הַמַּעֲכָתִי-הֵמָּה, וְאַנְשֵׁיהֶם. כד וַיִּשָּׁבַע לָהֶם גְּדַלְיָהוּ, וּלְאַנְשֵׁיהֶם, וַיאמֶר לָהֶם, אַל-תִּירְאוּ מֵעַבְדֵי הַכַּשְׂדִּים: שְׁבוּ בָאָרֶץ, וְעִבְדוּ אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל-וְיִטַב לָכֶם. כה וַיְהִי בַּחדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה בֶּן-אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-גְּדַלְיָהוּ, וַיָּמת; וְאֶת-הַיְּהוּדִים, וְאֶת-הַכַּשְׂדִּים, אֲשֶׁר-הָיוּ אִתּוֹ, בַּמִּצְפָּה. כו וַיָּקֻמוּ כָל-הָעָם מִקָּטן וְעַד-גָּדוֹל, וְשָׂרֵי הַחֲיָלִים, וַיָּבאוּ, מִצְרָיִם: כִּי יָרְאוּ, מִפְּנֵי כַשְׂדִּים".

עולה מכאן כי גדליהו בן אחיקם הוא לא סתם פקיד ממונה אלא אוהד את השלטון הזר ממש. הוא ממליץ לבאים לפניו לציית לשלטון החדש.

חורבן 2

הבא להורגך

הסיפור בירמיהו משלים את המקור במלכים ומוסיף עליו מנקודת מבטו של ירמיהו- נביא החורבן. לאחר הכיבוש הבבלי נותרה בארץ רק דלת העם, זאת משום שהבבלים הניחו כי לאלה לא יעמוד כוחם למרוד. עליהם שמו הבבלים את גדליהו בן אחיקם. לצידו הושיבו את ירמיהו כאוטוריטה דתית. הדבר עורר זעם רב בעם. משלחת בכירים, ובהם יוחנן בן קרח הודיעו לגדליהו על מזימה לרצוח אותו שתבוצע בידי ישמעאל בן נתניה.

גדליה מסרב להאמין לנאמר לו ולא הסכים להקדים רפואה למכה ולפגוע בישמעאל בטרם יעשה את זממו. הוא אף מכנה את יוחנן שקרן. סיפור זה נעדר לחלוטין מספר מלכים ולא כאן המקום להרחיב בכך, אולם יש להניח כי הסיבה לכך נעוצה בהיותו של ישמעאל נצר מלוכה מבית דוד, שאת

שיבחו נושא ספר מלכים. אחרי מעשה נמלט ישמעאל לעמון ויושבי יהודה נמלטים למצרים מחשש לתגובה בבלית קשה.

כאן נעוצה סיבת חשיבותו של הרצח. לרצח גדליהו הייתה השלכה מרחיקת לכת על ההיסטוריה היהודית:
הוא הביא לחיסולה הסופי של מלכות יהודה והאוטונומיה היהודית בארץ ישראל.
וכך, באופן פרדוקסאלי ומוזר למדי, דווקא התוצאות האיומות של מעשה הקנאות של ישמעאל גרם בדיעבד לרהביליטציה של גדליהו. הדבר עולה מדברי ההסבר של רבי עקיבא לסיבת היות יום זה יום צום:
"ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשרפת בית אלוקינו"- אין דרך אחרת להבין את הנאמר לבד מהעובדה שרבי עקיבא רואה בגדליהו צדיק. נראה כי הדבר נובע גם מעובדת הירצחו על-ידי יהודי אחר.

אשם במותו

במסכת נידה מובאת גישה ייחודית, המייחסת את ההרוגים, ובעקבות כך גם את הקטסטרופה בעקבות הרצח, לגדליהו עצמו, בהסתמך על הפסוק בירמיהו: "...אֲשֶׁר הִכָּה בְּיַד-גְּדַלְיָהוּ...", ושואלים שם: וכי גדליהו הרגם?

אלא "מפני שהיה לו לחוש לעצת יוחנן בין קרח". זהו ניסיון לשים על כתפיו של גדליהו את האחריות למה שאירע משום שהיה עליו למנוע את רצח עצמו ובכך את התוצאות האיומות שלו. זוהי אפולוגטיקה המתכתבת עם הצורך לגנות את הרצח, מחד, ומאידך להשחיר את פניו של גדליהו בן אחיקם- משתף הפעולה עם השלטון הזר.

אולם כל אלה מחמיצים את עיקרה של פרשת רצח גדליהו בן אחיקם והלקח העולה ממנה. וזו בעיית קוצר הרואי המשולב תמיד במעשה הקנאי. המעשה הקנאי הוא תמיד גחמת-לב, המונעת מכוונות של "טוהר" ו-"חסידות", אך תוצאותיו הן תמיד קטסטרופאליות.

הקנאי רואה מציאות מסוימת דרך הפריזה הצרה של עולמו הרוחני הצבוע בשחור ולבן, ומחולק לצדיקים ורשעים, נאמנים ובוגדים. הוא רואה את מה שנראה לו כבגידה ודמו רותח. הוא אינו מתחשב בעתיד. עניינו הוא הכאן והעכשיו. הוא חייב לטהר את השרץ, להסיר את השיקוץ. בדמותו לחשוב שהוא "מציל את העולם" הוא מביא לאסון רחב היקף. כך, רצח גדליהו מביא למותם של המוני יהודים ולסיומה המוחלט של הריבונות היהודית בארץ ישראל לשנים רבות.