מזוז: הוצגו ראיות חדשות ששפכו אור חדש
לאחר אין ספור דחיות הגיש היועץ המשפטי לבג"ץ את תשובתו לעתירות נגד עסקת הטיעון עם קצב. "בשימוע הוצגו ראיות שלא הפכו את הקערה על פיה, אך הן העצימו בעייתיות וחיזקו ספקות"
- לקריאת תשובתו המלאה של מזוז לחצו כאן
לדברי מזוז, לא היתה כל נסיגה מהכוונה להגיש כתב אישום נגד קצב, כי אם חקירה יסודית שהעלתה ספק ביחס לנכונות האישום. "בניגוד לטענות שהועלו נגד התביעה, לא היה כאן איפה כל 'היפוך לולייני' או 'סיבוב פרסה פרוע ונטול ביסוס', אלא היה כאן תהליך אבולוציוני של כרסום מצטבר והולך, לאורך חודשי הטיפול בתיק, במסכת הראייתית הנדרשת כדי לבסס יסוד סביר", הסביר היועץ המשפטי.
אולם לדבריו, מלבד הקושי להוכיח את אשמתו של קצב במעשי האינוס עליהן העידו חלק מהמתלוננות, ישנם גם יתרונות שראתה התביעה בעצם הגשת הסדר הטיעון. "יתרונות אלה כללו התפטרות מיידית שחשיבותה הסמלית רבה, ממשרד נשיא המדינה", פירט מזוז, "וכן הודאה והרשעה מיידית בעבירות מין חמורות; קבלת אחריות משפטית וציבורית לביצוע מעשים אלו; הרחקה מיידית בנסיבות של קלון מהזירה הציבורית; מסר ציבורי של אכיפה כנגד מבצעי עבירות מין – יהא מעמדם גבוה ככל שיהיה ויהיה התיק קשה ומורכב ככל שיהיה; והבטחת ודאות ההרשעה" .
מזוז ביקש בתשובתו שהוגשה לבג"ץ לדחות את כל שש העתירות, שהוגשו לביטול עסקת הטיעון.
בתשובתו לבג"ץ פירט מזוז ארבעה גורמים, שהביאו לשינוי בין עמדתו בטיוטת כתב האישום שגובשה בינואר השנה לבין עמדתו הסופית שגובשה בחודש יוני:
ראשית, בהליך של שימוע יש נכונות של התביעה לשנות את עמדתה, ולא אחת אכן חלים שינויים משמעותיים בעמדה הסופית.
שנית, במהלך החודשים שחלפו הצטברו ראיות חדשות, חלקן ראיות שהוגשו על-ידי הסניגורים בדיוני השימוע. בנוסף נערכו השלמות חקירה מסוימות והראיות החדשות אמנם לא הפכו את הקערה על-פיה, אך תרמו לשינוי שחל בעמדה המוקדמת ולכרסום במשקל הראיות.
שלישית, בעקבות הטענות שהעלו הסניגורים בשימוע, "חודדו עמדות מסוימות והוארו היבטים מסוימים שהבהירו קשיים
ורביעית, העמדה שגיבש מזוז בחודש ינואר התבססה על כך שכתב האישום יכלול שתי עדות מרכזיות, שהתלוננו על מעשים חמורים, כך שעדות אחת תחזק את עדות רעותה. הכוונה לעדויות של א' מבית הנשיא וא' ממשרד התיירות. עם זאת, ללא קשר להסדר הטיעון, הגיעה התביעה למסקנה כי לא ניתן יהיה לכלול את פרשת א' מבית הנשיא בכתב האישום. משהובהר כי פרשה זו לא תכלל בכתב האישום, העריכה התביעה כי צעד זה יגביר באופן ממשי את הקושי שיהיה לבית המשפט לקבל את התשתית הראייתית שתוצג בעניינה של א' ממשרד התיירות.
בתשובת היועץ המשפטי נאמר כי בעניינה של א' הראשונה, מדובר בחוסר ראיות מספיקות, בלא קשר להסדר הטיעון. לדבריו, עניין זה הובהר לפרקליטי הנשיא כבר בתחילת המשא ומתן לגופו של הסדר הטיעון. החלטת סגירת התיק התקבלה לאחר בחינת כל הראיות בפרשה הזו ולאחר שרשויות התביעה הגיעו למסקנה כי לא ניתן לקבוע שעניינה של א' מבית הנשיא עובר את רף "הסיכוי הסביר להרשעה".
באשר ל-א' השנייה, שעבדה עם קצב בעת שהיה שר התיירות, ציין מזוז כי בין החודשים ינואר ויוני השנה התעצמו קשיים שגרמו לכרסום מסוים ברמת ה"סיכוי סביר להרשאה" גם בתלונה זו, שעניינה אונס. מזוז הדגיש כי המתלוננת סיפרה שהאונס בוצע לפני תשע שנים, אולם במהלך תקופה זו היא לא סיפרה על כך. בנוסף היא העידה תחילה על מעשה אונס אחד ואחרי כמה חודשים היא "הוסיפה" מעשה אונס נוסף. הזמן הרב שחלף יצר, לדעתו של מזוז, קושי להתבסס על גרסה קוהרנטית, סדורה, שניתן להוכיח אותה מול מקורות חיצוניים.
נא להמתין לטעינת התגובות
