אין מחיר לאמת
חיים גורדון מסביר לחברי ועדת שוחט את החשיבות של החופש האקדמי והחיפוש אחר האמת
העולם האקדמי נולד בחורשת העצים "אקדמוס" בבית הספר שהקים אפלטון כדי לחפש את האמת. לכל יווני שבא ללמוד אצל אפלטון היה ברור שאין כל קשר בין חיפוש האמת לבין קביעת מחיר עבורה. הנחות יסוד אלה הן בבסיס של כל הצטיינות אקדמית. אדם שמקדיש את חייו לחיפוש האמת, בכל תחום שהוא, ושהחיפוש עצמו הוא נר לרגליו, מתנתק מכל חשיבה על התועלתיות של האמת.
גילוי האמת, והוספת אמת זו לידע האנושי, הן המטרות היחידות המנחות את האדם שמקדיש את חייו לחיפוש האמת. האנשים שגילו אמיתות משמעותיות בהיסטוריה האנושית כמו ניוטון, הגל, פרויד, מרקס, דארווין ואיינשטיין – לאמת שהם גילו לא היתה כל תועלת מעשית בעת גילויה. אין, ולא יהיה לעולם, מחיר לאמת. ודאי לא לאמת שאיש אקדמיה מחפש.
בתולדות עם ישראל, חיפוש האמת נעשה לא פעם תוך התייחסות למקורות הרוחניים של היהדות ולהתגלות האלוהית. חיפוש האמת ביהדות נעשה על ידי ותוך כדי למוד תורה לשמה והוראת תורה לשמה. הוראה כזו היא אנטי תועלתנית במהותה. בכך היא קרובה מאוד לכיוון שהתווה אפלטון.
כל האמור לעיל זר למטרותיה המוצהרות של הוועדה לרפורמה באוניברסיטאות. חברי הוועדה רוצים להנהיג שכר דיפרנציאלי למרצים ולהפוך את ניהול האוניברסיטה כאילו היא חברה תעשייתית למטרות רווח. שתי הצעות די בהן כדי להעיד שאין לחברי הוועדה מושג על הצטיינות אקדמית ועל מטרותיה המהותיות של האוניברסיטה. הם פשוט בורים בנושא של חיפוש האמת, והם לא צירפו לוועדה אנשים שיכולים לנסות להפיג את הבורות הזו. ביתר חומרה, הם בחרו בבורות, ובחירתם זו תביא נזק רב.
כדי לסייע לאנשים מכובדים אלה להתגבר על בורותם, להלן מספר רעיונות שעליהם לשנן:
אין מחיר לאמת. כל אמת היא ראויה. לכן, כל אדם שמקדיש את חייו לחיפוש האמת, יהיה בגיאוגרפיה, מדעי המדינה, היסטוריה, פילוסופיה, מנהל עסקים, קוסמולוגיה וכו', ראוי לאותה הערכה.
אוניברסיטה איננה חברה כלכלית. היא איננה בית חרושת. היא איננה יחידה צבאית. היא גם איננה עירייה שצריך לנהל אותה. תפקיד האוניברסיטה הוא לשמור על חיי הרוח, על השאיפה האקדמית להצטיינות ועל טיפוח מתמיד של חיפוש האמת.
אין תחומים בחיפוש האמת שראויים יותר או ראויים פחות. לכן, אין הצדקה לתגמל את מי שמחפש את האמת על הרמב"ם יותר מאשר מי שמחפש את האמת על חיי ג'וקים. כל ניסיון לעשות זאת פוגע במהות של האוניברסיטה ובחופש האקדמי, שהוא תנאי הכרחי לחיפוש האמת.
ראוי גם להזכיר לחברי הוועדה המכובדים נקודה היסטורית נוספת. במשך קרוב לאלפיים שנה
אם חברי הוועדה יתעלמו מארבע הנקודות הנ"ל, הם ייסטו ויסיטו את הצבור בישראל בכל הנוגע לחינוך אקדמי ראוי. יש לקוות שחברי הוועדה לא יקשיבו לרעיונות, הנלוזים בעיניי, של פקידי האוצר, שאין בהם שמץ של רוחניות.
יש לקוות שלחברי הוועדה לרפורמה באוניברסיטאות בישראל יהיה את האומץ להתעלם מעצות אחיתופל של פקידי האוצר. יש לקוות שלחברי ועדה אלה יהיה את האומץ לחשוב על המהות של החינוך האוניברסיטאי, על השוויוניות העקרונית בחיפוש האמת ועל כך שאין מחיר לאמת.
הכותב הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב