חשין: דברי ח"כ כהן גרועים מהסטירה שקיבל
התקרית בה סטר עו"ד דה-הרטוך לח"כ כהן זעזעה את המערכת המשפטית, שחבריה התגייסו להגן על בכיר משרד המשפטים. "פשוט עשו לו משפט שדה"
ראש תחום תמיכות במשרד המשפטים, עו"ד אמנון דה-הרטוך, נולד בבית חילוני ובגיל 12 החליט לחזור בתשובה. המשפטן בן ה-45 הוא בן להורים ניצולי שואה, ובמסגרת תפקידו הוא אחראי לאישור הקריטריונים להקצבות של כל משרדי הממשלה - הקצבות בהיקף שנתי של כ-2.5 מיליארד שקלים. תפקידו במשרד המשפטים הוא לוודא שהקריטריונים והשימוש בכסף המוקצב למשרדי הממשלה תקינים ושוויוניים.
כעוזרו המשפטי של חשין בעת שכיהן כשופט בית המשפט העליון, רואה השופט בדימוס בדה-הרטוך מכר קרוב שלו, אותו הוא מוקיר ומעריך. "אני חושב שאין יותר מתריסר אנשים נקיי כפיים כאמנון דה-הרטוך", אמר אמש חשין. "הוא עושה מלאכה בלתי-אפשרית בהקצבות, לאנשים שראויים או אינם ראויים, ובדרך הטבע הוא בא לידי התנגשות עם אנשים שחושבים שמגיע להם, בעוד הוא חושב, בעקבות קריטריונים, שלא מגיע להם".
חשין סיפר כי לפני שנה היה בהלוויה של בן משפחה קרוב לדה-הרטוך, ושמע אותו ואת אחותו מדברים על כך שחלק ניכר מבני המשפחה נספו בשואה. לכן, הסביר, "הנושא הגרמני הוא בעצמותיו וזוהי הפרובוקציה האולטימטיבית: על דבר של לא-כלום, של כסף, אמרו שהוא גרמני. הפרובוקציה הזו פרטה על המיתר הרגיש ביותר. הוא עשה מעשה שלא היה צריך לעשות, אבל לדעתי האלימות המילולית של ח"כ כהן היתה גרועה יותר ממעשהו של דה-הרטוך". עם זאת, מעשה שופט, סבור חשין כי את הפרשה ראוי לסיים "בפיוס כלשהו", בלשונו.
השופט בדימוס שב והדגיש כי ההתפרצות של חברו במסדרון הכנסת היא מקרה יוצא דופן, מיוחד במינו. "אני גם חושב שהחלטת נשיאות הכנסת (להרחיקו מהמשכן עד להודעה חדשה – ש.מ.) היתה בלתי ראויה ולא נכונה - איני חושב שנשמעה עמדתו. בסופו של דבר הוא ממלא תפקיד בכנסת, והאיסור עליו להיכנס לכנסת הוא לא במקומו", אמר. "מבלי לשמוע אותו בכלל עשו לו משפט שדה, ואסרו עליו להיכנס".
בקהילה המשפטית בכלל ובמשרד המשפטים בפרט קיבלו את סיפור המקרה בתדהמה, ורבים הזכירו את יושרתו הידועה של דה-הרטוך, שהמעשה נראה כה זר לו. ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד כהן, תיאר אותו כבעל פרופיל מקצועי ללא רבב.
כהן אמר כי "אינני יודע מה אירע בכנסת, אבל אני יודע שעו"ד אמנון דה-הרטוך הוא מהפרקליטים המסורים
עו"ד דה הרטוך החל תפקידו כעוזר לייעוץ וחקיקה בשנת 1994. מאז שינו את התואר שלו במשרד המשפטים כמה פעמים, אולם עיסוקו נשאר זהה כיוון שבמשרד המשפטים העדיפו שימשיך לפקח על ההקצבות. באמצעות זכות הווטו שניתנה ליועץ המשפטי לממשלה על הקריטריונים להקצבות בשנת 1992, והודות לכישרונו של עו"ד דה-הרטוך, הוא הפך למוסד של ממש בתחום התמיכות.
בציבור החרדי החל מסע של הכפשות נגד דה-הרטוך כבר לפני שנים. ביקורת החרדים נגדו נבעה משני גורמים עיקריים: התחייבות שהעניק היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2002 לפרסם מראש את כל הקריטריונים להקצבות - כך שמי שחושב שנפגע יוכל להגיב, וביטול כפל התמיכות, בעקבות הגיבוי הנחרץ שקיבל דה-הרטוך מהיועץ המשפטי לממשלה, דאז, אמנון רובינשטיין.
רוב משרדי הממשלה נהנו עד אז מתמיכות כפולות בשל עשרות סעיפי תקציב כפולים היו פזורים ברוב משרדי הממשלה. ואולם, הנהנים העיקריים היו המפלגות הדתיות, שנהנו מתקציבים כפולים לישיבות ולארגוני תרבות תורנית. הצעד שנועד לעצור זאת הוביל למסע של ביקורת חריפה נגד דה-הרטוך במגזר החרדי. בין היתר זכה מידם דה-הרטוך לכינויים "אנטיוכוס" ו"מושקה המרקד לפני הפריץ" (כינוי ליהודי שמתרפס לפני השלטון – ש.מ.).
העוינות כלפיו החריפה כאשר כפה דה-הרטוך קריטריונים חדשים להקצבות לישיבות, שלפיהם כדי לקבל הקצבות מחויבים תלמידי הכוללים ללמוד לפחות 45 שעות בשבוע, בנוסף למספר מינימום של תלמידים בכוללים ובישיבות השונות. באופן זה, דה-הרטוך שם למעשה קץ למצב הקיים שבו ניתן היה לדווח על ישיבות פיקטיביות, ולקבל תקציב בהתאם.
נא להמתין לטעינת התגובות
