שליפות עם גדי טאוב
גוש קטיף? טוב שיצאנו משם. ברסלב? באדולינה, גרסת היידישקייט. הר הבית? אם זה היה תלוי בי ישראל היתה נשארת בו. תל אביב? לא יודע איפה היינו בלעדיה. עגילים? לא מוריד
בעבר הגיש בערוץ 1 את רצועת תכניות הילדים "זאפ לראשון", וכן תכניות בגלי צה"ל כגון "ציפורי לילה". ערך, יחד עם נסים קלדרון, את כתב העת לספרות ולחברה "מקרוב" וזה נסגר בשנה שעברה. כתב קובץ סיפורים קצרים, ספרי ילדים ומסות, ובימים אלו יוצא ספרו "המתנחלים והמאבק על משמעותה של הציונות" שעוסק בתולדות תנועת ההתנחלות הדתית, מראשיתה ועד למלחמת לבנון השנייה.
כיום כותב במדור "דעות" של מעריב, ומלמד באוניברסיטה העברית וב"בית מורשה".
גרוש, מתגורר בתל אביב.
ציונות דתית
נדמה לי שהציונות הדתית עצמה לא מבינה את חשיבות תפקידה. אם היא היתה מבינה, היא היתה יורדת מן המפלג, חוזרת לישראל שבתוך הקו הירוק, ואל המחבר.
ציונות חילונית
גם הציונות החילונית איננה מבינה את חשיבות הציונות הדתית לעניינה שלה. אם לא נמצא דרך לאחות את הקרע נגלה מאוחר מדי שהוא נמצא בקרקעית הספינה שלנו.
מעגלי צדק
גם לציונות הדתית, גם לציונות החילונית יש הרבה מה ללמוד מהצעירים האלה. כשהם עושים פְסְט, אני נכנס מתחת לידית של האלונקה. לא מתווכח.
תורה
שייכת גם למי שאינו שומר מצוות. לא כדאי לזלזל במסורת. אני שומע הרבה מציונים דתיים שאין שום ערך, נאמר, לישיבה בארץ ישראל אם היא נשענת רק על מסורת, בלי העוגן של ההבטחה האלוהית. אבל למסורת יש יותר כוח ממה שנדמה להם. גם האנגלים לא מתכוונים לעזוב את אנגליה, ואלוהים לא הבטיח להם אותה.
שבת
שלום.
חזרה בתשובה
יש ויש.
חזון ארץ ישראל השלמה
גלותי. רק בגלות אפשר לחלום על שלם ומושלם.
מזרח תיכון חדש
כנ"ל. אם היינו מתעניינים קצת בשכונה שבה הקמנו מדינה, היינו מבינים כמה זה מפחיד את השכנים. מי שרוצה לגור בשכונה הזאת, שיתחיל מלקרוא את פואד עג'מי.
מלחמת לבנון השנייה
ושוב, הקיצונים מכתיבים את האג'נדה. אם היה לנו אומץ, לא היינו נותנים להם לטשטש את העובדה שהשאלה הבוערת היא לא טילים, היא גבול ולאומיות. אבל בשביל זה
ארבע אמהות
צדקו. אבל לא כי השלום קרוב. הוא לא נראה לי קרוב, לא בצפון, ולא עם הפלסטינים.
שחיתות
"הסגולה הטובה" האזרחית, היפוכה של השחיתות, ידעו פעם קדמונינו, תלויה בפטריוטיות. אנחנו זוכרים איך פטריוטיות יכולה להפוך משחיתה. אנחנו שוכחים מה נעשה מושחת בלעדיה.
אהוד אולמרט
זכה בתפקידו בזכות ההבנה שאם לא ניפרד מן הפלסטינים, עם שלום או בלי שלום, נידרדר לאט לאט לבוסניה. יאבד אותו אם הוא לא ילך על אף הכול לכיוון הזה.
נשיא המדינה
מוסד שעומד על ההכרה בחשיבות הכבוד, הסמליות והטקסי.
הכנסת
במצב עלוב. זה לא יעבור לה עד שלא ניפטר משיטת הפריימריז שהעמידה את עיקרון החנופה מעל החזון וההנהגה.
העוני בישראל
יש לי ספק אם אנחנו מבינים כמה ההזנחה של החלשים משחיתה גם את החזקים.
בג"ץ
המשפטיזציה של הקיום היא תהליך מפחיד ומזיק. היחסים בין צדק לאמפטיה ולסולידריות הם סבוכים. אי-אפשר לקבע אותם במסמרות בספר החוקים.
הפרדת דת ומדינה
הפרדת הלכה ממדינה, ובמידה. "דת" זה מונח מטעה. היהדות היא לא רק דת, אלא גם זהות לאומית, והפרדת לאומיות מן המדינה – זאת פנטזיה ליברלית שאין לה כיסוי. דמוקרטיה מתפקדת אינה יכולה שלא להיות לאומית.
