גרם למות חבריו וירצה 5 שנים
ביהמ"ש גזר חמש שנות מאסר על צעיר שהורשע כי נהג בפראות וגרם לתאונה בה נהרגו 3 מחבריו
כתב האישום שהוגש נגד עמרם, על ידי התובעת דורית לוי-פרנק מפרקליטות מחוז חיפה, ייחס לו שורה של עבירות חמורות, בהן פזיזות בנהיגה שהובילה בסופו של דבר לגרימת התאונה המצמררת. בכתב האישום טענה הפרקליטה כי בראשית חודש מרס 2005, קצת לאחר חצות, יצאו עמרם ועוד ארבעה מחבריו, כולם תושבי נהריה, לבילוי באזור חיפה.
היתה זו חופשת סוף השבוע הראשונה של עמרם, מאז התגייס והפך לחייל בסדיר. הוא וחבריו רצו לחגוג את החופשה הארוכה הראשונה שלו, ועשו את הדרך מנהריה לכיוון חיפה-יגור. בשלב מסוים במהלך הנסיעה, הגיעו החמישה לצומת כפר מסריק, על כביש 4, שם התרחשה התאונה הקטלנית.
עמרם, לטענת התביעה, נסע במהירות של לא פחות מ-140 קמ"ש וכאשר הגיע לצומת איבד שליטה על ופגע בעמוד בצד הדרך. כתוצאה מהתאונה התנגשו עוד שני כלי רכב, אוטובוס ומונית. בתאונה נהרגו במקום שלושה מחבריו הטובים של עמרם: ניר נגולה (21), צבי קאופמן (21), וירון לוי (21). שלושתם תושבי נהריה, שהיו אז חיילים בשרות סדיר.
שלושת החברים שישבו במושב האחורי של הרכב נהרגו במקום ואילו עמרם ונוסע נוסף נפצעו ופונו לקבלת טיפול רפואי. התאונה הכתה בתדהמה את העיר נהריה, שכן השלושה היו ילדים למשפחות ותיקות ומוכרות בעיר.
בפרקליטות ייחסו לעמרם שורה של עבירות חמורות, והציגו בבית המשפט גם קלטת וידאו שהנציחה את נהיגתו. בין היתר נטען כי עמרם נהג בקלילות דעת ובמהירות מופרזת, תוך אי שמירת רווח בזילות, חוסר זהירות, סטייה מנתיב, ואי אכפתיות - וכל זאת הצטרף לעבירת ההריגה בה הורשע.
השופט אילן שיפף, שדן במשפטו, קבע כי עמרם נהג את רכבו ברשלנות והדגיש
עו"ד דורית לוי פרנק, אמרה בתום הדיון כי "בית המשפט העביר היום מסר לציבור הנהגים כי מי שנוהג במהירות של 140 קמ"ש בגשם, לא יכול להגיד 'לי זה לא יכול לקרות'".
סנגוריו של עמרם, עורכי הדין משה גלעד ומיכאל כרמל, שוקלים כעת את האפשרות להגיש ערעור לבית המשפט העליון, על חומרת העונש.
בהודעת התנצלות שפרסם היום בערב בפני ההרוגים ומשפחותיהם כתב: "אני רועי עמרם שעוד מעט ייסגרו עלי שערי הכלא פונה אליכם ההורים השכולים, אחים, אחיות וחברים של חברי הטובים ביותר, ניר נגולה, ירון לביא וצבי קויפמן זכרונם לברכה כדי לבקש את סליחתכם.
"במכונית שבה נהגתי נהרגו חבריי הטובים ביותר. את יקיריכם לא אוכל להחזיר ואילו יכולתי הייתי מעדיף מותי במקומם. מות חבריי היה מר וכואב ברגע קצר אחד של תאונת דרכים. מותי שלי יהיה ארוך כי בכל יום, בכל דקה לא אוכל לשכוח אל תטעו מכך שאני ממשיך כביכול לחיות – אני מת חי.
"השופט גזר עלי 5 שנים בכלא. אם זה מנחם אותכם, ולו במעט ואם מאסרי ימנע מוות נוסף כזה, אני מגיש לכם שנים אלה כקורבן. לא משנה מה יגידו שופטים בשר ודם את עונשי שלי אשא כל חיי מדי שמיים. אני מצטער שאתם כועסים עלי כי אני חושב שאני לא אשם מבחינה משפטית. גם אם הייתי יוצא זכאי במשפט, את סבלי וצערי על מות חבריי הטובים ביותר אשא בתוך לבי כל יום, כל דקה, עד מותי".
נא להמתין לטעינת התגובות
