"לא מרגישה נקמה אלא תחושה של צדק"

יהודיה אמריקנית ממוצא עיראקי שאביה הוצא להורג בפקודתו של סדאם חוסיין ב-69' מדגישה כי תלייתו מהווה צדק היסטורי ומקווה שבמדינתו יפנימו המסר

גלעד גרוסמן | 30/12/2006 18:14

"אני לא מרגישה נקמה, אלא תחושה של צדק. אני מאמינה גדולה באלוהים, ותמיד ידעתי שהוא דואג לכך שהצדק יעשה" - כך אמרה היום יהודיה אמריקנית ממוצא עיראקי, שאביה הוצא להורג בפקודת סדאם חוסיין, על תלייתו של הרודן המודח. האישה, שביקשה להישאר בעילום שם, הדגישה שהמתיחות העזה בין סונים לשיעים במדינה היא פרי שלטון הדיכוי של סדאם, והביעה תקווה כי כעת תשתנה התמונה.

- כך נראו הרגעים האחרונים של סדאם חוסיין
- בג'נין אבלים על מותו של "הקצב מבגדד"

אביה של האישה הוצא להורג בעיראק ב-1969, לאחר שהואשם בריגול למען ישראל וארה"ב. היום, במהלך ביקור במרכז מאיר ומרים עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, היא הגיבה להוצאתו להורג של הרודן העיראקי.

"הצדק נעשה וזה דבר חשוב, אך מה שיותר חשוב הוא שהעם העיראקי יראה את גזר הדין ויבין את משמעותו", היא אמרה. "העם העיראקי הוא עם טוב, וחשוב להראות לו מה העונש שמקבל האיש ששלט בו בצורה כה אכזרית במשך תקופה ארוכה. אני מאמינה שעיראק יכולה להפוך למדינה אחרת אחרי סדאם חוסיין".

האישה סיפרה כי בהיותה ילדה בעיראק, בשנות ה-70, שררו במדינה יחסים טובים בין סונים לשיעים, שכללו גם נישואים מעורבים. לדבריה, היחסים הורעו בעקבות דיכוי השיעים בידי סדאם, למרות שבין קורבנותיו של סדאם היו גם סונים רבים. "בשלהי שנות ה-80, כתוצאה של משטר הדיכוי של סדאם, נוצר פער גדול בין הזרמים", אמרה.

עלבון לסונים בעיראק

פרופסור אמציה ברעם, ראש מרכז עזרי ומומחה בעל שם עולמי לנושא עיראק, סיפר כי בשנים 1969-1971 משטר הבעת' היה חלש ולא פופולארי, ובאמצעות תליית צעירים יהודים, כמו אביה של האישה, זכה המשטר לתמיכה לו היה זקוק.

לדבריו, הוצאתו להורג של חוסיין תתקבל בברכה על ידי השיעים והכורדים, אך הסונים יראו בתלייתו עלבון כלפיהם. "סדאם ביקש שאם יוצא להורג לא יעשה הדבר בתלייה, אלא באש של כיתת ירי, כראוי למפקד צבאי", הסביר ברעם, "אך שלטונות עיראק התעלמו במכוון מבקשתו. דבר זה עשוי

להיתפס על ידי הסונים כעלבון נוסף".

פרופ' ברעם הדגיש, עם זאת, כי "ההוצאה להורג היתה בלתי נמנעת כיוון שהשיעים והכורדים מהווים את הרוב בפרלמנט והם לא רצו להרגיז את קהל הבוחרים שלהם". הוא הוסיף כי תלייתו של סדאם בטרם נסתיים המשפט הנוסף בו הוא מואשם ברצח עם, גרמה להחמצה של עריכת משפט ראווה מוסרי, כמו משפט אייכמן, שהיה משדר לעולם כולו שלרצח המוני אין עוד מקום בשום פינה בעולם. "תלייתו של סדאם קטעה את המשפט ואת המסר החשוב שהיה אמור להביא עמו", אמר ברעם.