ליברליות בשירות הפורנוגרפיה
באיראן יש דיכוי של המיניות והאנושיות של האישה בשם המוסריות, ואצלנו ביזוי המיניות והאנושיות של האישה בשם חופש הביטוי • אסתר הרצוג
אני סבורה שמדובר בזריית חול בעיניים ובניסיון ציני לקנות את אהדת הציבור החרדי על-ידי נציגיו בכנסת ובממשלה (שהעלו את הצעת החוק). לו ש"ס והמפלגות הדתיות היו חרדות למוסר ולכבוד האדם האישה, כפי שנציגיה טוענים, הן היו פועלות לאיסור הפורנוגרפיה מכל וכל. אך הן מתפתלות בין ציפיות קהלם לבין עמדות שותפיהן החילונים, שמביקורתם הן חוששות. אפשר גם שהן חוששות מזעמה של הדיקטטורה ה"ליברלית" בתקשורת, המחפשת כל הזדמנות להוקיע אותן.
התקשורת לא מעוניינת בשיח פתוח וליברלי אמיתי בנושא הפורנוגרפיה. המחשה לכך ניתנה ערב העברת החוק נגד פורנוגרפיה בטלוויזיה והמאבק של הקואליציה נגד כניסת פלייבוי (שד"ר ויקי שירן ז"ל ואני היינו מייסדותיה). למייצגי פלייבוי סופקה במה נרחבת ואוהדת. את עמדת הקואליציה, שהקיפה ארגונים פמיניסטיים וחברתיים רבים, מחקה התקשורת כמעט לחלוטין והציגה אותה (בהקשרים הבודדים שהוענקו למאבקה) ואת נציגותיה באופן נלעג ומבזה.
ביזוי בשם חופש הביטוי
המשך קיומו של הפורנו באינטרנט (ובמקומות אחרים) מבטיח את שגשוגה של תעשיית הפשע הבינלאומית, בחסות מערכות השלטון (הדוגמה הבולטת ביותר היא ביהמ"ש העליון, שבראשות אהרן ברק ודליה דורנר קבע את עליונות "חופש הביטוי" על "כבוד האישה" בפסיקתם בבג"ץ) והתקשורת, ובשיתוף פעולה של המפלגות החרדיות.
גם גופים המתיימרים לדבר בשם טובת הילד, נזהרים שלא
אנחנו גם למדים שאותם "בני תרבות", כמו חברינו הנאורים ממרצ, לא נרתעים מחקיקה מצנזרת כשמדובר באינטרסים כלכליים שהם מייצגים. למשל, ביצירת מנגנוני סינון נגד גניבת זכויות יוצרים מהאינטרנט (הצעה שד"ר מיכאל בירנהק, המצוטט ב-ynet, מכנה "אולטרה קפיטליסטית"). ברור גם שנציגי חופש הדיבור לא יטענו שיש להבטיח את חופש הביטוי לאתרי סנאף או פדופיליה ודומיהם, ולא יטענו שאין אפשרות לחסום את האתרים הללו.
מי שבאמת מעוניין/ת להגן על ילדים חייב/ת גם להגן על מבוגרים ועל כלל החברה מפני תעשיית הפשע של הפורנוגרפיה, שהיא המקבילה המערבית לדיכוי נשים במדינות מסוג איראן. שם יש דיכוי של המיניות והאנושיות של האישה בשם המוסריות, ואצלנו ביזוי המיניות והאנושיות של האישה בשם חופש הביטוי.
נא להמתין לטעינת התגובות
