גולני שלי. ושל החבר'ה מהמכינה
חטיבת גולני היא כבר לא חטיבה קשת יום, שזקוקה ל"מיטב הנוער" להשבחתה. מורשת הקרב שלה, הישגיה בלבנון וקציניה המצוינים – תרמו לכומתה החומה להיראות נוצצת מתמיד. רועי שרון מפקפק במניעי השליחות של הדתיים הנוהרים בהמוניהם לגולני
איש מבין הרבנים והמחנכים אינו משלה את עצמו שתלמיד יוותר על שירות ביחידה מובחרת כדי למלא מטרה זו, אבל הפנייה היא לאלה שמטעמי פרופיל או מנגנוני סינון נאלצים לוותר על החלום. הרציונל מאחורי אידיאל זה, קובע כי שירות בצבא הינו שליחות (מילה אהובה במחוזות הציונות הדתית), וככזה ניתן לבצעו במספר אופנים. בין היתר, תוך התערות עם אוכלוסיות מגוונות.
כשפורטים את הרעיון למעשים, מתקבלת בדרך כלל משוואה פשוטה. אם תלך לסיירת, תשרת במקום הכי מובחר וזה וודאי הידור מצווה. אם תלך לצנחנים, תשרת ביחידת חי"ר, תקבל כנפי צניחה וכומתה אדומה עם מורשת קרב על שחרור ירושלים, אבל את עם ישראל לא תפגוש. איש אמנם לא יבוא אליך בטענות, אבל לא בשביל זה התכנסת פה היום.
ואם, צעיר יקר, חשקה נפשך לתרום לחברה ולרוץ מתחת לאלונקה יחד עם ישראל לרבדיו, להתנחל בלבבות, להשפיע מבפנים ושאר קלישאות, לך לגולני. שם תשפוך זיעה עם אלכס מכרמיאל, או מטבריה או מדימונה. שם תפגוש את ממשיכי דרכו של נתן אלבז ומשם תצא תורה.
במשך שנים שומעים מועמדים לשירות ביטחון הרצאות מקציני צבא בכירים. נציגי גולני בהרצאות אלה, יודעים לספר איך הגיעו לבקו"ם וקיבלו הלם תרבות. איך הם היו הכיפה הסרוגה היחידה במחלקה, ולחצי פלוגה היה כבר תיק במשטרה. זכרו תלמידים יקרים, שם זה עם ישראל על כל מגזריו.
וכך, בראשית שנות התשעים, יצא לדרך "פרוייקט גולני" שמטרתו להשביח את הגדודים בחומר אנושי מובחר. יפי הבלורית ישרתו עם נמוכי המצח ואין כאן מה להוסיף.
אולם, שנות ה-90 לחוד, ומציאות לחוד. חטיבת גולני היום היא כבר לא חטיבה קשת יום, שזקוקה ל"מיטב הנוער" להשבחתה. מורשת הקרב שלה, הישגיה בלבנון וקציניה המצוינים – תרמו לכומתה החומה להיראות נוצצת מתמיד. מזה שנים צועדת החטיבה בראש מצעד המבוקשים של יחידות השדה לקראת הגיוס, ועל כל מקום פנוי מתמודדים ארבעה מועמדים. ואין כמו המשבר הנוכחי של שטרן נגד תלמידי ישיבות ההסדר כדי לעצור רגע, לשתות מימיה ולחשוב.
ישנו דיסוננס מוחלט בין סדרת החינוך שעוברים תלמידי הישיבות המכינות הקדם-צבאיות המשננים יום ולילה את חשיבות השליחות, לבין השאיפה הבלתי פוסקת להתגייס לגולני או לצנחנים. רבני המכינות והמדריכים מסבירים ללא הרף שכל צעד מתחת לאלונקה, כל התנדבות לתורנות מטבח וכל שמירה בש.ג – כולם בבחינת מצוות עשה. הכל לשם שמיים. באותו משפט מוסיפים המהדרים שהמטרה בשירות היא לא ההגשמה העצמית ולא התהילה, אלא אשכרה קידוש השם ועשייה למען עם ישראל.
רק על שאלה אחת מדלגים כבר למעלה מעשור
זכותו המלאה, כמובן, של כל מועמד לשירות ביטחון להתגייס לאיפה שבא לו \ לאיפה שהחבר'ה הולכים \ לאיפה שמקבלים כומתה חומה, אבל רק שלא יתקשט בנוצות של שליחות. כי יודע כל חייל עברי שאת עם ישראל פוגשים במג"ב, ואת החבר'ה בגולני.
הכותב שרת כלוחם בחטיבת הנח"ל.
המאמר פורסם בגיליון כתב העת "נקודה" מספר 303 שיצא היום.
נא להמתין לטעינת התגובות
