"אלוהים ברא אותי חוטא"
ארגון "עצת נפש" מסייע להומוסקסואלים לפרוק את ליבם בפני יועצים מומחים. הרב אבינר תומך.
הנוסח הזה מופיע על גבי מאות כרזות שכיסו לפני מספר חודשים את לוחות המודעות של מרכז ירושלים, המזמינות את הומואים לשנות את נטייתם.
בשבוע שעבר פרסמנו בערוץ יהדות את קריאתה של אביגיל שפרבר, לסבית דתית, לקבל את ההומואים הדתיים אל הקהילה. ואת תשובתה של שפרה ארליך.
תופעת ההומוסקסואליות מסתבר, היא אחת משאלות הדור הקשות ביותר, המקשה על תחושת השייכות של ההומואים הדתיים אל המגזר הדתי.
בציבור החרדי נוהגים הרבנים להתכחש ולהכחיש את התופעה - "אין אצלנו את הדברים האלה" הם אומרים, וגם רבני הציבור הדתי לאומי מתחמקים מהסוגיה מכיוון שרובם לא הצליחו לפתור אותה באופן המניח את הדעת.
ארגון "עצת נפש", ל"בעלי נטיות הפוכות" פועל בתמיכתו ההלכתית של הרב שלמה אבינר מבית אל. "לא מדובר ברעיון שלי", הוא מדגיש, "קבוצת רבנים יסדה אותו ונתתי להם את ברכת הדרך. עזרתי לגיוס פעילים ואני מלווה את הפרויקט מההתחלה מהצד הרבני - הלא מקצועי".
"עצת נפש" הוא בעיקרו מוקד טלפוני המזמין הומואים ולסביות לטלפן ולקבל סיוע, כאשר בעברו השני של הקו נמצאת קבוצת רבנים צעירה שעברה הכשרה. הרבנים מנתחים יחד עם הפונים או הפונות את המצב, מסבירים להם שהם לא לבד כמו שהם חושבים ושצעירים רבים נמצאים בסיטואציה דומה ומצליחים לצאת מזה.
בסופו של דבר המתקשרים מופנים לפסיכולוגים מוסמכים הפועלים בתאום עם "עצת נפש" לטיפול מקצועי. בנוסף מתקיימות סדנאות תמיכה ופעם בשנה נערך "מסע אל הגבריות" – סמינריון טיפולי חסוי בין כמה ימים באחד הישובים בצפון. אתר האינטרנט של "עצת נפש" עמוס במיני מחקרים הטוענים כי אפשר לצאת מזה בנוסף לסיפורים אודות אנשים ש"שינו את חייהם".
"ודאי שהטיפול מצליח" אומר הרב אבינר "במידה והאדם אכן מתמיד זה פועל כמעט תמיד. קו הטלפון עמוס לעיפה ובימים אלו אנו מחפשים פעילים נוספים. שיטת הטיפול היא לא המצאה שלנו אלא מקורה בארצות הברית. לפי השיטה מדובר בפלונתר פסיכולוגי שאם יפתר הבעיה תעלם מעצמה. אף אחד לא מתחתן לפני שפסיכולוג מוסמך ומנוסה מאשר שהוא כשיר לכך".
איתמר "הומוסקסואל לשעבר", מספר ל nrg יהדות: "בגיל צעיר ידעתי שאני נמשך לבני מיני, הסתפקתי אם אני נמשך לנשים, פשוט לא ידעתי. כשהייתי בן 22 הורי התחילו לדחוף אותי לשידוכים והתחלתי לצאת. היו לי אין ספור הצעות חלק ממש טובות אבל היה בי פחד, חששתי שאולי אני לא נמשך לנשים, ובכלל מה אעשה עם הצורך שלי לקשר עם גברים. הרגשתי לכוד בתוך עצמי , ממש לא ידעתי מה לעשות. התקשרתי ל"עצת נפש", הצוות שם הרגיע אותי, אמר לי שאני לא בודד במערכה ושיש אנשים שהצליחו לצאת מזה. בעזרת טיפול פסיכולוגי שארך שנתיים הצלחתי וכיום אינני נמשך לגברים - אני נשוי באושר ואב לשתי בנות.
לא סיפרתי לאשתי והיא גם לא צריכה לדעת כי היא מרגישה נאהבת לחלוטין. לעתים רחוקות מאוד קורה שאני
"עצת נפש" מקיימת גם סדנאות לגברים ונשים נשואים הנמשכים לבני מינם. "יש כאלה שהמשיכה נעלמת אצלם לגמרי ויש כאלה שצריכים להמשיך ולהיאבק, כפי שכולנו נאבקים עם יצרים". אומר הרב ומסכם "נקודת המבחן היא חיים טובים ואהבה עם אשתו".
נא להמתין לטעינת התגובות
