מעשי סדום
כשמדברים על סדום ועמורה, קל להיטפל לקהילה ההומוסקסואלית, אבל כדאי לזכור כי חטאים של אנשי סדום לא היו בהכרח מיניים, אלא חברתיים. אודי לאון זועם על מעשה הסדום שעושים מנהיגי הציבור הדתי במושגי 'סדום ועמורה'
מאבקים אלה נגד ההכרה בזכויות הקהילה ההומו לסבית – באו בעיקר בשם הטענה למען קדושת ירושלים ובשם המסורת היהודית .
משהו מוזר מאוד קורה כאן : בלהיטותם לדבר בשם המקורות היהודים, דווקא מנהיגים דתיים הם אלה שעוסקים בסילופם.
אמנם, מסורת עתיקה מלמדת שסיפור חורבן סדום בא להתריע בפנינו שלא נלך בדרכם, שכן קדושת הארץ מתבטאת בכך שהיא איננה סובלת אנשים חטאים ושעם ההולך בדרך סדום- סופו חורבן נורא.
אך האם באמת רישום זוגות חד מיניים או מצעד הומו-לסבי הם אלה שהופכים אותנו לסדום ? האם זה מסכן את עצם קיומנו הרוחני והיהודי בארץ השסועה הזאת? האם זה מה שהופך את ירושלים לסדום ואת מדינת היהודים לעמורה?
לכאורה, הקישור נמצא בסיפור התורה על בני סדום הצובאים על ביתו של לוט : סדומיים אלה דרשו ממנו שיסגיר לידם את אורחיו (המלאכים) כדי ש "נדְעָה אֹתָם", כלומר: רצו להתעלל בהם מינית.
אבל האם החטא ההומוסקסואלי הוא החטא העיקרי בספור זה?
הרי מה שרצתה התורה להציב למול הכנסת האורחים מלאת החסד של אברהם אבינו הוא את היפוכה המוחלט והאכזרי : התעללות אנשי סדום באורחים והשפלתם.
כך למשל, מי שרוצה להתריע מפני הפיכתה של ישראל לסדום היה צריך לזעוק כנגד היותה של ישראל אחת המובילות בעולם בסחר נשים. האין מצב זה קרוב יותר להגדרות התורה של סדום ועמורה? האם אין בכך סכנה גדולה הרבה יותר לזהות היהודית של המדינה?
חז"ל עוד הרחיקו לכת בפרשנותם את עוונה של סדום כמקום שבו אסור היה על פי החוק להכניס אורחים, ולעשות צדקה –מקום שבו עשיית חסד הוא בבחינת פשע חברתי.
האם שיתוף פעולה עם מדיניות כלכלית של קפיטליזם אכזרי, איננה מזכירה יותר את סדום ומסוכנת יותר לערכינו היהודים? האם לא על סדומיות איומה זו שהביאה כל כך הרבה משפחות וילדים אל מתחת לקו העוני, היינו צריכים לצאת לרחובות? לחסום צמתים? לשכב על הכביש? או לכל הפחות לפרוש מהממשלה?!
ועוד יותר מכך: ידועה "מיטת סדום" המפורסמת: מי שלא היה מתאים למידותיה הסטנדרטיות – קצצו את רגליו, ומי שהיה קצר מידי היו מותחים ו"מיישרים" אותו כדי שיתאים לנורמה. האם הביקורת של המדרש על הרצון לייצר "יישור" כפייתי של החריג, לא הייתה אמורה ללמד אותנו יחס אחר גם למי שנטיותיו המיניות שונות משלנו?
לצערי, גם בית המשפט העליון וחברי קהילת הבית הפתוח חטאו בעריצות ערכית. עריצות שבה מיעוט
אבל אני לא בא מתוכם, ולא אותם אני אוהב: כי "את אשר יאהב יוכיח", ומקווה שאחרים מתוך הקהילה הליברלית יוכיחו את אחיהם. מה שמדהים אותי הוא העיוורון שלנו. איך לא שמנו לב שבאותו שבוע של המצעד, של פרשת השבוע של סדום, עשתה ממשלת אולמרט-פרץ מעשה ביבי והקפיאה את קצבאותיה. זה היה מעשה סדום האמיתי שעבר לגמרי בשתיקה על ידינו. והלא כך קבע יחזקאל הנביא: " זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם ..- יַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה":
על הפגיעה בעני ובאביון ועל שלשת אלפים נשים מעונות, העוברות התעללות בכל יום, לא יצאנו למאבקי רחוב. על זה לא נשרפו צמיגים, לא איימנו בחיי אדם ובעיקר – לא חשנו שפוגעים ביהדותה של המדינה או מחללים את קדושת ירושלים.
כבר לפני אלפיים שנה היו מעין "דתיים", שהאמינו אמונת שווא שקדושתה של ירושלים תלויה רק בתפילות וקורבנות ובכלל ב"שמירת מצוות" מהסוג הצר ביותר.
והנביא פונה בציניות כלפינו, משכימי הקום לבתי הכנסת והמדרש: כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם ..וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, והוא מייד מפרש את הסיבה לדחייתו את התפילות הללו: כי "יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאו".
ירושלים ה"קדושה" שהסכימה לעמוד בפני האלוהים כשידיה מלאות דמים: בדמי האיום על חיי הצועדים במצעד, בדמיהן של הנשים הנסחרות והמעונות ולא פחות מכך גם בהשלמה עם גזילת הדמים- הממון מהחלשים והנדכאים, ראוייה מאד, לצערנו להמשך דברי הנביא: "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה ..."
אותה קריית ממשלה שאמנם לא צעדו בה, אבל יושבים בה ראשינו, ראשי סדום: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם"
ואנו עומדים מנגד ושותקים. עסוקים בחשש הנורא שמא כמה זוגות הומואים יזכו למשכנתא.
אכן קדושת ירושלים וערכי המדינה היהודית חוללו. אכן, "כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינו"ּ.
נא להמתין לטעינת התגובות
