האם תבוטל הרשעת רמון?
השופטים קיבלו את בקשת רמון לאפשר לשירות המבחן לשקול להמליץ על ענישה ללא הרשעה
היום נפתח שלב הטיעונים לעונש במשפטו של רמון, שהורשע במעשה מגונה לאחר שנישק בכפייה חיילת ששירתה במשרד ראש הממשלה. פרקליטו של רמון, עורך הדין דן שיינמן, ביקש ששירות המבחן יבטל את הרשעתו ויטיל עליו עונש של עבודות שירות. מדובר בצעד נדיר, שמשמעותו היא שלרמון לא יהיה רישום פלילי, והוא יכול להוציא תעודת יושר ואולי אף לחזור לחיים הציבוריים.
התובעת, ע"ד אריאלה סגל-אנטלר, הביעה התנגדות נחרצת. "אי הרשעה מעבירה במקרה זה מסר ציבורי של הכשרת המעשה", טענה. "אי הרשעה תעביר רושם של 'פליליות קלה'". לדבריה, אי הרשעה תתקשר בתודעה הציבורית לחרטה או לכפרה, שלטענתה רמון מעולם לא השמיע. "מעמדו הרם מחייב שלא יופלה לטובה, אלא להיפך. מתוקף תפקידו כשר המשפטים הממונה על החוק, הנורמה שאנו דורשים צריכה להיות גבוהה מהרגיל".
מנגד, טען עו"ד שיינמן שמעמדו הרם של רמון אינו מיטיב עמו, אלא להיפך - גורם להחמרת הדין. "אני מרשה לעצמי להניח שאם לא היו קוראים לו חיים רמון, היה סיכוי שהתובעת היתה מסכימה לקבל חוות דעת", אמר שיינמן. "אני רוצה לראות אדם אחד שחושב שהפלו אותו לטובה, ואני בטוח לעומת זאת שאמצא מיליונים שחושבים שהוא הופלה לרעה".
פרקליטו של שר המשפטים לשעבר הוסיף כי לרמון נעשתה דה-לגיטימציה, ושהמעשה בו הוא הואשם הוצא מכל פרופורציה. "המטרה הנורמטיבית של המשפט הושגה, צריך לחסל בן-אדם? לגמור אותו עד הסוף? האם זה והמשפט הישראלי? האם לא מגיע לו חסד? האם הוא לא נתן כלום למדינת ישראל?".
בתום הדיון קיבל בית המשפט את בקשתו של השר לשעבר רמון, והורה לשירות המבחן להכין תסקיר לגבי אפשרויות הענישה שהוצגו. המשפט יימשך באמצע החודש הבא.
לפני שלושה שבועות נפל דבר, כאשר בית משפט השלום בתל-אביב פסק כי שר המשפטים לשעבר ביצע מעשה מגונה במתלוננת ה', קצינה לשעבר בצה"ל. הכרעת הדין התקבלה פה אחד על ידי שלושת השופטים, שאימצו את גירסת המתלוננת במלואה. "החיבוק בצילום היה רק פוזה לצורך צילום, ולא נבע מתוך אינטימיות ורצון לפלרטט", כתבו השופטים.
בהכרעת הדין טענו השופטים כי נפערה תהום בין הגרסאות. "אמינות המתלוננת לא עומדת בספק, היא קצינה אותנטית,
גרסתו של רמון, לעומת זאת, לא התקבלה על ידי בית המשפט. לדברי השופטים, אין בשיחה המוגזמת בין רמון לבין המתלוננת משום פלרטוט. השופטים גם קיבלו באופן מלא את גרסתה של המתלוננת ה', לפיה לא רצתה קשר רומנטי עם רמון.
"פרשת רמון" החלה ב-12 ביולי 2006, כאשר רמון הוזעק לישיבה דחופה במשרד ראש הממשלה בקריה בתל-אביב בעקבות חטיפת שני החיילים בגבול הצפון. באותו יום הגיעה המתלוננת ה' להיפרד ממפקדיה וחברותיה, אחרי שסיימה את שירותה הצבאי בלשכה. ה' ביקשה מרמון צילום משותף למזכרת, וההמשך הוביל לכתב אישום נגד שר משפטים בישראל.
על פי כתב האישום, רמון ניצל רגע שבו החדר היה ריק, וניסה לנשק בכוח את הקצינה הצעירה. הפרשה התפוצצה והתפרסמה לראשונה ב-25 ביולי, כשפורסם לראשונה כי שר המשפטים של מדינת ישראל נחשד בעבירה של ביצוע מעשה מגונה בצעירה.
להגנתו טען השר רמון כי כל מה שנעשה היה בהסכמה, וכי אין במעשיו עבירה פלילית. לאחר דיונים רבים במשרד המשפטים, החליט היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, להגיש כתב אישום נגד רמון, בגין אותה "נשיקה אסורה", מה שאילץ את רמון לוותר על חסינותו ולהתפטר מתפקידו.
בחודש ספטמבר הוגש כתב האישום נגד רמון, ועל פי בקשתו התנהל המשפט בקצב מהיר באופן יחסי. היה זה משפט מן הטעונים והצהובים ביותר שהיו בישראל. בין היתר עלו בו פרטים חדשים בכל דיון, החל בהאזנות הסתר אותם הסתירה הפרקליטות מרמון, וכלה בבכירים בשירות המדינה שבאו ויצאו מהאולם.
נא להמתין לטעינת התגובות
