עו"ד בראשי מודה: א' נפגשה עם הכתבת
לאחר שהכחישה כי המתלוננת בפרשת קצב התראיינה לכתבת ה"סאנדיי טיימס", מאשרת לראשונה עורכת דינה ל-nrg כי התקיימה פגישת רקע, בה סוכם כי דבר ממנה לא יתפרסם
"התקיימה פגישת רקע בין הכתבת מארי קולווין לבין המתלוננת א'. במסגרת פגישה זו הוסכם כי לא יפורסמו דברים. בסופו של יום, למרות ההתנגדות הנחרצת לפרסום הדברים, פרסמה גב' קולווין את הכתבה על דעת עצמה", את הדברים אמרה עו"ד כנרת בראשי בעקבות הפרסום היום במעריב כי היא מכחישה את קיום הראיון בין א' לכתבת ה"סאנדיי טיימס".
עו"ד בראשי מסבירה את ההכחשה הגורפת, ואת דבריה מאוחר יותר כי "כתבת ה'סאנדיי טיימס' פרסמה את הדברים על דעת עצמה", ב"בעיות תקשורת". לדבריה, חוסר הבנה של התנאים המפורשים לפגישה בין הצדדים הובילה למלחמת הגרסאות בינה לבין העיתון הבריטי.
פרקליטתה של א' מציינת כי מעולם לא הכחישה את עצם קיום הפגישה, אלא סירבה לאשרה, זאת למרות שבשיחה עם מעריב אמש טענה במפורש כי מעולם לא התקיימה פגישה בין המתלוננת לכתבת. "הגבתי לדבריו של ליאור קצב בכתבה של מארי קולווין. בנוגע לפגישה בין א' לבין מארי, הציטוטים הם על דעתה של הכתבת בלבד", חזרה וטענה בראשי הערב.
הראיון עם המתלוננת הראשית בפרשת קצב פורסם תחת הכותרת: "אני פחדתי. מי היה מאמין שהנשיא הישראלי אנס אותי?". א', אחת המתלוננות בפרשת קצב, סיפרה לכתבת הסאנדיי טיימס, מארי קולווין, כיצד הנשיא אנס, בגילוי לב מפתיע ובתיאורים מרגשים: "לפני שאפילו הבנתי מה קורה, הוא פתח את חגורתו, והרים את החצאית שלי".

בעקבות הכחשתה הגורפת של עו"ד בראשי שא' התראיינה, פנה עיתון מעריב ל"סאנדיי טיימס". העיתון, למרות ההכחשות של עו"ד בראשי, ציין מפורשות כי הכתבת נפגשה עם א' המתלוננת הראשונה בפרשה במלון קראון נפלאזה בתל-אביב. הפגישה נערכה בשעה 17:30 ונמשכה שעות ספורות, במהלכן אף הזמינה הכתבת ארוחה לא'. כמו כן, לטענתם הפגישה התקיימה בחדר 602 במלון
גורמים ששהו באותה העת בבית המלון אישרו שבסביבות השעה הזו הסתובב באזור הלובי של המלון בחור צעיר שבישר שא' צריכה להגיע למקום. למרות זאת, עו"ד בראשי ממשיכה להכחיש את קיום הראיון. לטענתה א' מעולם לא נפגשה עם כתבת מהסאנדיי טיימס.
המתלוננת מספרת לכתבת כיצד הטרדתו של הנשיא כלפיה החלה באמירות מילוליות כגון: "אני רוצה אותך, אני אוהב אותך, אני רוצה לעשות איתך סקס". ואז באחד הימים, לדבריה של המתלוננת, "נכנסתי למשרד עם ספר שהייתי צריכה להחזיר. הוא ישב מאחורי שולחנו, ומאחוריו קיר גדול של ספרים. טיפסתי כדי להחזיר את הספר, והוא הגיע מאחורי וחיבק אותי. זה כאילו שידיי היו קשורות. הוא לא איש גדול, אך הוא חזק. אמרתי 'מה אתה עושה?'".
והוא לטענתה אמר לה שהוא מעוניין בסקס ודחף אותה לקצה שולחנו: "ידיי היו על השולחן וידיו על ידיי. אינני חלשה, אבל חשתי כפי שלא חשתי בעבר- שאיני יכולה לעשות דבר. לפני שאפילו הבנתי מה קורה, הוא פתח את חגורתו, והרים את החצאית שלי". המתלוננת סיפרה שבאותם רגעים היא אמרה לקצב שהיא עוזבת.
מקורבי קצב שקראו את הראיון שהתפרסם הביעו כעס. אך יחד עם זאת, הופיע אצלם פתאום ניצוץ של תקווה. בעדות אחרת סיפרה המתלוננת א' הראשונה כי נכנסה ללשכתו של קצב כדי להוריד משהו מהספרייה, בעדותה בראיון סיפרה שהגיעה להחזיר ספר שלקחה. זוהי, לטענתם רק סתירה אחת בין גרסאותיה של א'.
עורכת הדין בראשי הכחישה את הראיון וציינה שלא א' התראיינה. לטענת מקורבי קצב הסיבה היא פגיעה באמינות גרסתה של א' כפי שהיא בעצמה מגוללת אותה פעם אחרי פעם עם סתירות מהותיות.
לטענתם, על פי גרסה אחת, א' לבשה מכנסיים בעוד שבגרסה השנייה היא לבשה חצאית. סתירה זו מתגברת לנוכח המשך סיפורה של המתלוננת בראיון לסאנדיי טיימס שמתאים כולו לסיפורה של א' הראשונה לפיו, בעקבות המקרה נאלצה א' לעזוב את הארץ ולגור תקופה ארוכה בארצות הברית.
כמו כן, לטענת מקורבי קצב יש סתירה אחת מהותית באופן האקט עצמו. לטענתם בראיון לסאנדיי טיימס מגוללת המתלוננת עובדות שונות מהעובדות המופיעות בטיוטת כתב האישום בנוגע לאקט.
הכתבת, מארי קולווין מציינת בכתבה, שהיא הייתה אמורה לראיין את משה קצב, אך הוא ביטל את הראיון ברגע האחרון ושלח במקום זה את אחיו.
בתגובה אמר אתמול ליאור קצב כי "הנשיא מעולם לא התחייב להתראיין בפניהם. הכתבת הזמינה אותי לפגישה קצרה יחסית ובעיקר רצתה לשמוע על התחושות של הנשיא בימים אלה. לא הציגו לי שום שאלה עקרונית, ואני מרגיש שרימו והונו אותי".