משתלם לטוס בשבת
אם החרדים יטילו חרם על 'אל על', אורי רפאל-באום מתחייב לטוס רק איתה, ולא משנה כמה נורא האוכל
אדוני שלום רב,
איננו מכירים, אך אני מניח שלמרות זאת תמצא עניין במה שיש לי לומר. כמי שיוצא מדי פעם בפעם מגבולות ארצנו לטובת בילויים שונים בניכר, השתמשתי לא אחת גם בשירותיה של חברת "אל על". אמנם, לא תמיד היה השירות מעל ומעבר, ולא אחת התרעמתי על המרחק השערורייתי בין המושבים כמו גם טיבה השנוי במחלוקת של הארוחה המוגשת בטיסה. אך למען האמת, שכחתי מכל אלה חמש דקות לאחר הנחיתה, והם מעולם לא היוו שיקול עבורי בבואי לבחור באיזו חברת תעופה לטוס.
מה שמנחה אותי בדרך כלל בבחירת חברת התעופה, הוא המועד המדוייק של הטיסה, ומעל לכל - המחיר (וכאן יש לומר, חברת "אל על" נותנת פייט ראוי למתחרותיה). אולם, לא עוד. מעתה ואילך, גמרתי אומר להיות לקוח מושבע של חברתך באש ובמים.
גם אם יבוטלו הארוחות, יתעכבו הטיסות וכאב הרגליים בסוף הטיסה יהיה קשה מנשוא – אמשיך לטוס "אל על" - ואני מנצל במה זו כדי לקרוא לכל חילוני ארץ ישראל לנהוג כמוני. וכל כך למה? כדי לעודד אותך לקבל את ההחלטה הנכונה
מה שהחל כטיסה שגלשה אל תוך השבת בעקבות השביתה במשק, מתגלגל והופך לנדבך נוסף בויכוח הפנים-ישראלי הנוקב סביב חילוניות המדינה וקדושת השבת. לצערי, נכון להיום, ידו של הרוב החילוני, החופשי והנאור נמצאת על התחתונה. בחודש שעבר השיגו החרדים ניצחון מרשים, כאשר הכניסו את כל הקהילה ההומו-לסבית לתוך גטו מאולתר בירושלים, וכעת, רכובים על גלי ההצלחה ושיכורים מריח הניצחון, הם עטים על היעד הבא – השבת.
במלחמה הזו, אסור לנו להפסיד. כל חילוני שחרד לחייו במדינה הזו, צריך לקום ולומר לחברת אל על: "אנחנו עומדים מאחור. אל תיכנעו". הפרסומים מדברים על כך שהנתח החרדי בשוק הטיסות של אל על מהווה כ-15 אחוז. אני מאמין שתוספת 52 ימי עבודה בשנה (כל ימי השבת), ביחד עם אפליה מתקנת של הציבור החילוני שתעדיף את חברת אל על, יכולים לגבור על אותם 15 אחוזים שיאבדו, אם וכאשר יחליטו החרדים להעדיף לטוס עם הגויים. בתמורה, אנחנו נבקש מאל על רק דבר אחד – תנו לנו שינקן.