לקחי המלחמה היו על הקיר כבר בתחילתה
במסמך שהופץ בצה"ל ימים ספורים לאחר פרוץ המלחמה, ותוכנו הגיע לידי nrg, כותב מי שהיה קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל היימן, על הפעלת הכוחות השגויה והמחדלים שהתרחשו בהמשך
ב-12 ביולי 2006, עם חטיפתם של החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב בגבול הצפון נפתח מבצע "שינוי כיוון" שהפך למלחמת לבנון השנייה. בימים הראשונים נכנסו ללבנון כוחות מיוחדים, ביניהם אגוז, ומגלן, שלחמו מול מחבלי החיזבאללה. קצינים בכירים בזרוע היבשה, ביניהם תא"ל היימן, ביצעו כבר בימים הראשונים ללחימה תחקירים באמצעות צוותי שטח. את הממצאים והמסקנות הם העלו מיד על הכתב, כדי ללמוד תוך כדי קרב ולהימנע מטעויות קריטיות.
הדברים אוגדו והופצו בחוברת תחת השם "מבזקי ידע", המוגדרת ברובה כ"סודית", שהופצה בצה"ל בתאריך 25.7.06. מעיון בחוברת עולה כי היא הכילה לקחים כלליים, דרכי התמודדות עם "שמורות הטבע" (אזורים מיוערים בהם הוסתרו בונקרים תת-קרקעיים של החיזבאללה ומהם שיגרו קטיושות והוקמו בהם חמ"לים), נהלי לחימה, פינוי פצועים, טיפול בשבויי מלחמה ועוד.
בחוברת מאוגדים מסמכים שכתבו ראש מחלקת תורת לחימה במז"י (מפקדת זרוע היבשה) אל"מ רועי אלקבץ, ראש ענף יבשה ותרגילים סא"ל דוד קניזו, ראש מדור לחימה רס"ן רועי גושן וראש ענף כשירויות סא"ל טליה מלכה. הקצינים הדגישו את נושא הכשירות הקרבית. הם גם ציינו את הבעיה הלוגיסטית שמאלצת את הלוחמים להסתפק במשך 48 שעות במזון שייקחו איתם, ובמקרה של מחסור במים בצורך לשתות מבארות או ממים זורמים תוך שימוש בטבליות טיהור מתאימות.
אבל התובנות שהעלה תא"ל היימן על הכתב, עוד בימים הראשונים ללחימה הקרקעית, תואמים להפליא את מסקנות הלחימה של עשרות הוועדות שהוצגו בפני הרמטכ"ל ואלופי המטה הכללי. תא"ל היימן הזדרז והוציא מספר מכתבים למפקדי אוגדות, למפקד זרוע היבשה האלוף בני גנץ, לאלוף פיקוד צפון אודי אדם ולרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, במטרה להאיר את תשומת לבם לנושאים מרכזיים בלחימה שמחויבים, לדעתו, בתיקון מיידי.
ב-22 בחודש יולי מחליט הדרג המדיני לאפשר לכוחות קרקעיים גדולים יותר להיכנס לעומק השטח בדרום לבנון. יום אחד לפני ההחלטה, תא"ל היימן כבר שלח מכתב בו הוא מזהיר מפני "תחושת המסוגלות והפערים". נשמע מוכר? גם האלוף במיל' דורון אלמוג כתב על כך בדוח שהגיש לסיכום המלחמה.
במכתב של היימן שהופץ ב-21.7.06, פחות משבוע אחרי תחילת הלחימה הקרקעית ויממה לפני כניסת הצוותים החטיבתיים לעומק השטח, הוא כתב על "תחושת המסוגלות ועל הפערים", הוא הדגיש כי "לא נכון לבצע מבצע שמתחכך מול כפר שלא מסתיים בהכרעה מקומית", הוא דיבר על רצף משמעותי של מבצעים מיוחדים, תובנה שיושמה רק בחלקה. עוד הוא כתב על הפעילות נגד "שמורות הטבע" והבונקרים של חיזבאללה.
קצין חי"ר וצנחנים ראשי בזמן המלחמה כתב גם על כשלי
הוא כתב גם על שינוי משימות ברגע האחרון ועל המעבר המקצועי מלחימה ברצועת עזה ויהודה ושומרון ללחימה מול חיזבאללה. הוא הזכיר את הצורך לשמור על ביטחון שדה, בעיקר בנושאים של תיאום כוחות למניעת ירי דו-צדדי של כוחותינו, שגרם במהלך המלחמה גם להרוגים ולפצועים, ובמקרים רבים הסתיים בדרך נס.
במכתב נוסף שכתב היימן והופץ ב-25.7.06 הוא מציין את חסרונות האויב והדרכים לניצול חסרונות אלה. הוא פירט על הפעלת הכוחות עד רמת הגדוד והפלוגה, תנאי הלחימה של המחלקות השונות ודרכי תנועה בשטח, כדי להימנע מחטיפות נוספות. הוא הזכיר דרכים שיביאו להעצמת הישגי הלוחמים.
תא"ל היימן כתב גם על מיקום המח"ט בקרב, דיון שהפך בהמשך לנחלת הציבור כולו, וטען כי יש יתרון משמעותי להימצאותו בחמ"ל מול מסכי הפלזמה, אך גרס כי יתרונות הפיקוד באים לידי ביטוי בכניסה העמוקה יותר לשטח, ובזמן שיש בעיות חמורות בקשר.
עוד הוא כתב על ניהול העזרים שברשות המפקדים, על מיצוי הכוחות, בדגש על טנקים, שמחייב לראייתו חשיבה עמוקה. הוא התמקד גם בסיוע הלוגיסטי, בפינוי הכוחות מהשטח ובכושר הקרבי של הלוחמים. כבר בתחילת הלחימה זיהה את היימן הבעיה המרכזית: "כושר קרבי - הליכה עם משקלים גבוהים ופינוי נפגעים רגלי", והגיע למסקנה כבר אז שהדבר מחייב אימונים עם משקלים גבוהים ושינוי דפוס המסעות בטירונות ובקורסים השונים – "הרבה יותר קצר, אבל הרבה יותר קשה".
קצין בכיר בזרוע היבשה אומר היום כי "אם הלקחים היו מיושמים הלכה למעשה בשטח, תוצאות המלחמה הזו היו נראות אולי אחרת, אבל כולם חשבו שהם יודעים הכל". "מקבצי הידע הללו נכתבו אחרי מאמץ בשטח כדי ללקט מקסימום מידע ומסקנות. הקבצים הללו הופצו לכל הגורמים הרלוונטיים ואף אחד בשדרת הפיקוד מהחטיבות, מהאוגדות מהפיקוד ומעלה לא יכולים לטעון שלא ידעו. לצערי, יש כאלה שבחרו להתעלם".
אלוף במילואים הסביר תא"ל היימן פשוט ביצע את תפקידו כראוי. "בסמכותו של קחצ"ר (קצין חי"ר וצנחנים ראשי - א.ב) להעביר את קבצי הידע הללו, ולשם כך נועדו התפקידים של מי שמעורבים בכתיבה הזו", אמר האלוף במיל' ל-nrg מעריב. "כל מי שקיבל את המסמכים צריך לשאול את עצמו באופן עקרוני: קראת את המסמך? למדת אותו? למה התנהגת ביוהרה והתעלמת? לא בכדי דיבר תא"ל היימן על יוהרה בקרב המפקדים עם סיום תפקידו".
נא להמתין לטעינת התגובות
