כמה זה עולה לנו

האם מותר ע"פ המשפט הבינ"ל לנתק לעזה את החשמל והמים? הילי מודריק-אבן חן מסבירה

ד''ר הילי מודריק - אבן חן | 14/9/2007 8:52

בימים אלה נשמעות מפי שרי ממשלה הצעות לפגוע בתשתיות החשמל והמים ברצועת עזה, בתגובה על ירי הקסאם הנמשך אל שדרות. מה דינן של הצעות אלה על-פי המשפט הבינלאומי? מאז הינתקותה של ישראל מרצועת עזה אין היא כפופה לחובות החלות על כובש על-פי דיני המשפט ההומניטרי הבינלאומי. ישראל עודה חבה על-פי ההסכמים שחתמה עם הרשות הפלשתינית. עם זאת, פתיחה בפעולות מזוינות מצד הרשות הפלשתינית או ארגונים עצמאיים הפועלים בשטחה כלפי ישראל מכניסה לתוקף את דיני העימות המזוין של המשפט ההומניטרי. המשמעות המשפטית של מצב זה היא כי ישראל אינה חייבת כלפי הלוחמים הפלשתינים, אלא בהקפדה על דיני העימות המזוין, קרי, דיני המלחמה. לעומת זאת, אין בכך כדי להתיר לישראל לפגוע באזרחים בניגוד למשפט הבינלאומי.

המשפט הבינלאומי ההומניטרי אוסר התקפה מכוונת על אזרחים ומטרות אזרחיות. אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת ענישה קולקטיבית ונקיטת אמצעי הפחדה כלפי האוכלוסייה האזרחית במהלכו של עימות מזוין.

אמנם, אזרחים ומטרות אזרחיות עלולים להיפגע במהלך עימות צבאי, אך חוקיותה של תוצאה זו מותנית בשני תנאים: ראשית, אל לפגיעה באזרחים להיות מכוונת אלא עליה להיות תוצאה נלווית לפגיעה במטרה הצבאית; שנית, על הפגיעה להיות מידתית ביחס ליתרון צבאי קונקרטי וישיר אשר צפוי מן הפעולה הצבאית. המטרה להביא ליצירת לחץ על ארגוני הטרור להפסיק את פעולות הלחימה שלהם אינה מקדשת את האמצעים.

רגע אחרי ירי הקסאם

אין זו הפעם הראשונה במהלך שנות הלחימה בטרור, שבה מתמודדת ישראל עם מצבים שבהם ההבחנה בין אזרחים ללוחמים אינה פשוטה, בלשון המעטה. מקרה דומה לזה העומד במוקד דיוננו התעורר במהלך מבצע חומת מגן, כאשר לוחמים פלשתינים התבצרו בכנסיית המולד בבית לחם, והחזיקו עימם 150 אזרחים כבני ערובה. כמו כן, שהו באותה עת כוהני הדת במקום. בית המשפט העליון התמודד עם השאלה, האם מותר לצה"ל להפסיק את אספקת המזון, המים והתרופות ללוחמים במקום, על מנת לגרום לכניעתם. כבר אז היה מודע צה"ל לחובתו לספק את צרכיהם של כוהני הדת המחויבים להישאר במקום ולאפשר לאזרחים המעוניינים בכך לצאת מן הכנסייה. בית המשפט העליון אישר נקיטת פעולה זו, רק בתנאים האמורים, קרי, האזרחים יוכלו לצאת מן המקום (וכן לחזור אליו אם ירצו) וכוהני הדת יקבלו את צרכיהם.

נכון הוא, כי השרים המציעים היום את ההצעות דלעיל מבקשים להימנע מהעצמתו של העימות המזוין שיתפתח בין ישראל לפלשתינים, ומהקטנת הפוטנציאל לשפיכות דמים, לו יגיב צה"ל באמצעי לחימה כלפי מטרות צבאיות לגיטימיות. ואולם בכך אין כדי להצדיק הפרה של המשפט הבינלאומי.

מהי אפוא פעולה לגיטימית על-פי המשפט הבינלאומי? פעולה של ישראל כלפי מטרות צבאיות, לאחר שהותקפה על-ידי ירי קסאם לשטחה, מותרת על-פי המשפט הבינלאומי כהגנה עצמית. עם זאת, גם אמצעי זה מותנה בתנאי מידתיות ונחיצות, כך שיהיה בו כדי לנטרל את האיום הספציפי ולא יהיה מכוון להשגת מטרות החורגות מכך. מבחינה משפטית גרידא, ומבלי לדון בשאלת התבונה המדינית של נקיטת פעולה מסוג זה, יש בכך כדי לנטרל את חשש השרים מהידרדרות המצב הביטחוני לכדי מלחמה כוללת.

ד"ר הילי מודריק - אבן חן היא מרצה למשפט בינלאומי פומבי במכללת "שערי משפט"