צל"ש כסת"ח

עופר שלח סבור שאורך הרשימה מעיד על טבע המלחמה: נעדרת פיקוד מלכד או הגדרת המשימה

עפר שלח | 9/8/2007 5:07

יום הכרזת הצל"שים היה פעם אירוע לאומי. היום, גם הוא מושפע מטבען של המלחמות שבהן שקוע צה"ל: שנויות במחלוקת פוליטית, נעדרות הכרעה ברורה, עשירות במחלוקות. זו אמת צבאית ידועה שמדליות מחלקים במקומות שבהם ניהול הקרב היה רחוק משלמות, כי שם נדרשה גבורת חיילים ומפקדים, שלא לדבר על המקרים שבהם הצל"שים אמורים לכסות על המחדל. ומה נאמר על מלחמה כמו מלחמת לבנון השנייה.

על פי קנה המידה ההיסטורי, הרמטכ"ל אישר אתמול רשימה אינפלציונית. במלחמת ששת הימים, שישה ימים של לחימה בשלוש חזיתות נגד שלושה צבאות סדירים, חולקו 51 ציונים לשבח ברמה של צל"ש רמטכ"ל ומעלה (כלומר עיטורי מופת, עוז וגבורה).

במבצע שלום הגליל, השם הרשמי של צה"ל לתקופה שבין הפלישה ללבנון ועד לגירוש אש"ף מביירות, היו 11 צל"שים כאלה. ברשימה שאישר גבי אשכנזי יש לא פחות מ-38 צל"שי רמטכ"ל ועיטורים - אחרי מלחמה שברובה הופעל באופן מעשי כוח קרקעי קטן, נגד אויב שכמותו מזערית ביחס. רבים מאלה שזכו לצל"ש צוינו על מבצעי חילוץ.

אין ספק, נדרשת גבורה לחלץ חברים תחת אש, אבל גם זו

עדות לטבעה המהוסס, חסר ההתקדמות ולעיתים קרובות התכלית של הלחימה. מספרית ואיכותית, הרשימה מעידה על טבעה של המלחמה שניהל צה"ל: מבוזרת, נעדרת פיקוד מלכד והגדרת משימה אמיתית, מלחמה שבה התפרק הצבא החזק במזרח התיכון למרכיבים, שלא היה להם שום יתרון על לוחמי הגרילה שנגדו.

גודל הרשימה מעיד גם עד כמה מנסה צה"ל, שרוב מפקדיו במלחמה כבר אינם משרתים בתפקידיהם, לברוא לעצמו אתוס חדש מתוך החורבן של קיץ ‭.2006‬ החיילים היו גיבורים, המפקדים שכשלו אינם, לכאורה הכל בסדר. רק הביטחון שאכן בפעם הבאה יהיו משימות ופיקוד שיהיו ראויים לחיילים האלה, רק הוא לא ברור מנין יבוא.