בסופ"ש: הקסאם ה-1,000 שוגר לישראל
בנגב המערבי ספרו בסוף השבוע את הקסאם האלף שנחת שם מאז ינואר האחרון. עפ"י נתוני השב"כ, מדובר בעלייה חדה מאוד יחסית לחמש השנים האחרונות. המחיר: 10 הרוגים ב-5 שנים
הפלשתינים שומרים היטב על סטטיסטיקה של שלוש רקטות קסאם ביום מאז ינואר האחרון, וגם הערב נחתו שני קסאמים בנגב המערבי. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק.
על פי הנתונים שנאספו במד"א, בארגון הצלה יש"ע ובצה"ל, בסוף השבוע האחרון נחת בישראל הקסאם האלף על הנגב המערבי. מבט על ההיסטוריה של תעשיית הרקטות ברצועת עזה מלמד כי האיום נמצא בעלייה מתמדת.
על פי נתוני שירות הביטחון הכללי, בשנת 2001 נורו לעבר מדינת ישראל שבעה קסאמים בלבד. בשנת 2002 נורו כבר 42 רקטות, ב-2003 נספרו 105 רקטות קסאם. בשנת 2004 נמשכה העלייה המתונה יחסית: מספר הקסאמים שנפלו בארץ הגיע ל-159.
הקסאם הפך עם השנים לנשק האסטרטגי של הטרור הפלשתיני בעזה, וארגוני הטרור השקיעו עבודה רבה בייצור ושיפור הרקטות. בשנת 2005 נרשמה עליה של כמעט 100% במספר הקסאמים שנורו מעזה, והמספר הגיע ל-300. אבל העלייה הדרמטית ביותר, והקשה ביותר, חלה השנה כשבסוף השבוע הגיע מספר הקסאמים ל-1,000, מספר בלתי נתפס שבוודאי יעלה עוד לפני ששנת 2006 תסתיים.
הרקטה הראשונה שנפלה בישראל היתה במשקל של 5 ק"ג בלבד, ואילו כיום משקלן של הרקטות עולה על 90 ק"ג. הטווח המרבי של הרקטה הראשונה היה 3 ק"מ ואילו ה"קסאם 3" נורה למרחק של יותר מ-10 ק"מ. ארגוני הטרור הצליחו לשפר לא רק את טווח הרקטות, אלא גם את ראש הנפץ שלהן, שמשקלו עולה כל הזמן והרקטות הופכות למסוכנות יותר ויותר.
עד כה גבו הרקטות לאורך השנים את חייהם של 10 בני אדם, בהם פעוטות, נערים ומבוגרים. אך הנזק של הקסאמים אינו מתבטא רק במספר ההרוגים. "צוותי מד"א טיפלו עד כה ביותר מ-400 נפגעים, בהם 10 הרוגים, שבעה םצועים קשה, 11 בינוני, והשאר הוגדרו פצועים קל ונפגעי הלם", אמר ל-nrg מעריב זכי הלר, מנהל המוקד הארצי של מד"א.
הלר הוסיף כי צוותי מד"א פיתחו במהלך השנים שיטות מיוחדות על מנת לסייע במהירות לנפגעים ולהגיע בזריזות למיקום הנפילה, תוך שיתוף פעולה עם שאר כוחות הביטחון. "הצוותים נמצאים בכוננות מתמדת כל ימות השנה, ובעקבות המצב מוצבים כוננים וצוותי טיפול נמרץ מתוגברים באשקלון, בשדרות וביישובים הסמוכים הנמצאים בסכנה", מספר הלר. "עם הפעלת האזעקה ושמיעת הפיצוצים, יוצאים הצוותים מיד למקום האירוע, תוך שהם מסכנים את
עד כה לא הצליחו בצה"ל למצוא פיתרון לרקטות שנורות כמעט מדי יום מרצועת עזה לעבר יישובי הנגב המערבי. בצה"ל מנסים כל הזמן פעולות שונות הכוללות ירי פגזים ארטילרים לשטחי שיגור, הפעלת מודיעין, חיסולי חוליות משגרים מהאוויר, הפצצות של בניינים ומתקנים החשודים כמעבדות לייצור רקטות ומחסנים בהם מוחזקים חומרי נפץ. בשלב זה נדמה כי גם אם הצליחו בצה"ל למגר מדי פעם את הירי, הרי שהניסיון להפסיק אותו נחל כישלון חרוץ.
בצה"ל לא מתרגשים מהביקורת וממהרים להסביר שהאילוצים בהם נאלצת המערכת הצבאית להתמודד הם אלה שאינם מאפשרים את עצירת ירי הרקטות. "אנו פועלים במגבלות שנתונות לנו", מסביר קצין בצה"ל. "אילו היו מבקשים מאיתנו להפסיק את הירי בצורה מיידית היה צריך צה"ל להיכנס ולתפוס שטח חוצץ, תוך כדי הפעלת יחידות לאיסוף מודיעין והשמדת היכולות. בשלב זה הפתרונות אותם אנו נאלצים להפעיל הם פתרונות אילוציים".
גורם ביטחוני אחר חושב שיחסית למספר הרקטות הרב שנפלו ברחבי הנגב המערבי, הבעיה של ישראל לא כל כך גדולה. "אנו עומדים על יותר מאלף רקטות ויחסית מעט נפגעים", אומר הגורם. "מדובר בצינור מברזל המשוגר ונוחת בשטחים אזרחיים. אמנם זה לא נעים, אך מבצעים והישארות בשטחי עזה עלולים היו לגבות חיים של רבים. נכון, פה האיום הוא על אוכלוסייה אזרחית וצריך למצוא פיתרון, אך בסך הכל כמות הנפגעים בגוף איננה גדולה ביחס ישיר לכמות הרקטות שנפלו".
למרות שהתושבים נמצאים תחת איום הקסאם כבר חמש שנים, הממשלה עדיין לא השלימה את תוכנית המיגון לבתי הספר בשדרות. במהלך הזמן שעבר, הצליחו צוותי הטכנולוגיה לפתח את מערכת "צבע אדום", אשר מזהירה את התושבים זמן קצר לפני נחיתת הרקטות. אך עד כה לא הצליחו בתעשיות הביטחוניות לפתח מערכות אשר יירטו את הרקטות.
בצה"ל מעריכים כי ארגוני הטרור ימשיכו לנסות ולפתח אמצעי לחימה אסטרטגיים נגד מדינת ישראל ולהגביר את הטווח ואת משקל הרקטות. העלייה החדה בשנים האחרונות בשיגור הרקטות מעידה כי הפיתוח של אמצעי הלחימה על ידי החמאס לא פוסק לרגע, וכי אם לא תתבצע פעולה מהירה, עלולים הארגונים להכפיל את כמות הרקטות, דבר שיסכן עוד יותר את האזרחים והחיילים. איום נוסף איתו נאלצים להתמודד הוא החשש כי הניסיון לפיתוח הרקטות יועתק לשטחי יהודה ושומרון, וגם משם יצליחו פעילי הטרור לשגר רקטות לאזור המרכז.
נא להמתין לטעינת התגובות
