דוח המבקר: איום הקסאמים לא טופל כראוי
מבקר המדינה מותח ביקורת קשה על הדרג הצבאי בנוגע לירי רקטות הקסאם, ומוצא ליקויים בהתנהלות עבודת המטה בצה"ל. גם לאיום המנהרות, קובע המבקר, לא נמצא פתרון טכנולוגי ראוי
- לקריאת חלקו הראשון של דוח המבקר -לחצו כאן
- לקריאת חלקו השני של דוח המבקר -לחצו כאן
-דוח המבקר בנושאים נוספים:
- כלכלה: ביקורת על בנק ישראל
- ירוק נושך: ביקורת על הרשויות המקומיות
- ברנז'ה: ביקורת על רשות השידור
- ספורט: ביקורת על הוועד האולימפי
- בריאות: ביקורת על קופות החולים
- הרשת: ביקורת על גנזך המדינה
דוח המבקר עוסק באיום המנהרות, שנמשך מזה שני עשורים, וחוזר לשנים בהם כיהן בתפקיד הרמטכ"ל רב-אלוף בוגי יעלון, שמינה את אלוף-משנה במיל' יוסי לנגוצקי כיועץ מיוחד להתמודדות עם נושא המנהרות. בחודש ינואר 2005 הגיש לנגוצקי את המלצותיו, בהן הקמת מנהלת שתרכז את המאמץ להשגת פתרון טכנולוגי ואת עבודת המטה, אך מנהלת כזו לא הוקמה עד היום.
בנוסף, קבע המבקר כי קיים מתח בעייתי בין השב"כ לאגף המודיעין בנוגע למידע המודיעיני בנושא המנהרות, שאינו עובר באופן סדיר בין הגופים. קצין הנדסה ראשי, תת-אלוף שמעון דניאל, היה אחראי על עבודת המטה, אך הבקרה של המטכ"ל על עבודתו היתה לקויה, כך נקבע בדוח.
גם נושא הפיתוח, שנמצא בידי מפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית שבמשרד הביטחון - א.ב) "זכה" לביקורת על התנהלותו בנוגע למציאת פתרון טכנולוגי לאיתור המנהרות. בשנת 1990 הזמין מפא"ת את התעשיות הביטחוניות להציע פתרונות, ואכן עד שנת 1997 נבחנה מערכת מסוימת, אולם משנה זו ועד 2001 לא נמצא במפא"ת כל מסמך המעיד על המשך העבודה בתחום.
לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, ובהנחיית שר הביטחון דאז, בנימין (פואד) בן-אליעזר, הוחלט שוב לבחון שיטות נוספות להתמודדות עם איום המנהרות. אך לטענת המבקר, חלו הפסקות רבות בפיתוח המערכת הראשונה, וההחלטה להצטייד בה התקבלה עוד לפני שהושלמו ניסויי הפיתוח. במקביל, טוען המבקר, הציגו שלושה חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בפני מפא"ת מערכת נוספת, אך זו לא נבחנה בקפידה.
במסגרת הדוח, קורא מבקר המדינה להאיץ את הטיפול בנושא ולאחד בין הגופים השונים במערכת הביטחון. עוד מדגיש המבקר כי יש לפתור את הסוגייה המודיעינית באשר להפקה ולהפצת ידיעות, וכי אם לא ייפתר העניין - יהיה צורך בהתערבות הדרג המדיני.
במקביל, בחן המבקר גם את סוגיית ירי רקטות הקסאם לעבר שטח
המבקר מצא ליקויים בתהליכי עבודת המטה בצה"ל, שעיקרם בהיעדר תפיסה כוללת ובהיעדר טיפול הולם לאיום הקסאמים. מבקר המדינה קובע כי חל עיכוב משמעותי בפיתוח ובהצטיידות במערכת שתעניק מענה לאיום, וכי הרמטכ"ל לשעבר יעלון הטיל את משימת האחריות לטיפול בקסאם על פיקוד הדרום, מבלי שהעניק לו את המשאבים הנדרשים לכך. לצורך המשימה הוקם אמנם בפיקוד הדרום חמ"ל מיוחד, אך זה לא נתן מענה לאיום ולא הושגה באמצעותו כל תועלת.
בנוסף, מתח המבקר ביקורת על דרך ההתנהלות וההתקשרות של זרוע היבשה ומחלקת אמצעי לחימה, יחד עם מפא"ת, מול חברות אזרחיות. "חריגה מאמות מידה שקבעו צה"ל ומשרד הביטחון עלולה לפגוע בתוכנית ההצטיידות של זרועות צה"ל", קבע המבקר. ואולם, מאז כבר הוקמה מנהלת לריכוז המאמץ הטכנולוגי בראשותו של תת-אלוף רוני מילוא, מפקד כוחות הנ"מ, בשיתוף עם מפא"ת ונציגי התעשיות הביטחוניות, שזכו במכרז לייצור מערכת אנטי-רקטית.
