"חילמי שושא מת מעצמו". גם צלם האנוש
"מעל לכל מרחפת התחושה כי אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה כשהוא חוצה את הקו הירוק לכיוון מזרח. הנה עוד סיבה מצוינת לסמן את הקו בספרי הלימוד: כדי למנוע שגגה. אם ירצה יהודי להרוג ערבי עליו לדעת איפה חל עליו החוק ואיפה הוא פטור מעונשו"
מאז ראיתי את הסרט אין לי מנוחה. ולא שלא ידעתי קודם לכן מה מתרחש בארץ המרדפים. בכל זאת, בתור חייל סדיר הייתי בכל פינה של הפלנטה הזו.
אבל משהו בסיפור הזה חורג מהסיפור הרגיל של הרג לא מצודק של ילדים על ידי מתנחלים. נראה שכאן נחשף בכל הדר רשעותו המנגנון המאפשר את המשך ההפקרות החוקית והיעדרו של פיקוח כלשהו על הנעשה בשטחים הכבושים.
בניגוד למה שפורסם, ובניגוד גמור לקביעותיה של השופטת רות אור, שנראה כי ליבה גס בכל דבר שמקורו באדם ממוצא ערבי, הממצאים הפתולוגיים והראיות שנאספו תומכים ומאששים את גרסת התביעה לפיה חילמי שושא מת כתוצאה ממכות אכזריות שהכה אותו נחום קורמן, רכז הביטחון של הישוב הדר בית"ר, מכות שכנראה לא היה די בהם כדי להפיס את דעתו והוא אף טרח לדרוך על צווארו של הילד השרוע על הקרקע. אחר-כך, משהבין מה שעולל, ניסה לטפל בילד. זה היה מאוחר מדי בשל יעילות המכות שספג.
שמישהו יגדיר לי, "אדם נורמטיבי?"
הנורא מכל הוא שנראה כי אותו קורמן הוא מה שמכנים אצלנו בקלות יתרה מדי "אדם נורמטיבי". וזה בדיוק העניין, האדם אולי נורמטיבי- הסיטואציה לא.
זו בדיוק דמותו הגרוטסקית של הכיבוש- רצף של פרקטיקות השוללות מאלה שאינם יהודים את זכויות היסוד שלהם ובראשן הזכות לחיות. כל בר-בי-רב יכול לעשות דין לעצמו ולהכחיד מהעולם ילד שנדמה היה לו שעשה דבר-מה, לדוגמא שיידה אבנים על הכביש ליד חוסאן.
מה זה אם לא ביטוי ממצה של תחושת האדנות ושכרון הכוח המעצבים את תפיסת העולם המתנחלית מימים ימימה?
אדוני הארץ הם שריפים בתחומם ואוי לו למי שיעצבן אותם. במקרה הטוב הוא יחוש את נחת זרועם. במקרה הרע הוא יגמור כמו חילמי שושא.
אין כמובן כל טעם לשאול איפה המשטרה והפרקליטות משום שאלה ממשיכים לשרת בצייתנות ובנאמנות את מפעלות ההתיישבות הלא-חוקית ברחבי השטחים.
גם התגייסותו של פרופ' שוחטמן כנגד הרשעתו של קורמן בעליון, הרשעה סמלית שמשמעותה בפועל הייתה אפסית, משקפת את עומקה והיקף התפשטותה של ההשחתה המוסרית שהביאה עלינו תנועת ההתנחלות.
לא ראיתי את שוחטמן מתייצב לצידם של סולימן אל-עביד ומי שהורשעו ברצח דני כ"ץ על לא עוול בכפם. רק המקרה של קורמן היה חמור מספיק כדי לעורר את חוש הצדק שלו. גם זה סימפטום של השחתה מוסרית.
מעל לכל מרחפת התחושה כי אין דין ואין דיין ואיש הישר בעיניו יעשה כשהוא חוצה את הקו הירוק לכיוון מזרח. הנה עוד סיבה מצוינת לסמן את הקו בספרי הלימוד: כדי למנוע שגגה. אם ירצה יהודי להרוג ערבי עליו לדעת איפה חל עליו החוק ואיפה הוא פטור מעונשו.
בסופו של יום מדינה חפצת חיים אינה יכולה להשלים עם תופעות כאלה. הן ייעלמו עם סתימת הגולל על מפעל ההתנחלות בקרוב בימינו.
הערת מערכת: השבוע התאבד אשר ויזגןשהואשם ברצח ארבעה פלשתינאים ונידון למאסר. הסרט "חילמי שושא מת מעצמו" שודר בשבוע שעבר, ביס דוקו.
נא להמתין לטעינת התגובות
