נציג האו"ם החדש במזה"ת: מעריץ את ישראל
מעדשת המצלמה לעין הסערה: מייקל וויליאמס, עובד הבי-בי-סי לשעבר, נכנס בלהט לתפקידו ושואף לצמצם את שפיכות הדם, וגם לפייס בין ישראל לאו"ם
וויליאמס, השליח החדש של האו"ם למזרח התיכון, משוחרר עכשיו מכבלי האתיקה העיתונאית אך כפוף לנייטרליות של האו"ם. עם זאת, הוא אינו מהסס כאשר הוא נשאל בריאיון ל-nrg מעריב איך היה מכנה את מטר הרקטות מעזה לכיוון הנגב המערבי.
"אלה בבירור התקפות טרור. הן עומדות בכל קריטריון של הגדרת טרור - התקפות בלתי צפויות המכוונות בבירור לעבר מטרות אזרחיות ומיועדות לפגיעה באזרחים מן השורה".
- האם יש סיכוי שנראה בעזה כוח או"ם?
"זה ייקח עוד זמן רב. נדרשה המלחמה של הקיץ האחרון לפני שהצבת כוח רציני התאפשרה לאורך הגבול הצפוני באמצעות הסכמת כל הצדדים והמחויבות שלהם. לבד מנושא הטיסות, ישראל עומדת בתנאי ההחלטה. האם כוח בינלאומי הוא חלק מהפתרון לנושא של עזה? זה צריך להיבחן. לא האו"ם הוא זה שצריך להמליץ על כך, אבל אני עוקב בעניין רב בדיון המתנהל בישראל ובעיתונות שלה בשבועות האחרונים".
וויליאמס אינו מוכן להתייחס בהרחבה למצב הפנימי בעזה, אבל במסדרונות האו"ם שוררת אכזבה עמוקה מחוסר היכולת של הפלשתינים להתאחד ולהתמודד עם שאלת ההסדר עם ישראל. הם מדברים בפירוש על תסכולו העמוק של המזכ"ל החדש לנוכח המצב, והכישלונות לשחרר את החייל החטוף גלעד שליט.
- האם ממש ביקשת את הג'וב החדש שלך?
"למען האמת כן. תמיד הוקסמתי מהאזור, ובעת האחרונה, במיוחד לאור העבודה על החלטה 1701 גברה ההתעניינות שלי ולכן לקחתי עלי את התפקיד בלב חפץ. הייתי רוצה לראות תהליך שלום אמיתי חוזר לאזור. מעודדת אותי יוזמת הליגה הערבית שאותה קיבלה ממשלת ישראל בברכה גם עם הסתייגויות משמעותיות. אם נוכל לבנות על זה - הליגה צריכה להיות מעורבת יותר בהשכנת יציבות בעזה - זה אחד המרכיבים החיוביים במשוואה הנוכחית".
וויליאמס, המצפה לשמש בתפקידו לפחות שנתיים, אומר כי מזכ"ל האו"ם החדש, באן קי-מון, שונה מקודמו בתפקיד הדיפלומט מספר אחד בעולם. "מה שטוב
"זוהי דוגמה לאזור, ומבחינות רבות לשאר העולם, כי למרות האתגרים הביטחוניים הנוראיים בפניהם אתם עומדים - חסרי תקדים עבור מדינה כל כך קטנה - הדמוקרטיה שלכם אינה מפסיקה לחדש את עצמה בעוד שבמדינות רבות אחרות שעמדו בפני אתגרים ואיומים דומים, במיוחד בתחום הטרור, עצם הדמוקרטיה מאוימת וזה מעולם לא קרה בישראל".
עבור מרבית הקוראים הישראלים מתחת לגיל 40 השם גונאר יארינג נשמע כמו קללה שבדית. על פניו של ווליאמס מעלה השם חיוך מריר, כאשר הוא עולה במהלך הראיון. יארינג היה שליח האו"ם הראשון לאזור לאחר מלחמת ששת הימים, ומאמצי התיווך המייגעים של הדיפלומט השבדי, במשך שלוש שנות דילוגים בין ישראל לערבים, הפכו לשם גנרי המסמל את כישלונו של הארגון להשכין שלום בשכונה שלנו.
וויליאמס מודע לנהרות הדם שזרמו כאן מאז העלה יארינג הצעות שלום בעלות קווי דמיון מופלגים לפתרון שאולי יגיע יום אחד לאזור. הוא הרים ידיים בסוף 1971, לאחר שישראל דחתה הצעה של נשיא מצרים, רק כדי לקבל הצעה דומה שש שנים ו-3,000 חללים ישראלים מאוחר יותר. עכשיו זה תורו של וויליאמס, שפעם כיסה את האלימות המזרח-תיכונית כעורך ברשות השידור הבריטית, לנסות להוריד את מפלס הדם.
בגיל 58, מונה הוולשי נעים ההליכות בחודש שעבר על ידי קי-מון למתאם מיוחד לתהליך השלום במזרח התיכון. בסוף השבוע שעבר הוא הובהל לכאן, מוקדם מהמתוכנן, כדי לבדוק איך משכינים שלום בין הפלשתינים, כדי שאלה יתפנו לניסיונות להשכין שלום בינם לבין הישראלים. ולפני הכל, וויליאמס יצטרך לבדוק כיצד משכינים שלום בין ישראל לבין הארגון שמשלם את משכורתו.
- הרבה אומרים שיחסי ישראל-או"ם הגיעו לנקודת השיא שלהם בנובמבר ,1947 ומאז הם בהתדרדרות. אתה לא חושש מהתפקיד הזה?