נושא נוסף אליו התייחס מבקר המדינה בדוח הוא התוכנית להקמת שדה תעופה בתמנע. המבקר קבע כי החלטת השרים בעניין לא לקחה בחשבון את ההשלכות הביטחוניות בהקמתו כה קרוב לירדן, והחשש מפעילות טרור בשדה ובסביבתו. עוד קובע המבקר כי משרד הביטחון לא תיאם את הנושא עם הירדנים, ומכנה את תהליך קבלת ההחלטות בעניין כ"מחדל". לפי הממצאים, קובע המבקר, ראוי ששר הפנים יעכב את התוכנית על מנת שתושלם עבודת המטה בצה"ל, במטה ללוחמה בטרור ובמשרד החוץ, והנושא יובא מחדש בפני ועדת השרים עם נתונים עדכניים יותר.
בנוסף, התייחס המבקר גם לטיפול בסייעני כוחות הביטחון ובאנשי צד"ל, ומצא ליקויים בגופים המשקמים את אותם סייענים. בראייתו, על ראשי קהילת המודיעין לבחון מחדש את צורת השיקום, שתובא לאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, זאת מכיוון שאגף המודיעין לא סיפק לוחות זמנים לשיקום ולא פירט את השיטה למעקב אחר תהליך השיקום.
המבקר קבע עוד כי לא התקבלה החלטה לגבי פתרונות הדיור לאנשי צד"ל, ומצא כי באמצע שנות ה-90' נרכשו על ידי השב"כ דירות רבות שעמדו ריקות במשך שנים, ולבסוף נמכרו במחירי הפסד. באותה מנהלת, שאחראית על רכישת הדיור ומציאת פתרון לסייענים, נמצא כי יש חריגה בתקנים במצבת כוח האדם, כלי הרכב והציוד. עוד נמצא כי תקנים עודפים לא בוטלו, אלא הושאלו לגוף האב בשב"כ.
מהשב"כ נמסר בתגובה כי המנהלה הבטחונית לסיוע מטפלת בסייעני כוחות הביטחון שנמצאו זכאים לטיפולה ומשקיעה בתהליך השיקום משאבים רבים. "כל אחד ממטופליה של המנהלה מלווה בצוות טיפולי תומך וצמוד המונה רכז ועובד סוציאלי העובדים לילות כימים לצורך שילובם של המשוקמים ובני משפחותיהם בחיים נורמטיביים במדינת ישראל, תוך מתן כלים לניהול חייהם בכוחות עצמם ובכבוד. תהליך זה מותאם לכל משפחה באופן פרטני על פי צרכיה, במסגרת המדיניות שנקבעה ובאה לידי ביטוי בנהלים ותורת עבודה.
בנוסף, מסר השב"כ, מפעילה המנהלה פרוייקטים חינוכיים שמטרתם הקלת שילוב הילדים במדינת ישראל תוך סיוע במסגרות החינוך השונות ושיפור הישגיהם בלימודים. "חשוב להדגיש כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב רצוף קשיים ובדרך כי מנב"ס נמצאת שם על מנת לתת יד תומכת המסייעת למשוקמים להתגבר על הקשיים בהם נתקלים במהלך שיקומם". לסוגיית הדירות המוזכרת בדוח המבקר, נציין כי שנת 1995 אז נקנו מרבית הדירות, היתה שנת שיא בתחום הנדלן והמחירים.
שר הביטחון, עמיר פרץ, לא חיכה לדוח מבקר המדינה ועוד לפני המלחמה קיבל את ההחלטה על פיתוח מערכת אנטי רקטית. שר הביטחון אמר כי "לו היו בידי ישראל האמצעים המתאימים לטיפול באיום הרקטות, אין ספק שפני המערכה היו שונים לחלוטין!".
ממשרדו של שר הביטחון נמסר כי "עם כניסתו לתפקיד, הורה שר הביטחון על הקמת צוות בכיר בראשות מנכ"ל משרד הביטחון כדי לבחון חלופות לפיתוח המערכת האנטי רקטית. בטווח זמנים מהיר ככל האפשר בוצעה עבודת מטה ועבודה מדעית, כדי לבחור את החלופה הטובה ביותר על פי הפרמטרים המקצועיים שנקבעו".
