קפה בגדד
צביקה בשור הפר תנאי שימוש שולי לכאורה ב"דה מרקר קפה". בתגובה, השלטונות הסירו את ראשו. מה שכמובן גרר דיון יצרי בהשתתפות כל החשודים המידיים
מיד עם החסימה, בשור דיווח עליה בבלוג נוסף שלו, בקהילת הבלוגים העסקיים של גלובס, שם פרסם את חלופת האימיילים שקדמה לחסימה וקרא למרד. "אני די בהלם, האמת", כתב. "אני נמצא בקהילות ברשת כבר איזה עשור [...] ואף פעם לא נתקלתי בכזו אטימות, זילות ואלימות מצד הנהלת קהילה כלפי המשתמשים שלה. כזו חדוות הדק, כזו התנשאות". הפוסט עורר סערה-זוטא בין קוראיו של בשור וחברים אחרים ברשת החברתית הברנז'אית, ובהם הבלוגרית שרון אינדי וגנר, העיתונאית והבלוגרית דבורית שרגל, מייסד ישראבלוג יריב חבוט, איתי נאור ואחרים. זאת בנוסף לקמפיין "ישוחזר צביקה", יוזמה של וגנר.
בינתיים דף המשתמש של צביקה בשור הוחזר לחיים, אבל הוויכוח, שהפך לדיון עקרוני על דמותה של רשת חברתית בישראל ועל עצם הלגיטימיות של אכיפת חוקים על ידי ההנהלה בניגוד לרוח שמתפתחת בין המשתמשים, נמשך במלוא הכוח.

איתי נאור, יועץ אינטרנט וידידו של בשור, היה אחד מאלה שניצלו את התקרית כדי להצביע על בעיה כוללת שקיימת לדבריהם בדה מרקר קפה. "אולי מתנהגים ככה לספאמרים, ל-abusers, למחבלי קהילות", כתב על סילוקו של בשור. "אבל ככה לא מתנהגים למשתמשים. כשמנהלי קפהדהארקר מסרבים לעשות את ההבחנה הזאת [...] הם בסופו של דבר עושים מעצמם צחוק מוחלט" (את הטור המלא של נאור אפשר לקרוא כאן).
דברים דומים נשמעו מהבלוגרית הוותיקה שושנה פורבס. "מישהו כאן מנסה ליצור קהילה 'מלמעלה'", כתבה, "ואין לו ממש סבלנות לחכות לראות איזו מן קהילה תצמח 'מלמטה' – ואם אכן יצמח משהו כזה, הוא מאוד יתאכזב ויתעצבן אם היא לא תהיה מה שהוא דמיין".
"יש שם אנשים קוּלים שרוצים לדבר עם אנשים קוּלים אחרים, ולא רוצים שפאקינג יפריעו להם, זה מה שההנהלה לא מבינה", מסביר בשור בראיון ל-nrg הרשת. "הכל היה חד צדדי בסיפור הזה. גם החשבון שלי הוחזר אתמול בלי שדיברו איתי. והרי יש משהו בקהילה, ממה שיצא לי להכיר בעולם, שהוא תמיד מין הגדרה משותפת. ההנהלה שמה את הגבולות שלה באופן ברור עם התקנון – והקהילה שמה את הגבולות שלה. זה קרה בתפוז עם ענייני תקנון, גם בנענע אחרי שקנו את ישראבלוג".
אתה לא מאמין שלהנהלת אתר יש זכות לקבוע תקנון?
"נראה לי חוק מטופש, אבל בסדר. כלומר, החוק עצמו אולי לא מטופש אבל איך שהוא נאכף – בלי הבחנה, בלי לחשוב מה עומד מאחורי העניין הזה. אני האחרון שמסתתר מאחורי איור, הרי השם המלא שלי נמצא שם וכולם מכירים אותי. אף אחד לא דיבר איתי בצורה אנושית. למי שעשה לי את זה אין מושג כמה זה משפיל וכמה זה אקט אלים ומשתיק. הם לא מבינים את זה".
קשה לדבר פה על השתקה, הרי כשמסלקים אותך מבלוג אחד אתה כותב באחר ומקבל תהודה עוד יותר גדולה.
"מדובר בדה מרקר, גוף שהכוח שלו גדול באופן אסטרונומי משלי. הם הפעילו אותו באופן לגמרי לא פרופורציונלי".
עורך דה מרקר קפה, אדם שוב, העדיף שלא להתראיין ומסר תגובה בכתב: "TheMarker Café היא רשת חברתית עסקית ולפיכך אנו מייחסים חשיבות רבה לאמינות פרופילי המשתמשים. הגולש האמור ביקש לעצמו יחס מועדף על פני גולשים אחרים וזאת איננו עושים. הגולש ידע על תקנון האתר אך בחר להתעלם ממנו. לאחר ארבעה מכתבים מנומסים, שיחות סבלניות ושבוע של המתנה,

אמינות או לא, ייתכן שהנהלת דה מרקר קפה תצטרך ללמוד בדרך הקשה שאי אפשר לבנות קהילה ייעודית לאנשים בעלי כוח כלכלי ותקשורתי ואז להתפלא כאשר הם עומדים על דעתם.
זה נכון במיוחד כאשר רבים מהמשתמשים מודעים היטב לערכם הכלכלי עבור האתר – כפי שאפשר ללמוד מוויכוח קצר וממצה בבלוג של צביקה בשור בתפוז, בו מגיבים התווכחו אם יותר נכון להגדיר את צביקה בשור כ"אורח" באתר דהמרקר קפה שמחובתו להתנהג בהתאם לחוקי הבית, "לקוח" של האתר שיש להתנהג כלפיו בנימוס רב יותר, או שמא "משאב".