כפייה חילונית
נגד.
השד העדתי
המונח הפך לקריקטורה. אצל האליטות השד העדתי התחלף באורקל הרב-תרבותי.
הקשת הדמוקרטית מזרחית
הצד הקיצוני של הקשת שמטפח הפרדה תרבותית חדה זוכה ליותר בולטות מהצד שעושה דברים חשובים, שאני בעדם, כמו המאבק על הדיור הציבורי. לפי האתר שלהם הם אינם אוהבים אותי מפני שלדעתי אין תחליף לכור היתוך בחברת מהגרים.
הימין הקיצוני; השמאל הקיצוני
מזינים זה את זה.
הר הבית
לא היה קל להקים מחדש את מלכות ישראל בלי לעלות באש משיחית, ושם היא מאיימת להתלקח. אם זה היה תלוי בי, זה מקום שישראל היתה נשארת בו כדי לשמור על עצמנו, וגם כדי להישמר מעצמנו.
תל אביב
רואים בארכיטקטורה ממש את הביטוי של הרוח הציונית: החלום של להיות גם יהודי וגם נורמלי. אנטישמים ושבתאים לא מאמינים שזה אפשרי. תל אביב תמיד האמינה. לא יודע איפה היינו בלעדיה.
אנטישמיות
לא חסר.
סירוב פקודה
רק פקודה לא חוקית בעליל. יש מעט כאלה. דוחה אותי כשזה הופך לשיטה למרק את מצפונך, בלי שום מחשבה על ההשלכות. צדקנות זה ההפך מצדיקות.
גוש קטיף
טוב שיצאנו משם. במתקפות קסאמים נעמוד, גם אם הם ינחתו בתל אביב. שקיעה לתוך דו-לאומיות תהפוך אותנו ללבנון. בזה לא נוכל לעמוד.
ניסו שחם
מי זה?
זאפ לראשון
תכניות ילדים יכולות להרגיע או לרגש, צריך משני הסוגים. עזבתי כשהסוג השני השתלט לגמרי על הראשון. אני מאסכולת המרגיעים, לפחות בהגשת תכניות ילדים.
ערוץ 2
הזיהוי בין נמוך לפופולרי מתחיל מלמעלה, לא מלמטה. לברוני התקשורת נדמה שרק נמוך מוכר.
התשקורת
אם הפרצוף עקום – לא יעזור להאשים את המראה.
דיוויד לנדאו
תמיד משמח לגלות שיש ב"הארץ" גם אנשים שאינם בזים לישראל ולישראליות.
ארץ נהדרת
חבל שיש רק עלמה זק אחת.
עגילים
פעם אחרונה: לא מוריד. די.
מכשפות
תמיד אהבתי. מילדות.
אתגר קרת
כתבתי על זה הרבה יותר משורה. במילה: ריספקט.
נינט טייב
המדיה מטפחת דימוי כזה של עצמה: רק ניגע בך, ותיגאל.
ברסלב
באדולינה, גרסת היידישקייט.
חב"ד
המשיחיות כזמריר. מוזר בעיני.
פרופ' רביצקי
איחולי רפואה שלמה, ובמהרה. אנחנו זקוקים לו מאוד.
פרופ' הלל וייס
תמיד נדמה לי שמדובר בשני אנשים. אחד מהם סימפטי.
יגאל עמיר
מדינה לא יכולה לחנון את מי שמתקיף את ריבונותה ברצח.
חרדים
אי-אפשר להקפיא דת שביקשה מלכתחילה להיות דת חיים. לא טוב לדקדק בעצים ולהתעלם מהיער.
תורתו אומנותו
במובן הרחב של המילה. מוזר שאנחנו מוכנים להכיר ברעיון הזה, חוקית, רק כשמדובר בישיבות. אחרת לא היה עולה בדעתנו לקצץ בתקציבי מדעי הרוח.
תרבות המערב
יש לנו חלק ונחלה בה. היא לא הייתה מה שהיא בלעדינו.
פוסט מודרניזם
חלק מהאמריקניזציה של ישראל, במסווה צרפתי.
המרד השפוף
הגיע הזמן להרים ראש. די. וחבל ששימוש באירוניה אינו דורש רישיון. גיל 25 זה קצת מוקדם בשביל לפהק מול העולם ולומר שכבר ראית הכול, וזה תירוץ קצת חלש בשביל לא להתעניין בכלום, ולא להזיז כלום, שם בעולם שמחוץ לחלון.
האומן 17
אני בעד.
אינטרנט
המחשה למה הגלובליזציה מחריפה את הבדלי המעמדות. בעלי המחשבים שוכחים שלרוב האנשים אין כסף למחשב.
NRG יהדות
אין אורחו של הנחתום מעיד על עיסת הנחתום.
נא להמתין לטעינת התגובות
