גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


משפטן נ' משתמט

יובל אלבשן שם לב שהדיון הציבורי במשתמטים הוא שיא הדמוקרטיה. אלא שגם כאן מתערבים משפטנים

יובל אלבשן | 9/9/2007 5:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שבוע שעבר המשיכה החברה הישראלית לסעור סביב סוגיית הידוענים שמשתמטים משירות צבאי. בראיון לתוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב', זעק אב לחייל המשרת בעזה, שהוא מפציר בבנו לדפוק נפקדות. "שיישב בכלא ושלא ישרת", הוא אמר לירון דקל מדם ליבו, "שהבנים של שרי אריסון ועורכי הדין ישרתו שם במקומו". בכנסת הגיש ח"כ ישראל חסון הצעת חוק, שתאסור מימון מופעים ציבוריים שבהם נוטלים חלק אמנים שלא שירתו בצה"ל, וועדת השרים לציון 60 שנות עצמאות דנה באותו נושא, בקשר לאירוע החגיגי. אליהם הצטרפו רבים, כמו שרת החינוך, שקראה להוקיע את אותם אמנים. מנגד, התייצבו אחרים, שביקשו להפסיק את "ציד המכשפות". הכל בדציבלים הכי גבוהים שיש, כראוי לדיון שנוגע בנימים הכי רגישות של כולנו.

ואז, כמו תמיד, נכנסו אל תוך הדיון הציבורי הכל-כך חשוב הזה המשפטנים, ואיימו להשביתו. ראשונה היתה עו"ד שלומית ברנע, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שטענה, כי "אפליית אמנים שהשתמטו משירות צבאי בצה"ל היא בלתי חוקית ומעוררת בעיות משפטיות שונות". אחריה החרו החזיקו מומחים אחרים למשפט ציבורי ולזכויות אדם, שהלינו על הפגיעה האנושה בשוויון שתגרום אותה מדיניות אם תוגשם, וחלקם אף הבטיחו שיעתרו לבג"ץ אם אכן הממשלה תממש אותה.

ההתערבות המשפטית הזו סיפקה הוכחה נוספת לסכנה שבתופעת "משפוט יתר". הנה באים יודעי הכל, לובשי הגלימות השחורות, והם קובעים מה מותר ומה אסור, ואגב כך מנוונים את התן-וקח הפוליטי, שהוא צינור החמצן של כל דמוקרטיה. "זה אסור", קבעו אותם משפטנים, כאילו מדובר באמת אחת ויחידה שאין עליה עוררין, למרות שבעולם המשפט לעולם אין רק אמת אחת, ותמיד יש מחד ומאידך.
לא מותר, אלא איך אפשר

כך למשל, מול טיעוני האחרונים ניתן לטעון, שדווקא פעולה כזו מצד המדינה מתקנת את אפלייתם הכלכלית של הצעירים, שהתגייסו ונתנו למדינה שנים רבות ללא שכר ראוי, בעוד שחבריהם לשכבה שלא מתגייסים צברו במהלך אותן שנים כסף, נכסים ומיומנויות. זו לא אפליה, שכן לא מדובר ביחס שונה אל שווים, אלא יחס שונה אל שונים, וזה כמובן מותר.

לכן, תפקיד היועצים המשפטיים במקרים שכאלה הוא לא לקבוע מה מותר, אלא לקבוע רק איך זה אפשר. ושוב, אין פסול באינטרס הציבורי (בטח של חברה בסכנה קיומית) להוקיע את אלה שלא מוכנים לתרום את חלקם למדינה, למרות שהם יכולים לעשות זאת. זה אינטרס לגיטימי שניתן לאזן אותו אל מול אינטרסים אחרים, אפילו

מול השוויון. הידוענים בהקשר זה הם כלי להעברת מסר חשוב: עשויה להיות לך תועלת אישית גדולה אם לא תשרת ותקדם את עצמך, אבל יש לכך גם מחיר חברתי וכלכלי לא קטן. כדאי שכל מי ששוקל ללכת בדרכם של אותם ידוענים, ייקח את זה בחשבון.

כך או אחרת, אין ספק שזה דיון שהחברה הישראלית חייבת לנהל בינה לבין עצמה, ובצורה הנוקבת ביותר. אנחנו חייבים להידרש לשאלה איך מחברה ערכית ומגויסת הפכנו לחברה אגואיסטית ומפוררת. אם גם דיון זה יועבר לאולמות הממוזגים של בתי המשפט, זו תהיה התדרדרות נוספת בתהליך עיקורה וניוונה של הדמוקרטיה הישראלית, וזה הרבה יותר מסוכן מהסכנה הטמונה בהשתמטותם של מרינה בלומין, איתי טיראן ודומיהם.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יובל אלבשן

צילום: עינב מורנו

אב במשרה מלאה לשני ילדים מקסימים. בנוסף חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ופעיל בהנהגת מטה הארגונים החברתיים. חיבר שלושה ספרים על זכויות אדם ומשפטים.

לכל הטורים של יובל אלבשן
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים