איומים על חייו של פרופסור וייס
אלמונים שלחו לפרופ' שקילל לפני חודש את מח"ט חברון מכתב איום ברצח. וייס: "לא פוחד מאף-אחד"
בשיחה עם nrg מעריב סירב פרופסור וייס להגיב על מכתב האיום שנשלח אליו, אך הכריז כי הוא אינו חושש ממנו. "זה לא המכתב הראשון שנשלח אליי, אני לא פוחד מאף אחד וזה לא מאיים עליי", אמר. "מישהו הגיע אליי לחדר באוניברסיטה, ראה את המכתב הזה, מאוד התרגש ממנו והחליט להפיץ אותו. בכלל לא חשבתי להגיש תלונה במשטרה".
הסערה סביב וייס החלה בעקבות התנהגותו במהלך פעולתם של 2,600 אנשי משטרה ומג"ב בתחילת החודש לפינוי מאות פעילי ימין שהתבצרו בכמה מבנים בשוק הסיטונאי בחברון. לאחר שעות של עימותים קשים עם פעילי הימין, בהם נפצעו 11 שוטרים באורח קל, תקף פרופ' וייס את מפקד חטיבת חברון בצורה חריפה ביותר, כשבין היתר איחל את מותו ואת מות בני משפחתו.
אזרחי המדינה זעמו, כלי התקשורת רעמו, אוניברסיטת בר-אילן (בה מרצה פרופ' וייס) גינתה, ובסופו של דבר, הביע וייס צער על דבריו שנאמרו "בנסיבות מיוחדות". אמנם תחילה לא מיהר הפרופסור להביע התנצלות מלאה, אך לאחר שהפנים את השפעת דבריו שיגר מכתב סליחה לרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, ולמפכ"ל המשטרה, רב-ניצב דודי כהן. "אני מצטער על כך שנתדרדרתי לסגנון של קללות, חוזר בי מדברים אלו, ובכל מקרה דברי נאמרו בעידנא דריתחא", כתב אז וייס.
"הפינוי בחברון - תוצאה של סחטנות האויב"
"בנסיבות המיוחדות שהיו שם, הדברים הוצאו מהקשרם", הסביר פרופ' וייס את ההתלהמות אליה נקלע. "טרם דבריי פוניתי בכוח מביתה של בתי תהילה, חתני משה וששת ילדיהם, הבכורה בת שבע, המפונים בכוח זו הפעם השלישית בשנתיים האחרונות".
לטענת וייס, פינוי תושבי העיר היהודים מעיד על חולשה קיצונית לפי סחטנות האויב, והיא מזמינה אסון. הוא ניסה להבהיר במכתב ההתנצלות כי דבריו נאמרו מתוך חשש גובר
לגורלה של מדינת ישראל, ומתוך אהבה גדולה לארץ זו.
עם זאת, הדגיש וייס: "למען הסר ספק, איני חוזר בשום פנים מעמדותיי היהודיות והמאמינות. האידיאולוגיות, זכויות היהודים בארץ ישראל הן אינהרנטיות, קדושות ואין לפגוע בהן. צה"ל אינו כובש בארצו שלו ואינו יכול להתייחס לבני עמו כאל אויבים. אמשיך להשמיע את דעותיי תמיד ולהיאבק למענן".
בראיון שנעשה בעקבות המכתב אמר פרופ' וייס ל-nrg מעריב כי מהרגע הראשון הוא הצטער על דבריו, אך דעתו בעינה עומדת. כמו כן הוא סיפר כי הופתע מגודל הסערה שעוררו דבריו, והסביר כי הוא לא התכוון לפנות דווקא למח"ט חברון, אלא לכל קצין שייקלע בדרכו. "כל מי שראיתי - קיללתי אותו. ראיתי אדם עם דרגות, לא ידעתי מי הוא אבל לא היה איכפת לי את מי אני מקלל".
נא להמתין לטעינת התגובות
