"טרגדיה קלאסית של אדם פסיבי"
בגימנסיה הריאלית בראשל"צ לא מבינים איך דווקא רון תורג'מן, הנער השקט מכיתת הספורט, היה זה ששלף סכין ודקר למוות את צחי בשה בריב על נערה
השבוע הותר לפרסום כי רון תורג'מן, בן 18 וחצי, תלמיד באותה כיתת ספורט, נעצר בחשד לרצח הנער צחי בשה. "ברגע ששמעתי את הסיפור הזה פשוט קיבלתי הלם", מספרת אחת מבנות כיתתו של תורג'מן, שבחרה להישאר בעילום שם. זו היתה האווירה בקרב תלמידים ומורים בגימנסיה, ששמה זינק לפתע למדורי הפלילים בעיתונים.
"הידיעה על מעצרו היתה אחד הרגעים הקשים שלי כמורה", אומרת אחת ממורותיו של תורג'מן. "מדובר באחד האנשים הכי רגועים, שלווים ונעימים שפגשתי. אני בכלל לא יכולה לדמיין מצב שרון רצח. הוא כל כך לא כזה. לא אחד שמסתבך בשטויות. בטח לא באלימות או חלילה ברצח. אני אפילו לא בטוחה שמנהלת בית הספר שוש וינטר מכירה את השם שלו. זה אומר הכל. הוא בחור רגוע, שקט. נחבא אל הכלים. הידיעה על מעצרו התפשטה כאש בשדה קוצים. כל התלמידים, אפילו אלה שכבר הספיקו להתגייס, עדיין המומים ויוצרים קשר אחד עם השני כל הזמן. אנחנו מקווים שהוא יהיה חזק וייצא מזה מהר. הלוואי שיתברר שהוא בכלל לא אשם".
צחי בשה בן ה-18 מת בדקירת סכין מתחת לביתו בראשון-לציון, בלילה שבין יום שבת ליום ראשון לפני שלושה שבועות. הסיבה: סכסוך בין חברו לבין חבורת נערים מבאר-יעקב, על נערה מהיישוב. "לקטטה קדמה שיחת טלפון בין שני צעירים מראשון-לציון ומבאר-יעקב, שרבו על לבה של נערה בת 16", סיפר מפקד מרחב השפלה ניצב-משנה יפרח דוכובני.
לדבריו, קבעו השניים להיפגש בביתו של הצעיר מראשון-לציון. אל המפגש הגיע הצעיר מבאר-יעקב עם חבורה שלמה, שהצטיידה היטב בטרם יצאה לדרך - סכינים ומוט ברזל הרכיבו את הארסנל. כשהגיעו למקום פגשו את חבריו של הצעיר מראשון-לציון, שהמתינו מתחת לביתו. בזמן ששני הצעירים עלו
"במהלך החקירה עלתה לי בראש התמונה מהסרט 'סיפור הפרברים,' כששתי חבורות הרחוב רבות ביניהן", אמר דוכובני. "היתה מתיחות רבה באוויר, ולפתע חילופי הדברים גלשו לקטטה שבמהלכה נדקר בשה בלבו. הוא המשיך לרוץ מאה מטרים נוספים לפני שנפל ארצה ומת".
מהחקירה התברר כי בשה כלל לא היה צד בסכסוך, וגם לא בקטטה שפרצה בין שתי החבורות, אך הוא זה ששילם את המחיר. על פי החשד, לאחר שדקר את בשה נסע תורג'מן עם חבריו למגרש הכדורגל בבאר-יעקב, שם שרף את בגדיו - ומשם המשיכה החבורה לחופשה באילת.
פרט לתורג'מן, המליצה המשטרה להגיש כתב אישום נגד חמישה נערים אחרים החשודים במעורבות בקטטה בגין החזקת סכינים ללא רשות ושיבוש הליכי חקירה. נוסף על כך, נגד אבותיהם של שניים מהם עומדת המלצה לכתב אישום בגין שיבוש הליכי חקירה.
