רבני צהר משיבים מלחמה
"יש כאן סוג של הכרזת מלחמה נגד כל עולם התורה הציוני כהמשך להחרמת הדיינים הצומחים מתוך ישיבותינו ועוד". הרב דוד סתיו מגיב להחלטת הרבנות הראשית לפיה לא יוכלו רבני "צהר" לערוך חופות
מכיון שהדברים אינם חלק ממסגרת הלימוד הרגילה בישיבה אינני סובר כי ראוי שבבית המדרש יעסקו בסוגיא זו אלא ימשיך בית המדרש בלימוד עליו אנו מצווים לקיים האמור בכתוב "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך". אולם להמלט מהנושא אין אנו חפצים ועל כן אני בוחר לפרסם דברינו באופן הזה.
יהודי במדינת ישראל עובר בדרך כלל ארבע תחנות במעגל חייו המפגישות אותו עם יהדותו: זה מתחיל בברית המילה אותה עושים רוב מוחלט של היהודים בישראל - התחנה הזו נעשית בעת שהילוד הוא בן שמונה ימים על כן קשה לעצב בה את דמותו נפשית והרוחנית.
התחנה הבאה היא היכנסו למצוות בגיל שלש עשרה וגם טקס זה נחוג אצל רוב ילדי ישראל וכאן האירועים מתנהלים על פי רצון ההורים והילד בדרך כלל. כאשר מידת ההכרה אצל הנער היא כבר גבוהה מזו של בן שמונת הימים אבל מידת ההתעניינות שלו אינה גבוהה בדרך כלל (גם אצל נוער דתי בגיל זה המצב לא מי יודע מה) התחנה השלישית במעגל היהודי היא החתונה, והתחנה הרביעית היא הפטירה כאשר הכל כבר נגמר.
במקום היחיד בו האדם הוא בעל הכרה מלאה, בעל יכולת לעצב בית ומשפחה באה המדינה וכופה אותו בחוק להתחתן ולעגן את אהבת חייו בדרך שהוא לא בהכרח מאמין בה, היינו בדרך הדתית.
אני לא מתנגד לחוק זה, באשר אני מבין את האלטרנטיבה לו שהיא נישואי תערובת המוניים, אבל אי אפשר שלא להבין את הכעס העצום שהצטבר אצל הצבור הרחב ביחס לממסד שכפה עליו טקס שהוא אינו חפץ בו. ועוד לא אמרנו כלום על איחורי חלק מהרבנים לחופות, גביית תשלומים מופרזת, בזבוז נוראי של זמן במהלך הרישום, הדרכות כלה משפילות ועוד. המקום שיכול והיה צריך להיות נקודת המפנה והחבור ליפה והמאיר שבתורה הפך למקום הפורענות והחורבן. יותר ויותר זוגות החלו להינשא בקפריסין. אחרים הלכו לכיוונים רפורמיים או לטקסים אלטרנטיביים ועוד החילול כבודו של מקום ותורה היו למעשה שבשגרה.
חכמינו אמרו כי אין חולקים כבוד לרב במקום של חלול ה', ועל כן נולד הרעיון של מיזם החופות של צהר. כאשר בקשנו לומר לזוג: אתה נמצא ברגע כל כך משמעותי של חייך, אנו נעשה כל מאמץ שאכן החופה תהיה מכובדת וראויה, ההכנה תיעשה בצורה רצינית, מכבדת ולא מתנשאת וממילא חוויה זו תהפוך למכוננת בכל הקשור לזיקתך ליהדות. לא עוד תשלומים מעבר לאגרות המשולמות כדין ברבנות, לא עוד איחורים לחופות, לא עוד עריכת כמה חופות בערב לא עוד דבורים סרי טעם מתחת לחופה. מעתה תהפוך החופה לטקס מכונן והמפגש עם הרב יהיה שעור לדמות אתה אנו חפצים להזדהות.
ייאמר מיד, כי רבים וטובים בקרב הרבנים המכהנים עושים עבודתם נאמנה לשם שמים ומקדשים שם שמים ברבים אולם היו גם לא מעטים שהוציאו דיבת היהדות רעה החוצה ועל כן נוצר הצורך לעשות מעשה.
במהלך שנות פעילותנו השאנו למעלה מ-15000 זוגות ואנו עומדים היום על למעלה מאלפיים חמש מאות חתונות בשנה. מדובר על נתח של למעלה מחמישית הזוגות החילוניים המתחתנים בישראל. יכולנו להכפיל כמות זו אם לא היו מכשולים בדרכנו.
לאחרונה החלה קבוצה מסוימת בתוך הרבנות הראשית להצר עוד יותר את פעילותנו באמצעות תקנות הקובעות
יש כאן סוג של הכרזת מלחמה נגד כל עולם התורה הציוני כהמשך להחרמת הדיינים הצומחים מתוך ישיבותינו ועוד.
אנו רואים בדאגה את אפשרות מימושן של התקנות הללו היכולות לחבל בהמשך המפעל האדיר בו החלנו .אין אנו נאבקים ברבנות הראשית. ההיפך הוא הנכון: אנו רואים את עצמנו כשליחיה להביא את דבר ה' בכל אתר. אף הראשון לציון הרב עמאר שליט"א בשיחות איתנו הצדיק את מאבקנו ואת טענותינו.
אנו אנשי אמונה, ומאמינים אנו כי דברים גדולים עוברים עיכובים וסבוכים גדולים. אבל אם דרכנו נכונה, היא תנצח ו-ה' יעשה הטוב בעינו.
יהי רצון שבימים קשה נמצא כולנו חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
הדברים נכתבו באתר ישיבת ההסדרבפתח תקווה.
נא להמתין לטעינת התגובות
