כלו כל הקיצים
מקרה פולארד ומדינת ישראל מעלה תהיות מי בגד במי
בח' באב תשס"ז ימלאו ליהונתן פולארד 53 קיצים, אם אפשר לקרוא ל-22 השנה האחרונות שבהן הוא נמק בכלא האמריקני בתנאים חמורים "קיצים". בשעה שמדינת ישראל משחררת אסירים פלשתינים, שבועיים לאחר שראש הממשלה מורה על העברת ארבעה רוצחים ירדנים למולדתם, שם ישוחררו באופן ודאי כמחווה חסרת פשר ושחר למלך הירדני. בזמן שמר עצבי דעת קהל מקדמים מהלך לשחרור רב-המרצחים מרואן ברגותי, יהונתן פולארד, סוכן ישראלי, ממתין למותו בתא מצחין.
בקיץ 2003 חתמו 112 חברי כנסת על עצומת בקשה לשחרור פולארד, ראש הממשלה דאז אריאל שרון לא העביר אותה לנשיא ארצות הברית. הוא כן הסכים לשלם מחיר כבד עבור שחרורו של סוחר סמים נאלח. בדיון מיוחד שהתקיים בכנסת לציון כניסתו של יהונתן לשנה ה-21 בכלא, התקבלה פה אחד הצעת הסיכום שתבעה מראש הממשלה להגיש בקשה רשמית לשחרור פולארד. שנה וחצי עברה, וההחלטה לא התבצעה עד היום. היחיד שניסה וכמעט השיג את שחרורו היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. ב-98', בשיחות השלום שנערכו בוואי פלנטיישן, התעקש נתניהו שפולארד ישוחרר כחלק מההסדר עם הפלשתינים. הנשיא קלינטון נטה להסכים, אך לבסוף הפר את הבטחתו.
"אחי ורעי זה 21 שנה, אני מדמם באיטיות עד מוות לנגד עיניכם! מצבי הנורא בשל ההפקרה והנטישה על-ידי ממשלת ישראל הוא חילול ה' הזועק לשמים". כך כתב יהונתן פולארד לפני כשנה מכלאו. "ואיפה העם? אני זועק מקירות לבי: הוי, ציון! הלא תשאלי לשלום אסירייך?! אם ציון איננה שואלת לשלום אסיריה, זוהי איננה רק בעייתם הפרטית של האסירים. זוהי בעייתה של ציון כולה, על כל העם היושב בה".
ואני אגיד לך יהונתן אחי, אתה מכוון גבוה מדי. העם שלך, ציון שלך, מיטמטם מול הטלוויזיה. עם הסוגד לערכי פלסטיק בקניונים. עם של תשושי נפש ושכל. איש לא מתעניין בך. אתה מאוד לא סקסי. גם על הטור הזה, אני משער, רבים ידלגו. גורלך, אחי האהוב, כמעט שאינו נוגע לציבור הישראלי. מלבד מספר מצומצם של פעילים מסורים ותמיכה בקרב הציבור הדתי-לאומי, אין איש שירים קול זעקה בכיכר העיר, שיר כאב את סבלך, שיצווח מול הממסד האטום.
פולארד נתפש כתמהוני, קירח עם שיער ארוך, קצת משוגע משנים ארוכות בכלא. אללי, אין לו ריבועים בבטן כלמייקל לואיס ולא את השארם האוריינטלי של מרים טוקאן (הבהרה לקורא מהעתיד, מרים טוקאן היא מתמודדת ערבייה בתחרות זמר טלוויזיונית. כוחות הרואים עצמם נאורים, הומניסטים וליברלים חרתו את שמה על דגלם. מייקל לואיס הוא שרירי בטן מפותחים שפיתחו בתהליך מעניין יכולת דיבור מסוימת). שלמה ארצי לא יופיע בעצרת לשחרורו בכיכר רבין.
פולארד והמאבק לשחרורו נתפשים בישראל כעניין לדוסים בסנדלים
ב-21 בנובמבר התדפק הסוכן על שערי השגרירות כפי שסוכם. אליקים רובינשטיין - אז הציר המדיני בשגרירות, היום שופט בית המשפט העליון - סילק את פולארד ממתחם השגרירות. הוא נעצר. יתרה מזאת, ממשלת ישראל בראשות הנשיא דהיום שמעון פרס התנערה ממנו ואף העבירה לאמריקנים את כל החומר שהתקבל מפולארד. חומר מפליל, וזאת ללא כל התניה סבירה שתוביל להקלה בעונשו. ישראל לא רק שנטשה את סוכנה - היא בגדה בו באופן השפל והבזוי ביותר.
ב-5 במרס 87', יום השמעת גזר הדין בבית המשפט בוושינגטון, הגישו התובעים מזכר סודי משר ההגנה קספר וינברגר בדבר הנזק האדיר שגרם פולארד לבטחון המדינה כשבגד בשליחיה של ארצות הברית בעולם. וינר ברגר התבטא פומבית וטען שפולארד היה הגרוע שבמרגלים בהיסטוריה של ארצות הברית וגרם לבטחון המדינה נזק שקשה לתפוש. על פולארד נגזר עונש מקסימלי, מאסר עולם. מאוחר יותר אמר וינברגר שמוטב היה לו ירו בו.
