הפז"ם דופק
אודי לבל חושש שלמרות תוצאות המלחמה בלבנון, צה"ל ימשיך לקדם קצינים חסרי השכלה וניסיון רלבנטיים
הירש שייך לאותם מפקדים שאת רוב ימיהם במוסדות האקדמיים בילו בצבירת קורסים, שבינם לבין חשיבה צבאית אין דמיון; מפקדים שנהנו מזירה צבאית שאינה נתונה לפיקוח אזרחי ומשיטת "שלוש השנים", שלאחריהן קודמו מתפקיד לתפקיד טרם הספיקו להתמקצע בו. בדרך הם אף הספיקו לקבל לידיהם את בית הספר לקצינים ולמדו בו מורשות קרב הקרובות יותר למיתוסים דמיוניים מאשר לאנאליזה צבאית.
נציגי דור זה עלו לכותרות בשל שלל כשלים ותאונות אימונים, שלא הפריעו להם להתקדם בסולם הדרגות. זהו דור מפקדים המוגדר על ידי מכוני מחקר צבאיים בעולם כפחות אינטלקטואלי מבין מקביליו בעולם, וכפי שהתברר במלחמה האחרונה – אף נחות בקריאת הקרב והאויב מנערי החיזבאללה.
מי יחליף את הירש? אוגדונר רב ניסיון ועתיר בידע אודות ניהול מלחמה, או כוכב נולד נוסף שהמטכ"ל סימן ככזה מבלי שהתנסה בלימוד אקדמי מעמיק של ניתוחי תפקוד צבאות? מי שבגופו חווה הובלת כוחות ומכיר על בוריו את חבל הארץ עליו יידרש להגן, או מפקד מדור ה-MTV שיבקש להוביל את פקודיו מאחורי מסך פלסמה?
האם יהיה זה קצין פתוח ללימוד ולביקורת, שיסתייע במירב הכוחות, המוחות והעצות, יגבש עקרונות ויעמוד כסלע מול תביעות שרלטניות של מנהיגיו, או אחד שלא יהסס לשלוח את חייליו אל מותם במבצע מיותר המכוון לעדשות המצלמה? ובעיקר, האם יהיה זה קצין ידען בלוחמה משולבת, בלימודי מודיעין, בקריאת מפות ובהבנה טופוגראפית, או מפקד שהשיג את דרגותיו בזכות פז"ם מכובד ולא בשל הישגים יוצאי דופן?
אני חושש שהתשובות ידועות מראש. כל עוד הצבא הישראלי בז לאינטלקט, מסתפק בהכשרה בת שלושה חודשים בבה"ד 1 ומסרב לתבוע, טרם קידום קציניו, כי אלו יצטיינו לא רק ביחסי האנוש שלהם עם חברי המטכ"ל והזירה הפוליטית אלא בלימוד
דור הפלסמה שלנו רוצה קרבות שמצטלמים טוב בטלוויזיה, אך כבלימודי תקשורת, אין להם מושג כמה עבודה מושקעת עד שבימאי מוכשר צועק "קאט" אחרי ה-"טייק" הנבחר. כל עוד דרכו של הקצין הישראלי לדרגתו המרשימה תהיה דרך פז"ם ולא דרך השכלה ראויה ורלוונטית, לא רק שיבוזבזו כספי עתק ציבוריים על תארים מיותרים לקצינים מיותרים, אלא שגם במלחמה הבאה יימצאו אוגדונרים שיהפכו למדבררים אטרקטיביים, אך יימצאו בלתי כשירים לעת מלחמה.








נא להמתין לטעינת התגובות