עוד נמסר כי משרד הביטחון עשה מאמץ גדול לגיוס המשאבים על מנת לתקצב את שלב א' בפרוייקט כדי לא לבזבז זמן מיותר. "רפא"ל משקיעה מאמצים בפיתוח מהיר כדי שיעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו לפרוייקט".
בתגובה לממצאי דוח המבקר, נמסר מדובר צה"ל כי "צה"ל רואה בדוח מבקר המדינה כלי חשוב לשיפור וייעול התנהלותו של צה"ל. כלל הנושאים המוזכרים בדוח, עברו תהליך יסודי של בחינה, וחלק ניכר מהם טופל עוד בשלב ביצוע הביקורת. לצד התיקונים הנדרשים שביצע, עסק צה"ל בשנים האחרונות, ובשנה האחרונה בפרט, בלחימה אינטנסיבית בגזרות השונות, שהרחיבה באופן משמעותי את מעטפת האתגרים בפניה נדרש צה"ל לעמוד".
בנוגע לטענות ביחס לטיפול באיום המנהרות, נמסר בתגובה כי "הלחימה באיום המנהרות, בתצורה ובמאפיינים הייחודיים בהם הופיעה באזור חבל עזה, משתייכת לתחום לחימה חדש שלא הוכר קודם בארץ, ושלא היו מוכרים פתרונות טכנולוגיים עבורו, לא בארץ ולא בעולם.
"פיתוח המענה לאיום בוצע במקביל להתמודדות היום-יומית עימו, לצד לחימה מתמדת ונפגעים. המטה הכללי, באמצעות אגף התכנון, ביצע בקרה סדורה על עבודת המטה שהובילה זרוע היבשה בנושא איום המנהרות. זאת, באמצעות דיוני סטטוס שהתקיימו בראשות סגן הרמטכ"ל".
מהשב"כ נמסר כי בכל הקשור להפצת מודיעין לגורמי חוץ פועל השב"כ בהתאם לחוק. "אנו מחוייבים להפיץ לגורמים מקבילים כל מידע המתקבל במקורותיו, לרבות מידע התרעתי הנוגע לפעילות הקשורה למנהרות". בנוסף, מסר השב"כ כי הארגון מפיץ את כל המידע ההרתעתי שברשותו כחומר גולמי ובזמן אמת לכלל הגורמים הרלוונטים, וכי לא קיים פער בהפצת המידע.
באשר להתמודדות עם ירי הקסאמים, נמסר מצה"ל כי פיתוח המענה הטכנולוגי לאיום נמצא בפיתוח מאז שנת 2001. "איום הירי תלול-המסלול מציב אתגר מבצעי קשה לפיתרון, ובתחום זה לא מוכרים פתרונות פלא מידיים", מסר דובר צה"ל. "בשנתיים האחרונות, ריכז סגן הרמטכ"ל צוות בהשתתפות זרוע היבשה, מפא"ת וגורמים רלוונטיים נוספים, אשר בחן באופן מקיף ורחב את אופן ההתמודדות עם הירי תלול-המסלול.
"במקביל, פותחה תפיסת ההפעלה באשר לאופן ההתמודדות עם איום הרקטות בשלבים מוקדמים כגון: פגיעה באספקת חומרי הגלם, פגיעה בתשתית הייצור, הרחבת המענה המודיעיני, פגיעה בפעילי טרור מרכזיים, פגיעה בחוליות הטרור שעסקו בשיגור ועוד.
"צה"ל מקבל את הערת המבקר בדבר הצורך הדחוף בעבר ובהווה בגיבושה של תוכנית עבודה רב שנתית ואפקטיבית למתן מענה כולל לאיום הירי תלול-המסלול. אך, יש לזכור כי מדובר בשנים בהן תקציב צה"ל קוצץ מדי שנה.
"קיצוצי התקציב ואישורם באיחור הקשו על גיבוש תוכנית רב שנתית בכל הקשור לבניין הכוח בצה"ל, ובפרט באשר למענה לאיום הירי תלול-המסלול. בימים אלה מרוכזת עבודת מטה בנושא, וגובשה תוכנית להתמודדות עם ירי תלול-מסלול שתיתן מענה ליירוט רקטות, אשר הוצגה לאישור המטה הכללי".
בתגובה לטענות המבקר בהתייחסו לשדה התעופה בתמנע, נמסר כי "צה"ל ביצע תחקיר מקיף ויסודי בנושא השׁוני בעמדות בנושא האיום הביטחוני על שדה-התעופה בתמנע שהוצגו לוועדה המחוזית. התחקיר הסתיים וממסקנותיו הופקו לקחים ומשמעויות המיושמים בתהליכי העבודה בצה"ל".
נא להמתין לטעינת התגובות
