אני חוויתי אותו הדבר בדיוק כשפרסמתי תמונה רק של העין שלי.
ספגתי איומים על ימין ועל שמאל שימחקו לי את הבלוג.
באחת השיחות שהייתה עם אחד מהנהלת הדה (סאד) מארקר, בה כתבתי שישנם הרבה אנשים המצלמים רק שיער או חצאי פנים, אמר לי הבחור שהוא ישמח לקבל עוד גולשים ש''מפרים חוקים אלה'', במילים אחרות ועדינות יותר, ניסה להפוך אותי לקאפו וירטואלי, דבר שכמובן לא רציתי, למרות הפגיעה. בסופו של דבר, משום שכן רציתי להמשיך, בגלל סיבות אישיות חשובות, שלא אפרטן כאן פרסמתי תמונה שלי, אך רשומת המחאה שלי נשארה.
הרעיון הוא שהנהלה למרבה הצער יכולה לקבוע חוקים, אך היה נחמד יותר אם הייתה מגמישה ולא פועלת באטימות לב כל כך כמו שעשתה במקרה זה.
מצ''ב הקישור לרשומה שלי בנושא שכתבתי בזמנו: http://cafe.themarker.com/view.php?t=168494

אז הנה בהגינות הפוסטים של אלה שחושבים שמר בשור הוא ילדון מפונק שחושב שהאינטרנט הולך לישון כשהוא מכבה את המחשב:

בשור, המלך של האינטרנט?
http://cafe.themarker.com/view.php?t=21857

כוח צביקה מסתער ויורה:
http://indigo.cafe.themarker.com/view.php?t=22187

אז סגרו לך יוזר...
http://indigo.cafe.themarker.com/view.php?t=21967

והסבר מאוד מעניין למה מדיניות התמונות הגיונית וראויה:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=2655

גלו בגרות ופרסמו גם את הצד הזה.

שתשנה את פני האינטרנט לנצח. טוב שנרג' הרשת עוסק בנושאים חשובים כמו אלו: האם לצביקה היה מותר או היה אסור לשים איור בפרופיל שלו. שיניתם את פני העיתונות בישראל.
שמישהו יתן לכם את פרס ישראל.

הנהלת קפה דה מרקר הוכיחה בהתנהלותה במקרה זה שלא ממש אכפת לה מה הולך בקהילה שהיא מתיימרת לנהל. יש כללים, יש בוסים, והנמלים הקטנות צריכות להתנהג יפה ולשים תמונות יפות.

הטפיחות על השכם שהם נתנו לעצמם (בפוסט שיונתן דורקהיימר פרסם ובתגובות של אדם שוב לפוסט הזה) מביכות ומגוחכות.

וכל ''משתמשי הקפה המרוצים'' שממהרים לעשות נו נו נו לצביקה, כנראה שמצאתם את הבית הטבעי שלכם בדה מרקר.

סתם התעקש על פנציפים ילדותיים. דרישות הקהילה הן לשים תמונה
אמיתית. לא מתאים לו?
שיילך לקהילה האחרת!