"אם אני הייתי שם, זה היה נראה אחרת"

בראיון לסופשבוע של מעריב משתלח הרמטכ"ל לשעבר ברה"מ, בפרץ ובמיוחד במחליפו בתפקיד – דן חלוץ. על רקע דוח וינוגרד הוא אומר שכבר בתחילת המלחמה סבר כי על השלושה לפרוש

מרדכי חיימוביץ | 3/5/2007 14:44

השבוע פרסמה ועדת וינוגרד את דוח הביניים, והרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, מוזכר בשתי הערות זניחות. שורה קטנה בעניין המלאי בימ"חים, מילים אנמיות על התנגדותו להעברת סמכויות מטכ"ליות למפקדת זרוע היבשה. לא משהו שיכול להחמיץ את החלב בכוס הקפה. בראיון מיוחד לסופשבוע של מעריבבנושא מסקנות ועדת וינוגרד הוא אומר כי כבר בתום השבוע השני למלחמה, חשב כי על אולמרט ופרץ להתפטר ולקחת בדרך את דן חלוץ.

בראיון סיפר יעלון כי אין לו ספק שעל אולמרט ופרץ להתפטר. התובנה הזאת הבליחה אצלו לאחר שהקבינט של 26 ביולי החליט שלא לפתוח במהלך קרקעי. "זיהיתי כשל ניהולי מאוד ברור", הוא אומר. זאת טרגדיה ששחקניה הראשיים חטאו בחטא היוהרה. בעיקר דן חלוץ, יורשו של בוגי. הוא, שלא מצא זמן לפגוש את הרמטכ"ל לשעבר שחזר נרעש מוושינגטון בעצם ימי האש ורצה לנדב תובנות.

הוא שהשליט "עריצות מחשבתית", כהגדרתו, בעבודת המטה של צה"ל. בוגי לא אהב את ההתנהלות ולא את הסגנון. "לי זה לא היה קורה", אמר לי בקול נמוך כששאלתי על העיסוק של חלוץ במניותיו באותו בוקר מר.

אם גבי אשכנזי היה עומד בראש המטה הכללי ולא דן חלוץ המלחמה היתה נראית אחרת?

"אין לי ספק. אצל גבי היה מתקיים דיון פתוח ולא עריץ. הייתי מייעץ לאשכנזי להיות צנוע ולא יהיר, ספקן ולא פסקן, קצין מקצועי ולא קצין שמתנהג כמו פוליטיקאי". האם הבטן המלאה הזאת תביא אותו להפגנה הגדולה בכיכר? בוגי אמר שהוא שומר את העניין לעצמו, "אך לבי עם המפגינים".

"הרמטכ"ל הכשיל את הצבא"

על הדוח עצמו יש לו רק מילים חמות. "נוקב, חריף, מילים כדורבנות, שם את האצבע על הנקודות החשובות". האמירה החשובה ביותר טמונה, לדעתו, דווקא בסוף והיא הרבה יותר מצבאית. "חשובה מאוד קביעת הוועדה שבהסתכלות על אתגרי העתיד, צריך

להבין שאנחנו חברה במאבק וצריך לגייס את כל המשאבים כדי להתמודד איתם".

יש טענה שלא עושה חסד עם יעלון: יש טנקיסטים שבמשך שש שנים לא ראו טנק, או כפי שקובע וינוגרד "ב-2003 כוחות המילואים לא ביצעו אימונים כלל".

עד כמה אתה מרגיש אחראי לאופן שבו חיל היבשה נראה במלחמה האחרונה?

"אני מרגיש מתוסכל. מה שקרה במלחמה לא היה צריך לקרות. אותו צבא, עם אותו תקציב, באותה רמת אימון היה צריך לסיים את המערכה הזאת אחרת. אני בתחושה קשה שלו אני הייתי שם, זה היה נראה אחרת לחלוטין. כי אני הכנתי את הצבא לתרחיש הזה. גם ברמה מטכ"לית, גם ברמה פיקודית, גם ברמה אוגדתית וגם ברמה חטיבתית. מבחינתי הצבא היה אמור להגיע מוכן למערכה הזאת".

אז מה היה פה? פזיזות, חוסר שיקול דעת, שלפנות?

"במלחמה הזאת היתה בעיית ניהול קשה. בסופו של דבר הרמטכ"ל הכשיל את הצבא. אני מכיר את האוגדונרים, את המח"טים ואת המג"דים. מה, כולם נפלים? אלה מפקדים שקצינים זרים באים ללמוד מהם איך פעלו בזירות אחרות".

הכתבה המלאה תתפרסם מחר ב"סופשבוע" של מעריב