"זדורוב שטף את הדם מהסכין, וחזר לעבודתו"
יותר מ-30 יום אחרי שישב במעצר הגישה הפרקליטות את כתב האישום נגד רומן זדורוב. עפ"י כתב האישום, זדורוב נכנס אחרי תאיר לשירותים. היא ניסתה לסגור אחריו את הדלת, אך כשלה
עו"ד מירית שטרן מפרקליטות מחוז צפון גוללה בכתב האישום כיצד רצח זדורוב את ראדה ללא סיבה. על פי כתב האישום נטען כי ביום הרצח, 6 בדצמבר 2006 סמוך לשעה 13:30 נכנסה תאיר למבנה בבית הספר "נופי גולן" בקצרין לאחר שאמרה לחברתה כי בכוונתה לשתות מים. תאיר עלתה במדרגות לקומה השנייה, ונכנסה לשירותי הבנות. באותו רגע יצא זדורוב ממקלט בבית הספר, שם עבד בעבודות שיפוצים. הוא הבחין בתאיר, ונכנס בעקבותיה לשירותים.
בכתב האישום נטען כי כבר באותו רגע החליט זדורוב לרצוח את ראדה. כשהיא נכנסה לתא השירותים, נעמדה תאיר כשפניה מופנות אל הדופן הימנית של התא, וניסתה לסגור את הדלת. אך לפי כתב האישום זדורוב מנע זאת ממנה, שלף את סכין שהיתה ברשותו ושיסף את גרונה.
על פי כתב האישום, זדורוב חתך את גרונה פעם נוספת באמצעות סכין, פצע אותה בחזה, בפניה ובידיה. "החתכים גרמו למנוחה לדימום מאסיבי, והיא התמוטטה", נכתב בכתב האישום. "הנאשם השאיר את המנוחה בתא כשהיא שרועה על מושב האסלה".
עוד טוענת הפרקליטות כי זדורוב נעל את דלת תא השירותים מבפנים כדי לעכב את הזמן שבו תתגלה הגופה, יצא מהתא כשהוא מטפס על גופתה של ראדה - וקפץ החוצה. בכתב האישום מתואר כי מיד לאחר הרצח נכנס זדורוב לשירותי הבנים, שטף את הסכין, ניקה מעליו את הדם וחזר למקלט שבו עבד. שם הוא החליף את בגדיו, והמשיך בעבודתו עד השעה 17:30 לערך, כארבע שעות לאחר הרצח.
"לאחר הרצח שבר הנאשם את להב
הגשת כתב האישום על ידי נציגי פרקליטות צפון מוגדרת במשטרת המחוז הצפוני וביחידה המרכזית במרחב הגליל כהישג חקירתי גדול. אך משפחת ראדה עודה סבורה כי זדורוב אינו הרוצח, ובעזרת עורכי דין וחוקר פרטי ששכרו הם מקיימים חקירה משלהם לאיתור הרוצח, דבר שלא מתקבל במשטרה בסבר פנים יפות.
זדורוב בן ה-30, שעבד כשיפוצניק בבית הספר "נופי גולן" בו למדה ראדה ובו גם נמצאה גופתה, היה העצור השלישי בפרשה. אחרי שני המעצרים הראשונים, שהתבררו כחסרי בסיס והסתיימו בשחרורם של העצורים, הגיע מעצרו של זדורוב. בחקירותיו הראשונות שתק זדורוב, ובעת שהגיע לדיון הראשון להארכת מעצרו טען כי אין לו קשר לפרשה. אך שלושה ימים אחר כך, הגיעה התפנית: לתאו של זדורוב נכנס מדובב משטרתי, והעצור חסר הניסיון גולל בפניו כיצד רצח את ראדה.
מיד בתום חקירה נוספת הוא אף יצא עם השוטרים לחדר השירותים של בית הספר, ושיחזר כיצד רצח את הנערה התמימה. עוד באותו ערב הסירה המשטרה את צו איסור הפרסום על הפרשה, ובתדרוך עיתונאים מיוחד בקצרין מסרה: "הרוצח בידינו".
מאז החלה סאגה בלתי פוסקת שהסעירה את המדינה עוד יותר מהרצח עצמו. זדורוב בחר לחזור בו מהודאתו, ובאמצעות משפחתו וסנגורו, עו"ד דוד שפיגל, טען שוב ושוב כי המשטרה הפעילה עליו לחץ שהביא להודאתו ברצח שלא ביצע.
מאז אותם ימים עברה המשטרה טלטלה גדולה, וחצי הביקורת הופנו אל החוקרים מכל כיוון. נוקף האצבע העיקרי היה כמובן פרקליטו של זדורוב, שטען כי מרשו אינו הרוצח. קציני המשטרה, שגזרו על עצמם שתיקה מאז תדרוך העיתונאים והשחזור, שבו והבטיחו כי מעצרו של זדורוב יסתיים בכתב אישום מנומק, מגובש ומלא בראיות תומכות.
מעצרו של זדורוב הוארך שש פעמים בבית משפט השלום בעכו, ובהארכת המעצר החמישית נאלצה המשטרה להציג מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה, שאפשר לה להאריך את מעצרו מעבר ל-30 הימים המותרים בחוק בלא הגשת כתב אישום. השבוע התיר בית המשפט השלום בעכו לפרסם פרטים נוספים על הפרשה שחיזקו את טענות המשטרה.
נא להמתין לטעינת התגובות