המלצות המשטרה הונחו לפתחה של הפרקליטות, שהכריעה בסופו של דבר להאשים את תורג'מן, חברו ניר סרור וקטין נוסף בהריגתו - ולא ברציחתו - של צחי בשה, בין היתר על רקע פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון שלפיה דקירה אחת איננה מהווה ראיה לרצח בכוונה תחילה.
במשך יומיים חיפשה המשטרה את תורג'מן, אך לבסוף היו אלה אחותו השוטרת אביבית דבח ובעלה, שוטר אף הוא, ששכנעו את הנער להסגיר את עצמו למשטרה ולהציג את גרסתו. "הוא נגרר אחרי שאר החברים", אומר פרקליטו עורך הדין אבי אודיז. "יש אנשים שהם יותר פסיביים במערכות חברתיות. יש אנשים שיותר אקטיביים. יש אנשים שהם בכלל לא מנהיגים. יש אנשים שסתם נגררים. ברור שיש פה אלמנט של חוסר ביטחון. יש כאן צניעות ומופנמות".
גורם המקורב למשפחה מרחיב: "ביום המקרה, רון חזר מהקניון עם המשפחה שלו. ב-23:30 הם הגיעו הביתה. הוא קיבל טלפון מחבר, שאמר לו: 'שמע, אני צריך שתיקח אותי למקום מסוים.' כשהם הגיעו למקום, שני אנשים התנפלו על רון, והוא, כאקט של הגנה עצמית, דקר את האדם שאיים עליו. היתה דקירה אחת בלבד, למרות שעל גופת המנוח נמצאו מספר דקירות. זו גם הגרסה שרון מסר במשטרה".
כבר שבועיים וחצי נמצא תורג'מן במעצר. לדברי מקורביו, פעמיים ניסה להתאבד בתלייה: פעם אחת עם מצעי המיטה, פעם נוספת עם חוט חשמל. מצבו הנפשי, מעיד עורך דינו, אינו טוב. משיחות עם מכרים שונים של תורג'מן בבאר-יעקב עולה תמונה של משפחה צנועה, המתגוררת ביישוב שנים רבות.
"האבא אחראי מחלקה במפעל והאמא עבדה במשך שנים במועצה כמנהלת חשבונות. יש להם ארבעה ילדים", מספרת אחת מהשכנות. לפני שנה עברה המשפחה טראומה לא קלה: האח אבי, שלמד הנדסת חשמל בטכניון, נפצע קשה במלחמת לבנון השנייה.
"הוא הסתער על בית עם מחבלים יחד עם הכלבה שלו. זה ממש נס שהוא נשאר בחיים", מספר מקורב למשפחה. "ריססו אותו בכדורים והוא היה מאושפז זמן רב בבית החולים. רק לאחרונה הצליחה המשפחה לצאת מההלם ולחזור לחיים רגילים, עד שפתאום נפל עליהם האסון הזה".
אחת השכנות מוסיפה: "כואב הלב. אני מכירה את רון מגיל ממש צעיר, ואני בטוחה שהוא נגרר לתוך הקלחת הזו. הוא לא מנהיג, הוא לא יכול לרצוח, האופי שלו מאוד חלש וניתן להסית אותו די בקלות. בכל אופן, אני בטוחה שזה לא היה במזיד, לא שזה משנה למשפחתו של צחי בשה".
את הידיעה על מעצרו של רון תורג'מן קיבל חברו ללימודים שון דניאל בספרד, שם שהה עם נבחרת הנוער של ישראל באליפות אירופה בכדורסל. שותפו לחדר חן גונשור, אף הוא בן כיתתם, היה זה שמסר לדניאל את הבשורה הקשה. "היינו בהלם", אומר דניאל. "למרות שמהכיתה שלנו הוא היחיד שעולה לי בראש שיכול להיות מעורב בכזה דבר, כי כל היתר ממש חנונים. אבל איך שלא הופכים את זה, מדובר בסיפור ממש מצער".
