ההנהגה הפסידה במלחמה – הלוחמים ניצחו
רגע לפני דוח וינוגרד, כבר ברור לכולם מה יהיה כתוב שם. גם שלמה נחמה יודע. "כל אחד דואג לעצמו", אמר השבוע. אך יש גם יוצאים מהכלל. שטח צבאי
הכותרת של הדברים שאמר נחמה באירוע היתה צמד מילים "החוסן הלאומי". בדיוק אותן מילים שעומדות כיום במרכז ההוויה הישראלית. החשש שנתפרק ונגיע לתחושה שרווחה בישראל באמצע שנות השישים, אותה תיארה הבדיחה השחורה מכל, שסיפרה על שלט התלוי ליד שער היציאה בנמל התעופה בלוד, ובו בקשה שאחרון הנוטשים את הארץ יכבה את האור. באותם ימים חיפש העם פרנסה - היום יש מי שמחפש בעיקר מנהיגים וביטחון.
נחמה דיבר על מאזן גיאו-פוליטי שבמרכזו עומד צה"ל, ועל הצורך להשקיע בו. על החוסן הכלכלי שהפך לחזק מבעבר אבל עדיין תלוי בהשתלבות בכלכלה העולמית, ועל מערכות שלטוניות שלא תפקדו במלחמה.
הוא הדגיש בעיקר את נושא הלכידות החברתית: "יש פערים, וכל אחד דואג לעצמו ולפינה שלו". זו בדיוק ההרגשה היום. הלאומיות הולכת ומתפוררת, וכל ניסיון ליפות את התחושות בציבור הוא ניסיון טיוח. "ביחד", הפכה למילת גנאי.
אבל יש יוצאים מהכלל ששומרים ונדבקים בדרכם לרוח, ולא לחומר. מפקד סיירת גולני, רב-סרן אלישיב בהרב, נשוי ואב לשלושה (31.5), מודה שמעולם לא היה בחו"ל, אלא "רק בלבנון". כשיש ללוחמיו זמן פנוי, הוא לוקח אותם לסיורי שטח כדי ללמוד את ההיסטוריה של האדמה עליה הם דורכים, ואפילו שמות של פרחים. הסיור האחרון נערך בגלבוע.
ראש אגף משאבי האנוש, האלוף אלעזר שטרן, ששמע את הסיפור, אמר כי "כזה בדיוק היה ארז גרשטיין. אוהב אדמה וצומח, אוהב ארץ ישראל". אבל נשאלת השאלה כמה מפקדים כאלה יש בצה"ל?
שבועיים אחרי החלטת האו"ם ב-1947 להקים מדינה יהודית בארץ ישראל אמר ד"ר חיים וייצמן בכינוס מגבית בארה"ב כי "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף". בציטוט הזה בחר הרמטכ"ל אשכנזי בנאום
כל אחד מפרש את "המאבק" באופן שונה. לא כולם מאמצים את אותם ערכים. עדות לכך הן ההתגוששויות של הדרג המדיני וצמרת צה"ל בימים שאחרי המלחמה, וכמו שזה נראה מועד לסיבוב האחרון בקרב טרם נקבע.
ביום שני תפרסם ועדת וינוגרד את דוח הביניים, שיתייחס לשש השנים שקדמו למלחמה ולחמשת ימי הלחימה הראשונים. האלוף אודי אדם הלך, אחריו תת-אלוף גל הירש וגם הרמטכ"ל חלוץ הצטרף לרשימה. מה כבר יוכל הדוח לחדש לעם שגרס כבר את כל החשיפות העיתונאיות ושמע ציטוטים נלהבים מהעדויות? ספר אחד המתאר את המלחמה כבר יצא לאור, ועוד שניים בדרך. מה עוד יכול להפתיע - הידיעה שאולמרט ופרץ נכשלו?
כמו שזה נראה, ראש הממשלה ושר הביטחון לא ימהרו לאמץ את המסקנות ולא ימהרו לקבל ביקורת. בטח שלא יתפטרו. הם עסוקים בבעיות אישיות: אולמרט עם החקירות ופרץ עם הפריימריז. אפילו אנשי משרדו כבר מאמינים שהוא יילך בקרוב והם עורכים פגישות סמויות עם אנשיו של אהוד ברק. יש כאלה שמסתפקים בשיחות גישוש בטלפון.
אז מה כן יהיה אחרי פרסום הדוח? סבב השרים הצפוי יקבל תאוצה כדי להחזיר את תחושת הביטחון לעם. הרמטכ"ל יוכל כבר להרכיב את המטה הכללי הבא ללא חשש ממוקשים, אחרי שוינוגרד "יסמן את הדרך".
מה שכבר ברור הוא שמבצעים נועזים כמו אנטבה, סבנה והפצצת הכור העיראקי, לא נראה בקרוב. גם במערכת הביטחון מתקשים לראות את ההנהגה הנוכחית לוקחת את ההגה ומקבלת הכרעות היסטוריות. גורם ביטחוני בכיר אמר השבוע בשיחת קפה במגדלי התאומים בקריה, כמה רגעים לפני הכניסה להערכת מצב ביטחונית, כי "לפעמים אני חושב שעדיף להיות ציפי לבני. לא לעשות הרבה, ולדבר רק כשצריך". הגיע הזמן שמי שטעה שישלם, זהו המחיר של מנהיגות אמיתית.
מדי שבוע מתפרסם כאן הטור "שטח צבאי" של אמיר בוחבוט, כתב nrg מעריב לענייני צבא וביטחון. "שטח צבאי" מתייחס לסוגיות הביטחון של ישראל מזוויות אחרות מאלה שאנו קוראים עליהן במשך השבוע, כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי ההחלטות והמהלכים שמשפיעים על בטחונה של מדינת ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