וראו איזה פלא, בראיון בשנת 2002, כשנשאל וינברגר מדוע לא הזכיר את פולארד בספרו האוטוביוגרפי, השיב: "משום שזה היה מקרה מינורי שהפך לבעל חשיבות". כשנדרש להסביר את תשובתו ענה: "כפי שאמרתי, המקרה של פולארד היה מינורי והפך לגדול מחשיבותו האמיתית". עונשו חסר התקדים של פולארד נבע מתוך ההנחה כי פולארד הביא למותם של עשרות סוכני ביון אמריקנים ברחבי העולם. במהלך כמה חודשים נתפסו ונרצחו בברית המועצות יותר מ-40 סוכנים אמריקנים.
הסי-איי-אי הפיל את התיק על הסוכן הישראלי. הוא הואשם כי מסר לישראל רשימה ובה כל המרגלים האמריקנים הפועלים בברית המועצות והמידע זלג משירות הביון הישראלי לקג"ב. יש לציין כי לפולארד לא היתה גישה לרשימת הסוכנים הממודרת, אבל הסי-איי-אי היה זקוק לשעיר לעזאזל. האשמה זו הוסתרה מפולארד, מפרקליטו ומהציבור האמריקני.
בדיעבד התברר כי לא פולארד העביר את השמות אלא בכיר בסי-איי-אי, אולדריץ' איימס שמו. איימס נעצר ב-94' והודה כי במשך שנים ארוכות מכר לרוסים שמות של מרגלים אמריקנים תמורת בצע כסף. כיוון שאיימס לא מכר את כל השמות, טענו האמריקנים כי פולארד מכר את השמות האחרים. איש לא שיער כי בוגד נוסף יתגלה. בתחילת 2001 עריק רוסי חשף את שמו של רוברט הנסן, קצין בכיר באף-בי-איי, כמי שבגד בסוכנים הנותרים. הנסן נעצר בפברואר 2001 והודה מיד. לא פעם שמעתי ישראלים, רובם אגב שייכים לצד השמאלי של המפה הפוליטית, טוענים כי פולארד בגד במולדתו עבור בצע כסף. אלו שקרים עלובים, תירוצים להזנחה, ואולי תגובה פבלובית לעובדה שהתמיכה בפולארד מקורה בימין הדתי.
ואלו העובדות - יהונתן פולארד זכה למשכורת חודשית בסכום של 2,500 דולר. תמהני כמה קיבל אביעם סלע מפעילו וכמה הרוויח באותה תקופה ראש הלק"ם רפי איתן. גם השופט במשפטו מצא כי פולארד עשה את שעשה מסיבות אידאולוגיות ולכן סירב לגזור עליו קנס כספי. יחד עם זאת, שאלת שכרו אינה רלוונטית לתהייה המוסריתראתית בנוגע למדינה המוכיחה פעם אחר פעם את נבזותה כלפי בעלי ברית.
הטענות, שלפיהן פולארד ניסה למכור סודות למדינות אחרות פרט לישראל, מקורן בהשמצת חוקריו, כדוגמת רונלד אוליב. הוכחות אין. בספר שכתב אוליב, גמלאי של מודיעין הצי האמריקני, מסופר כי בתחילה חשדו בו כי מכר סודות לפקיסטן, לדרום אפריקה ולסעודיה. חשדות שהתגברו בשל נסיונו של פולארד להטעות את חוקריו. פולארד טען כי העביר מסמכים לכתב רשת סי-בי-אס באפגניסטן וממנו לפקיסטן. הטעיה שכנראה הצילה את מפעליו הישראלים מגורל מר.
אחזור ואומר, הרכילויות המרושעות נובעות ככל הנראה מרגש אשם ומייסורי מצפון. פולארד מסר לישראל מידע מסווג שהאמריקנים ביקשו להסתיר מאיתנו. פולארד ריגל עבורנו. הוא נענש באורח חמור הרבה יותר ממה שקיבלו רוב המרגלים בארצות הברית למען מדינות ידידותיות. גם אם מדובר בנבל, הוא נבל שלנו. יהודי.
כמדי שנה לפני תשעה באב, אני נוהג לפרסם את האגדתא הבאה, ממסכת גיטין בתלמוד הבבלי, מעשה שהתוודעתי אליו לראשונה ערב הגירוש מגוש קטיף. "מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשת רבו ושוליא של נגר היה. פעם אחת הוצרך רבו ללוות. אמר לו (השוליא) שגר אשתך אצלי ואלוונה. שיגר אשתו אצלו, שהה עימה שלושה ימים. קדם ובא אצלו (הנגר), אמר לו: 'אשתי ששיגרתי לך היכן היא?'. אמר לו (השוליא): אני פטרתיה לאלתר ושמעתי שהתינוקות נתעללו בה בדרך (ליסטים, ארחי פרחי אנסו אותה). אמר לו (הנגר): ' מה אעשה?'. אמר לו: 'אם אתה שומע לעצתי גרשה'. אמר לו: 'כתובתה מרובה'. אמר לו: 'אני אלווך ותן לה כתובתה'. עמד זה וגרשה. הלך הוא ונשאה. כיוון שהגיע זמנו ולא היה לו לפורעו אמר לו: 'בא ועשה עמי בחובך'. והיו הם יושבים ואוכלים ושותין והוא היה עומד ומשקה עליהן והיו דמעות נושרות מעיניו ונופלות בכוסיהן ועל אותה שעה נתחתם גזר דין".
אנא ציון התעוררי, לפני שהדמעות של פולארד והדמעות של מגורשי גוש קטיף יטביעו את כולנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