"הרבה אמרו לי שאני מחפש צרות לאחר שקיבלתי על עצמי את התפקיד. אבל אני הייתי תמיד מעריץ גדול של מדינת ישראל - כל חיי ולאורך הקריירה הפוליטית שלי. לפני שחזרתי לאו"ם ב-2005 - הייתי במשרד החוץ הבריטי כשבע שנים, קודם עם רובין קוק ואז עם ג'ק סטרו (שרי החוץ - א.ב.) שהיו כאן מבקרים תכופים. הנושאים המזרח-תיכוניים נדונו אצלנו, אם לא על בסיס יומי, אז לבטח על בסיס שבועי.
"אני לא לוקח קרדיט על זה, אבל בשנתיים מאז חזרתי לאו"ם חזיתי בשיפור היחסים בין האו"ם לישראל. שמחתי על ההזדמנות ללוות כאן את המזכ"ל החדש בביקור במרץ, וזה היה מרגש לראות את שני הדגלים של האו"ם וישראל מתנופפים בירושלים. אני חושב שהחלטה 1701 הייתה חשובה לאחר שעברתם את הכאב של הסכסוך עם חיזבאללה. ישראל אמרה מיד בהתחלה שהיא תיתן להחלטה צ'אנס, והיא אכן נותנת לה סיכוי.
- האם נושא טיסות הביון הישראליות מעל לבנון עדיין בעייתי?
"זה עדיין נושא בינינו. הטיסות עדיין מתנהלות מדי יום, אבל לזכותה של הממשלה אפשר לומר שהיא מנסה לעשות משהו בעניין, ואנו מבחינים בהפחתה במספר הטיסות והאיכות שלהן - טסים גבוה יותר. אבל זה עדיין נושא עבורי, כי טיסות, בהגדרה, הן הפרה של ריבונות לאומית.
"החלטה 1701 הביאה לישראל תועלת, בעיקר בהשכנה של יציבות רבה בהרבה מאשר לפני כן לאורך גבולה הצפוני. יש כוח יוניפי"ל הרבה יותר רציני ולמרות שלישראל עדיין ביקורת על המצב בלבנון, הייתי אומר שמרבית הביקורת אינה מתייחסת ליוניפי"ל אלא למצב מצפון לליטני. משלחת יוצאת השבוע מניו יורק להעריך את המצב לאורך הגבול עם סוריה. זה בעיקר כתשובה לביקורת הישראלית על 1701".
מקורות באו"ם אומרים כי למרות הגינויים של טיסות חיל האוויר מעל לבנון, דווקא הצילומים האיכותיים שהם הביאו שכנעו את האו"ם שיש צורך דחוף לבחון את נושא הברחות הנשק, מאחר ובסרטי הווידיאו נראו בבירור שיירות נשק הזורמות למחסני החיזבאללה מכיוון דמשק.
אחד הנושאים הבוערים על שולחנו של וויליאמס הם שני השבויים הישראלים שבידי החיזבאללה. "המזכ"ל הקודם, קופי ענאן, מינה איש קשר לנושא הקשה הזה, וממשלת ישראל מעריכה את מה שאנו מנסים לעשות ואת החשאיות של הטיפול בנושא", אומר וויליאמס. "אין לי אפשרות לתת הבטחות בנושא אבל היו פגישות משמעותיות באחרונה, ואני עומד לפגוש באירופה את המתווך הגרמני.
"בכל ביקורי בלבנון אני נוהג לפגוש את נציגי חיזבאללה, והנושא עולה, אבל כחלק ממכלול שלם. אנו רוצים לראות את פירוק חיזבאללה מנשקו כי זה קריאת תגר על הדמוקרטיה הלבנונית.
- עבור ישראלים, עזה ולבנון הן שתי דוגמאות למצב בו חזרנו, כפי שדורש האו"ם, לקווי 1967 ודווקא משם אנו מותקפים. איזה לקח אמורה ישראל להפיק מכך?
"אף דמוקרטיה אינה יכולה לחיות עם התקפות בלתי פוסקות כאלה. זה לא אחת לחודש או משהו כזה, אלא על בסיס יומי. זה מערער את הקהילה בשדרות ואת כלכלתה ויש סכנה שהיא תהפוך לעיר רפאים. אי אפשר לחיות כך ללא הגבלת זמן, אף חברה אינה מסוגלת לעשות זאת. אבל המצב בגבול הצפוני בטוח כעת יותר מאשר מזה שנים רבות .
"המזכ"ל מתקשה להבין איך חברה דמוקרטית מסוגלת לסבול מצב כזה כמו בסביבת עזה, וגם בשעה שהוא מכיר בכך שאבו-מאזן הוא שותף חשוב לשלום עם ישראל ומחויב לשלום כזה, הוא מאוד מודאג מכך שהרשות הפלשתינית אינה מצליחה לשים קץ למתקפות".
- איך חברות מערביות היו מגיבות לפרובוקציות כאלה?
"אף דמוקרטיה אינה יכולה להסכין עם מתקפות יומיות כאלה וחייבים לגנות אותן בתקיפות. בבריטניה היה לנו ניסיון עם טרור אירי במשך עשורים והממשלה נאלצה לנקוט פעולה, כולל פעולה צבאית. אבל כפי שראינו במקומות אחרים, גם במצב קשה ככל שיהיה, בסופו של דבר דרוש שילוב של פתרון מדיני עם אמצעים נגד טרור".
נא להמתין לטעינת התגובות
