מורשת הארי
סערת "הארי פוטר" שהבעירו חברי הכנסת החרדים אלי ישי ואברהם רביץ, מסמנת בדיוק את קו המשווה של הסטטוס קוו הדתי- חילוני. מצד אחד השבת היהודית ומצד שני - התרבות הקוסמופוליטית. פנינו לאנשי ספר משני המגזרים, ושאלנו לדעתם. פסיפס
ספרים רבים נמכרים מדי שבת בחנויות בישראל, אז למה דווקא נענש הארי פוטר?
כי הוא ספר סלב. מצד אחד ברור שהח"כים הדתיים, הרב רביץ ואלי ישי זיהו פלטפורמה נהדרת לעשות כותרות. מצד שני, אין להתכחש למעמד של הארי פוטר כמוביל את תרבות הקריאה הבינלאומית של הילדים בעידן המודרני.
בסקר שהוצג הבוקר בתוכניתם של דני קושמרו וסיון רהב מאיר עלה כי רוב הציבור מתנגד לפתיחת החנויות בשבת למען מכירת הספר. אנחנו מגישים פסיפס מדגמי משלנו.
"ראשית, אני מאד מבינה את המצוקה ואת הצורך של הקוראים הישראלים להתחבר למה שנעשה בכל העולם, ולרכוש את הספר באותו היום עם כולם.
"הארי פוטר" הוא הרבה יותר מספר, הוא תופעה ספרותית, והוא כבש גם את הילדים הישראלים שמחכים לכרך הזה בכיליון
מאידך, אני חושבת שבכל מה שקשור לפרהסייה הישראלית, חייב להישמר צביון יהודי ודתי. ולכן, לדעתי הפתרון מצוי בפתיחת חנויות באזורי תעשייה שאינם סמוכים למרכזי הערים, באופן שיאפשר
שמירה על שגרת השבת בתוככי שכונות המגורים."
"אני שומע כל מיני טיעונים של דתיים בנוסח: "זה לא פייר! זו אפליה כלפי ילדים דתיים".
כל ההיטפלות לנושא האפליה הוא מביך. הטיעון היחיד שעומד לנגד עיניי, הוא חוק השבת. בעלי הרשתות רומסים את השבת שנקבעה כיום מנוחה. אסור לפתוח חנויות ובתי עסק בשבת, וזה חוק.
ואם זה בילוי השבת, אז אני לא חושב שמותר לכונן בילוי שבת על חשבון עבודה של אזרחים שמפסידים את יום המנוחה שלהם. זו הרמה הדתית היחידה בסוגיה שמעניינת אותי.
מדובר במאבק סוציאלי, ואני מתפלא שדמויות כמו זהבה גלאון למשל, לא הצטרפו למאבק הזה על יום שבתון מלא."
"בעיניי, מדובר בתעלול יח"צני ואני חושב שכל מי שמשתף פעולה איתו פשוט טיפש. כל הסודיות הזו סביב זליגת העלילה. הרי לא מדובר בתוצאה של משחק כדורגל, ולא יקרה כלום אם הם יקראו את הספר אחרי עמיתיהם בחו"ל.
בסך הכל, זה חיקוי של תרבות הטלוויזיה: בטלוויזיה כולם מתכנסים וצופים יחד בתוצאות הארוויזיון. אבל בספרים אין שום משמעות לשעת חשיפה אחידה, לא כולם יקראו את הספר באותו יום ויגיעו אל הסוף באותה דקה..
מעבר לכך, כמובן שכוחות השוק לא אמורים לגבור על כוחות השבת. וכשזה קורה, בעיקר שמדובר בספרים, יש כאן טעם רע משתי בחינות: אני לא רוצה שיערכו חגיגות מופרזות בשבת ואני לא רוצה שאנשים שיכולים להיות בבית, עם משפחתם, יאלצו לצאת לעבוד."
"אני בעד פשרה ושביל זהב.
בהזמנה של סטימצקי כתוב שהספרים יימכרו בשישי בלילה בהיתר עולמי.
אז בואו נחליט שהארי פוטר ו'גיי. קיי רולינג הם הגויים של שבת שלנו.
הם יעבדו- אנחנו רק נקרא ונהנה.
זה בסדר?"
אני מתנגדת נחרצות לעניין הזה. ואני נוטה להתעצבן גם כש"כוכב נולד" משודרת בשבת, למשל. כי העניין היהודי- תרבותי אמור לצלצל לכל מי שמבצע את ההחלטות האלה. שבת, חזיר, אלה דגלים מובהקים של יהדות, וכל פעם שמישהו מזלזל בהם, הוא בעצם אומר: "אני לא סופר את השבת ולא סופר את הדתיים".
למה אי אפשר להחליט שכל בעלי הרשתות הישראליות יתאחדו ויפתחו את החנויות במוצאי שבת?
למה אצלנו לא רגישים לנושא היהודי- תרבותי? באמריקה אף אחד לא היה מעז להרגיז את הנוצרים בנקודות הרגישות שלהם. אני ממליצה להטיל סנקציות , אני מאד אוהבת את חרם הצרכנים. כל רשת שתעשה השקה בשבת, אני מצפה שלא יקנה שם הארי פוטר. שיזמין באינטרנט, רק לא שם. זאת תהיה המחאה.
"אני מתנגד לפתיחת החנויות בשבת מהטעם הכפול של שמירת שבת מבחינה דתית וסוציאלית. אפשר להתחשב באוכלוסייה הדתית, ומעבר לכך, צריך למנוע כרסום בשבת כיום המנוחה.
כל הפרה של העיקרון הזה פוגע בסופו של דבר בעובדים. איפה שלא מוכרחים אין סיבה להכריח עובדים להפסיד את יום המנוחה שלהם."
ומה באשר להפסד הממון של בעלי החנויות?
"ליבי נשבר בקרבי".
נא להמתין לטעינת התגובות
