כנפי זהב ל"פרחי הטייס" שחוגגים יובל לקורס
מפקד חיל האוויר העניק כנפי הוקרה ל-122 טייסיה הוותיקים של ישראל. ישבנו עם שניים מהם לשיחת עומק על נוסטלגיה ומצב המדינה אחרי המלחמה
מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במיל' עמוס לפידות, קיבל אמש את כנפי הזהב, אך דרכו לקורס הטיס לא היתה חלקה במיוחד. הוא נדחה על ידי הוועדה הראשונה לקורס, והתגייס לתותחנים. למרות זאת, הוא לא ויתר והתעקש, עד שלבסוף חזר לקורס, אותו סיים בהצלחה. לימים הפך לטייס קרב מצטיין, שהטיס כמעט את כל סוגי מטוסי הקרב של חיל האוויר.
כמפקד חיל האוויר פיקד לפידות על מבצע "רגל עץ", בו נפל רון ארד בשבי. בתקופה אחרת, בה הרקיעה האינפלציה במדינה שחקים, נאלץ לפידות להשבית את הטיסות בחיל למשך מספר שבועות, בעקבות מחסור בדלק.
על תקופתו כפרח טיס מספר לפידות, "הייתי מושבניק שבמקום ללמוד עבד בשטח. לא למדתי בתיכון, אבל ידעתי ללמוד לבד, ולא בכדי סיימתי כמצטיין הקורס". כשנשאל על רגעים מרגשים במהלך השירות הוא אומר, "התקופה המרגשת שלי היתה במושב מטוס הספיטפייר. פעם ראשונה עם 1600 כוח סוס. לא רואים כלום בהמראה וממש יש לך פיק ברכיים".
בהתייחסו למעשי הקונדס של הטייסים הוא אומר, "הייתי ילד-טוב-ירושלים. עשיתי אירובטיקה משוגעת, טסתי נמוך, ביצעתי סחרורים אבל לא הייתי פרא. הייתי ילד טוב בין פראים שעשו דברים לא סימפטיים במיוחד.
"פעם אחת גם כמעט זרקו אותי מחיל האוויר, בגלל שטענו שטסתי נמוך מעל שמי תל-אביב והפחדתי את הציבור. אך הצלחתי לשכנע שלא כך היה. באותם ימים המגבלות לא היו מוגדרות".
ללפידות שני בנים טייסים, עובדה שמשאירה אותו קרוב מאוד לחיל האוויר ולצה"ל. כשהוא מתייחס לביקורת הציבורית על תפקוד הצבא במלחמת לבנון השנייה הוא נשמע
לפידות מנצל את ההזדמנות לשלוח מסר של חיזוק לרמטכ"ל דן חלוץ, "ליבי עם חלוץ בימים אלו. אני שומע אותו בתקשורת סובל. הוא לא היה פקוד קרוב שלי. יש בינינו פער שנים. אבל אני יודע שהוא נחשב למפקד מעולה. לדעתי אם בוחרים מבין כל מפקדי חיל האוויר מי יכול להיות הרמטכ"ל, הוא הטוב מביניהם".
גם דרכו של אסף בן-נון לקורס הטיס לא היתה חלקה. כשהתגייס לצה"ל בשנת 1953 גילו הרופאים רשרוש בליבו, מה שמנע ממנו מלהתקבל לקורס הטייס. בן-נון נאלץ להתגייס לחטיבת גבעתי כלוחם. מאותו הרגע הוא החל במאבק שנמשך כשנה, עד שהוכיח לרופאים כי הוא מספיק בריא להיות טייס. ומאז הכל היסטוריה.
בשנת 1956, במבצע קדש, תקף בן-נון שיירת טנקים מצרית, במהלך הפגיעה הוא נפגע מיריות במיכל השמן במטוס המוסטנג שהטיס וכמעט התרסק. "ביצעתי נחיתת אונס ונחתתי ליד ניר יצחק בנגב המערבי". הוא נזכר בהתרגשות.
בשנת 1960 השתחרר מצה"ל וחזר לקיבוץ בית השיטה, אך מדי שבוע טס בגיחות מבצעיות כחלק ממלחמת ההתשה. במלחמת ששת הימים, לקח בן-נון חלק בתקיפה הראשונה שנעשתה נגד שדות התעופה המצריים, ואף הפיל מטוס מדגם מיג- 17. שש שנים לאחר מכן, במהלך מלחמת יום הכיפורים, הפיל ארבעה מטוסי אויב נוספים, ביניהם מטוס סוחוי- 7 ושלושה מטוסי מיג- 21.
ב-1982 כשהוא טס במטוס הכפיר, סייע בן-נון לכוחות הקרקע בתקיפות מטרות. בשנת 1984 הוא נפרד ממטוסי הקרב, אך לא הפסיק לטוס, והפך לקברניט הראשי בטיסות בין-לאומיות של ארקיע, טייס ראשי בחברת כימ-אוויר ולטייס הרקולס בשירות חיל האוויר במיל'.
בגיל 65 תלה בן-נון את הכנפיים ונפרד מהמטוס. אמש הוא קיבל את כנפי הזהב מהאלוף שקדי.
גם בן-נון זוכר את תקופתו כטייס צעיר כתקופה "פרועה". "הטקס היום מזכיר לי תקופה יפה. הייתי מבצע טיסות 'בז' נמוכות כמו כולם. כשהייתי טייס מוסטנג אפילו טסתי מעל הקיבוץ וזרקתי לחברתי שוקולד מהאוויר". מחייך בן-נון.
על מצבו של הצבא כיום הוא אומר, "חיל האוויר קרוב לליבי וקשה לי לשמוע את הביקורות על החיל בפרט, ועל צה"ל בכלל". את האשמה הוא מוצא בקרב התקשורת והעם. "אנחנו עם שאוהב לאכול את עצמו. פאשלות היו בכל המלחמות, לכל מלחמה יש תקלה משלה, אבל הפעם עושים מזה מחול שדים.
"צריך לבקר עניינית ולא להתנפל. עקבתי אחר הדיווחים במלחמה ובא לי להקיא מהכתבים. כל זב חוטם מוצא לנכון למתוח ביקורת על הרמטכ"ל על האלופים. לדבר על אסטרטגיה. האויב מאזין והכל נמשך". מתרעם בן-נון. "אני לא מכיר את חלוץ באופן אישי, אבל אני יודע שהוא איש טוב. משתלחים בו בצורת חסרת רסן. לא הכל ורוד, היו פאשלות אבל תנו להם לחקור".
נא להמתין לטעינת התגובות
