פרופ' וייס: חוזר בי מהקללות
המרצה שאיחל למות מח"ט חברון כשזעם על הפינוי, שיגר התנצלות כתובה וטען: דבריי יצאו מהקשרם
- מכתבו המלא של פרופ' הלל וייס
"מדברים שהושמעו מפי בתקשורת, הקללות, עולה כאילו אני רוחש רע לחיילים המוסרים נפשם על תקומת העם והארץ", פתח וייס את המכתב ששיגר הבוקר לרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכנזי ולמפכ"ל, רנ"צ דודי כהן, ובו מנוסחת התנצלותו. "מבלי שאכנס באריכות להשתלשלות האירועים ולפרטים המרובים של הדברים אשר אירעו ובהם טרם אמרתי את דבריי, אני מצטער על שנתדרדרתי לסגנון של קללות ואני חוזר בי מדברים אלו, ובכל מקרה נאמרו הם בעידנא דריתחא".
עוד לדברי פרופסור וייס, "בנסיבות המיוחדות שהיו שם, הדברים הוצאו מהקשרם. טרם דבריי פוניתי בכוח מביתה של בתי תהילה, חתני משה וששת ילדיהם, הבכורה בת שבע, המפונים בכוח זו הפעם השלישית בשנתיים האחרונות. הם גרים בנצרים ארבעה חודשים ורכשו שם בית בכסף מלא מכיסם. הם גרו בשכונת מצפה שלהבת, אליה חזרו לאחר שגורשו מנצרים. הם גורשו מן השכונה פעם אחת ועכשיו בשנייה".
בשלב זה נימק כי הקללות שיצאו מפיו נבעו מתסכול שחש בנוגע לפינוי נוסף ממנו הוא חושש. "כפי שהגירוש בעזה גרם להסחת דעת נוראה ולטעות פטאלית בעניין התוצאה של דלדול בכוח ההרתעה של צבא ישראל, כך גם הגירוש בחברון", טוען וייס. "הפגנת חולשה קיצונית לפי סחטנות האויב מזמינה אסון. מה שאמרתי הוא מחרדתי הנוראה לצפוי".
את דבריו סיים בהזכירו כי גם הוא שירת בצה"ל: "אני עצמי הייתי צנחן וחייל ביחידות מובחרות. אני מאחל לכל החיילים ולכל עם ישראל ולכל תושבי הארץ הזאת והאזור ביטחון ושלום, ולא חורבן חס ושלום".
עם זאת, הדגיש וייס: "למען הסר ספק, איני חוזר בשום פנים מעמדותיי היהודיות והמאמינות. האידיאולוגיות, זכויות היהודים בארץ ישראל הן אינהרנטיות, קדושות ואין לפגוע בהן. צה"ל אינו כובש בארצו שלו ואינו יכול להתייחס לבני עמו כאל אויבים. אמשיך להשמיע את דעותיי תמיד ולהיאבק למענן".
בשיחה שקיים מאוחר יותר עם nrg מעריב אמר וייס כי הוא התנצל בתקשורת מהיום הראשון וכי הוא לוקח את הקללות בחזרה, אבל "האמת נשארת".
פרופסור וייס מספר כי הופתע מהסערה שחוללו דבריו. "יצאתי כמו שור מטורף לרחבה, וחיפשתי קורבנות כמו אריה המשחר לטרף", תיאר את הרגשתו באותו היום. "כל מי שהיה בדרכי - קיללתי אותו. ראיתי אדם עם דרגות, לא ידעתי מי הוא אבל לא היה איכפת לי את מי אני מקלל".
לדבריו, החל לקלל עוד כשהיה בתוך המבנה, וכשיצא חיפש "טרף", ומצא אותו בדמות האיש עם הדרגה הגבוהה בשטח. הוא אמנם מדגיש את התנצלותו על הדברים, אך מציין כי המציאות הקשה עוד תפגע בישראל.
בנוסף, הוא מציין בצער כי מאז אמירותיו הקשות, האוניברסיטה
אוניברסיטת בר-אילן הודיעה כי אין בכוונתה להפסיק את ההליכים המתנהלים נגד פרופסור הלל וייס, למרות התנצלותו על הדברים הקשים שהטיח במח"ט חברון. מהנהלת האוניברסיטה נמסר כי "הוועדה בראשות פרופסור יעקב נאמן שהקים נשיא האוניברסיטה תתכנס השבוע לישיבתה הראשונה, ובפניה יובא מכתב ההתנצלות של פרופסור וייס. כמו כן הנהלת האוניברסיטה מצרה על כך שפרופסור וייס לא מצא לנכון להתנצל אישית בפני מח"ט חברון".
אתמול זכה וייס לעזרה מכיוונה של האגודה לזכויות האזרח, שפנתה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן במחאה נגד הקמת ועדה של משפטנים כדי לבחון האם רשאית האוניברסיטה לנקוט בצעדים נגד פרופסור הלל וייס.
במכתבים שכתב היועץ המשפטי של האגודה, עו"ד דן יקיר, לנשיא האוניברסיטה ולשר הביטחון נכתב כי אומנם הדברים שאמר וייס הם "מגונים, לא אנושיים, גסי רוח וגסי לב", אולם לדבריו אלה ולפעילותו הפוליטית אין שום קשר לעיסוקו כמרצה באוטניברסיטה וכי דבריו לא נאמרו בקשר עם עבודתו או במסגרת עבודתו. "נקיטה בסנקציה כלשהי נגד פרופ' וייס בשל התבטאויות שאין להן שום קשר לעבודתו באוניברסיטה", נמסר מהאגודה. "היא פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובחופש העיסוק שלו".
הפרשה נסובה סביב התבטאות של פרופסור וייס חבר "הסנהדרין", גוף רבני-הלכתי המזוהה עם הימין הקיצוני. בעת ביקור בחברון מתוך הזדהות עם המשפחות שסירבו להתפנות מהשוק הסיטונאי "איחל" הלל למח"ט חברון שאמו תהיה שכולה וילדיו יתומים.
אוניברסיטת בר-אילן, בה מועסק וייס כמרצה, הודיעה ביום רביעי שעבר שהיא מגנה בחריפות את דברי הנאצה כלפי חיילי צה"ל ומפקדיהם. "דברים אלה מנוגדים לחלוטין לרוחה של האוניברסיטה ולדרכה", כתב הדובר. "בר-אילן דוגלת בכיבוד החוק ובשמירתו ומעלה על נס את פועלם של חיילי צה"ל ומפקדיו, העוסקים ימים ולילות ובכל רחבי הארץ למען ביטחונם של כל תושבי המדינה, ועל כך הם ראויים להערכה עצמה מצד כל חלקי הציבור".
עוד נמסר כי "אוניברסיטת בר אילן דורשת מהלל וייס לשאת במלוא האחריות על התבטאויותיו שנאמרו במסגרת פרטית וללא כל קשר לעבודתו כפרופ' חוקר בתחום הספרות באוניברסיטה. אנו דורשים מווייס שלא לשרבב את שמה של האוניברסיטה בהתבטאויותיו הפרטיות, שאין להן כל קשר לעבודתו האקדמית בקמפוס כפרופסור לספרות עם ישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