איך הוא התנהג בבית הספר?
"הוא היה בחור שקט מאוד, שרוב הזמן הסתובב עם החבר'ה מבאר-יעקב. מי שמגיע משם בדרך כלל לא מתערבב עם שאר התלמידים מראשון-לציון".
איך זה בא לידי ביטוי?
"אם היו גונבים טלפונים, אז תמיד היו מאשימים את החבר'ה של באר-יעקב. אבל זה דברים קטנים. אף אחד לא חלם שזה יגיע לקטע של רצח".
למרות ששובץ בכיתת הספורט, לא היה תורג'מן חלק מנבחרת הכדורסל של בית הספר. כשלמד בחטיבת הביניים שיחק בקבוצת הנערים של הפועל באר-יעקב, אבל בתיכון לא הצליח להשתלב בקבוצה. "לא היה לי ברור מה הוא עושה בכיתת ספורט", אומר דניאל. "הוא הגיע בכיתה י' ונשאר כל שלוש השנים. לא היה לו קשר מיוחד לספורט".
"הוא היה פחות איתנו בחבר'ה של הכדורסל", מספר רגב סימון, תלמיד נוסף בכיתה. "הוא היה יוצא איתנו לפעמים, אבל בדרך כלל היה אפשר לראות אותו מסתובב עם החבר'ה שהכיר מהיישוב שלו. הוא בנאדם מופנם ושקט, לא מהמתבלטים, ילד מאוד טוב. ממש הופתעתי מהרצח. לא האמנתי שזה הוא, שהוא מסוגל לעשות דבר כזה. כולנו הופתענו מאוד".
"אנחנו מכירים את הבן אדם ויודעים שזה ממש לא הוא", הוא אומר. "אני זוכר שבמהלך שנת הלימודים הוא היה עובד בכל מיני עבודות מזדמנות כדי שיהיה לו כסף לבזבוזים. הוא עבד כמאבטח, כמלצר ובחברת קייטרינג".
ודניאל מוסיף: "היתה בדיחה שאם אני והוא היינו נמצאים יחד בכיתה זה היה נס, כי הוא לא היה מגיע ואני בקושי הייתי מגיע. הוא לא היה מהמשקיעים בלימודים. גם כשהיה מגיע הוא תמיד היה מסתובב בחוץ. הוא לא היה תלמיד טוב".
בכיתה מספרים שבמשך שלוש שנים קרא תורג'מן את הספר "המוח" של מפצח הכספות יצחק דרורי. "הוא היה הגורו שלו", מספרת אחת התלמידות. "תמיד צחקנו עליו שהוא לא מצליח לסיים לקרוא את הספר. כל עמוד ריתק אותו ממש. בספר המחזור של בית הספר נכתב עליו: 'סיימתי את 7 בזכות המוח. הצלחתי לעצבן בדרך את כל מי שלא בא מבאר-יעקב. הבלעדי שלי: אתה בא הבית'".
"הוא בחור צנוע ופשוט", מסכמת אחת המורות. "בטח לא אחד כזה שאתה מצפה לקרוא עליו במדור הפלילים. אני יודעת שהוא מאוד רצה להתגייס ליחידה קרבית. הוא רצה לתרום למדינה כמה שהוא רק יכול.
"במהלך השנה האחרונה כמעט לא ראינו אותו בבית הספר. הפציעה של אח שלו מאוד השפיעה עליו, והוא גם לא ממש מצא את עצמו בלימודים. אבל הוא ילד טוב. חשוב לבדוק היטב עד כמה היה מעורב בסיפור הזה. זו טרגדיה קלאסית של אדם פסיבי. אני מקווה שהוא יהיה חזק וירגיש טוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
