חטא לאמת
לירון שכטר סבור שגל הירש עשה נכון כשהתפטר, אבל חושב שהוא סופג הרבה ביקורת בלתי מוצדקת. תגובה לאודי לבל
האם הוא מודע לעובדה שהירש הוא בעל תואר ראשון במזרחנות ובעל תואר שני במנהל עסקים? שהוא עבר, כמו קצינים בכירים אחרים במעמדו, הכשרות ייחודיות וממושכות שעניינן טקטיקה ואסטרטגיה בשדה הקרב? האם הוא ער לכך שהירש פיקד, בין יתר תפקידיו, על אחת מהיחידות המובחרות והמקוריות ביותר בצה"ל, שעמידה בראשה אינה צ'ופר הניתן בגין חזות מצודדת, סיכן את חייו פעמים אינספור והוביל לוחמים במבצעים שדבר קיומם לא יותר לפרסום עוד שנים רבות?
מה הוא באמת יודע על האיש הזה, שעבר בהינף שוט של דעת הקהל מטמורפוזה מקצין ראוי לקריקטורה נלעגת המקוטלגת תחת "כוכב נולד" ו-"מפקד מדור ה-MTV"? מדוע הוא הופך אותו במובלע, כמו פרשנים רבים אחרים, לאמן פרסום עצמי מוצלח וערמומי ותו לא?
יש מידה בלתי מבוטלת של חוסר הגינות במיצובו של הירש כסמל הבלעדי להיבריס הצה"לי, כאחראי לכל חוליי הארגון, ובהגדרתו, בין השיטין, כחובבן שמקצועות החיילות והפיקוד זרים לו.
ד"ר לבל מביע דאגה מכך שמצביאים שלא טעמו את טעמה של מלחמה, ובהם הירש, שהתגייס לצה"ל ב-1982, מובילים את לוחמיו. פיקוד על מסגרות גדולות בזמן אמת, לשיטתו, מבטיח סבירות גבוהה לניהול מושכל של קרב משולב. עיון קצר בתולדות ימי צה"ל יגלה שמדובר בכלל אצבע יומרני.
במלחמת ששת הימים פיקד גורודיש, אז אלוף משנה, על חטיבה שבע. החטיבה, כמו צה"ל כולו, רשמה הישגים כבירים. שש שנים מאוחר יותר התרסק גורודיש בתפקידו כאלוף פיקוד הדרום. כישלונו הצורם נרשם למרות ניסיונו הרב והמרשים בניהול מסגרות גדולות.
תאוות עריפת ראשים מוגזמת
בצד השני של הסקאלה ניצבים כמה מהלוחמים המעולים, המבריקים והיצירתיים ביותר שיצאו משורות הצבא, רובם נושאים בתפקידים בכירים, שאת דרגותיהם קיבלו עוד בטרם סיימו קורס קצינים. מפקדים מדור ה-MTV? ספרו את זה לאלוף טל רוסו שפיקד על מערך הכוחות המיוחדים במלחמה האחרונה, מונה לראש אגף המבצעים בצה"ל ונמנה על חברי המועדון המצומצם והאיכותי הזה.
ועוד נקודה: האם הצטיינות בלימודי "מדעי הצבא", שאת קיומם המינורי מבכה ד"ר לבל, מבטיחה פרקטיקה מזהירה בשטח? כמו בתחומי חיים רבים ומגוונים, התשובה, באופן חד משמעי, היא "לא".
אינני סניגורו של הירש, ולאור התנהלות המלחמה
אין להסיר מעליו אחריות. אני רק מצר על נטייתנו, במצוד שאנו מנהלים אחרי אשמים, לבטל באחת תרומה והישגים רבי שנים ולהמעיט בערכם של אלה שהיו, עד אתמול, גיבורינו.
אין ספק, המלחמה האחרונה חשפה כשלים מרובים, אבל המרחק בין ביקורת מוצדקת וראויה להתגוללות מיותרת אדיר. אפשר וצריך לומר להירש "טעית", להודות לו, ולקבל את התפטרותו. מאידך, אי אפשר לומר לו "אינך אלא נאד נפוח וריק מתוכן, שהערים עלינו שנים והתפוצץ לכולנו בפנים". לא רק שמדובר בחטא לאמת, אלא שהוא מציג אותנו, את כולנו, באור שטחי ונלעג, וכקרבנות של זיכרון קצר ותאוות עריפת ראשים מוגזמת.
נא להמתין לטעינת התגובות
