הגמל כמשל
בזמן האחרון היהדות ההלכתית מתעסקת בקטנות: דיקדוקי שעות, פרטי מנות. היהדות הרוחנית מבקשת שנרגיש, שנתחבר, שנחשוב. הגיע הזמן להפסיק להצמד להוראות ההפעלה ולשוב לשורש הנשמה. עתליה וולך, המבקרת, במצב רוחני מתמיד
כידוע לכולנו, בשעון אנלוגי קיים מצב של "קצת לפני אמצע הלילה". בדיגיטלי לעומת זאת: דקה ושלושים ושתיים שניות לחצות. כך היא רוח ההלכה בימינו. מאז נעלמו הצדוקים נשארנו עם הפרושים, עם היהדות הרבנית המרחיבה את התורה שבכתב להלכות ולדקדוקים. בין בשר וחלב הפרדה של כך וכך שעות. זמן הצום הוא כך וכך דקות. נשארנו עם הוראות הפעלה כמו למכונת כביסה, מכונה ההופכת לכאן ולשם, מכונה בעלת תכניות סחיטה מגוונות, מכונה שאין בה ולו גרם אחד של נשמה.
היהדות הפכה לספר חוקים ומתכונים נוקשה. יהדות של חמורים וגמלים (מבויתים) נושאי ספרים.
נעצור לרגע ונבחן עניין העולה מפרשת תולדות. בשבוע שעבר כתבתיעל נושא הגזענות בחברה הדתית והוספתי פסקה קטנה העוסקת בתיארוך ביות הגמל. למלכודת זו נפלו כל אותם "דתיים דיגיטליים". אצו רצו לחפש בארכיונים ובמדרשים את השעה המדויקת בה התרחש הביות המדובר. כמעט איש מהם לא התייחס לעיקר המאמר אלא לטפל.
ובכן, גם הפעם אזרוק עצם תפלה לאותם גולשים שחייהם מתנהלים כחוברת הוראות הפעלה. הפלשתים פלשו לאזורנו רק באמצע המאה הי"ב לפנה"ס, ויספר לכם על כך רעמסס השלישי שנלחם בהם ויישב אותם באזור פלשת. אם כך, כמובן שהללו לא יכלו לסתום את בארותיו של יצחק מאות שנים קודם לכן. כעת רוצו אל הארכיונים ואל המדרשים הנפתלים.
אלוהים רוצה שנחשוב
באופן אישי, איני זקוקה לכך. עבורי שבת נכנסת עם השקיעה ולא כפי שמצוין בעיתון מתחת ל'שער הדולר'. עבורי "לא תבשל גדי בחלב אמו" הוא ציווי מוסרי ולא ספירה לאחור. איני חשה מאוימת מכך שהפלשתים מעולם לא פגשו ביצחק. אין בענייני עריכה מסוג זה להעלות את חמתי עד כי אעבור על "ואהבת לרעך כמוך" בתגובות שנאה ולשון הרע.
המגיבים הדיגיטליים האדוקים, רוממות "ואהבת לרעך" בגרונם ואלימות שלוחת רסן בתגובותיהם. זו ה'יהדות' האורתדוקסית של ימינו.
האל ברא לנו איברים על מנת שנעשה בהם שימוש. אמליץ לכל מי שטרם
זכה להפעיל את מוחו להתחיל ולעשות כן. לו היה מעוניין הבורא שנעוף היה בורא לנו כנפיים. לו היה רוצה שהאחד יחשוב עבור כולם וינסח הוראות לכלל הציבור, היה בורא את הקהל חסר שכל וחונן בו רק את המנהיג. ואולי בעצם, כך הדבר?
אתם שהאל חנן אתכם באפשרות לחשוב, אתם הקוראים המהנהנים בראשכם, אמרו לאותם דיגיטליים המחפשים תדיר כיצד להגדיר אתכם: איני דתל"ש, איני חרדי, לא מזרוחניק, חילוני, קראי, שומרוני, מסורתי, חרד"לי, חב"קוק, ברסלב רפורמי או קונסרבטיבי.
אני יהודיה אנלוגית, אני יהודי אנלוגי.
עתליה וולך - פובליציסטית, מתרגמת שירה וחוקרת מיגדר.
נא להמתין לטעינת התגובות
