מהפכה כתומה
משה פייגלין סבור שדרושה הנהגה שתביא למהפכה ערכית שתוכל להתמודד עם הסכנות שצפויות לנו
אני יודע בדיוק מה זה היה. זה היה מן חץ שנתן לי מכה בראש, ואני זוכר אותו כאילו הכה בי לפני רגע. פתאום הבנתי שמה שאני רואה זה מה שיש. כלומר, אין שום סודות. מה שאני רואה זו באמת המציאות. זה היה כשרבין ופרס הביאו את אוסלו. אז, בכל פעם שלשמאלן התורן שהתווכח איתי במילואים נגמרו ההסברים לטירוף הזה, היה נשלף הקלף המנצח: "אתה רוצה להגיד לי שרבין, רמטכ"ל מלחמת ששת הימים, לא יודע את הדברים האלה? הוא בטח יודע דברים שאתה לא יודע, ואם הוא אומר שזה טוב אז אני רגוע".
ביום בהיר אחד הבנתי שההם שם למעלה לא יודעים שום דבר עקרוני שאני לא יודע. הדרך שבה הם שולטים בנו ודורשים מאתנו לציית להם מבוססת על כך שאנו, האזרחים הקטנים, מאמינים שיש לשולטים מידע סודי. אלא שפתאום הבנתי שהמידע המהותי גלוי לכל. חומת המגן הזו של האזרח הקטן התפוררה לי פתאום. המלך באמת עירום...
מרגע שהבנתי את זה, חשבתי שהאחריות עוברה אלי. כבר אי אפשר לקום בבוקר, ללכת לעבודה ולסמוך על המנהיגים שבטח יודעים משהו שאתה לא יודע. עכשיו אני מבקש, באכזריות רבה, לקלקל גם לכם את הכיף הזה. זה לא שאני סדיסט או משהו כזה, אבל במצב הקיים יש את כל המרכיבים של סכנה ממשית לקיום המדינה. אתם הרי רואים את זה, וכל מה שאני אומר לכם זה רק שמה שאתם רואים זו בדיוק המציאות. נשארתם לבד.
קודם לכן, שלוש עובדות שכולנו רואים ויודעים היטב: לנגד עינינו הולכת ומושלמת תבוסתה של ארה"ב בעיראק. באוקטובר 2001, לאחר שנפלו מגדלי התאומים וכולם היו בטוחים שאמריקה הולכת ללמד לקח את כל העולם הערבי, צפיתי בצורה מדויקת את התבוסה הזו. כתבתי אז שאמריקה הפסידה במלחמה מכיוון שהיא לא זיהתה באמת את האויב, וכמו שישראל נסוגה מתבוסה לתבוסה, כך גם האמריקנים נמצאים במסלול של התרסקות.
ברור לכולנו שארה"ב במצבה הנוכחי אינה מתכוונת לבצע שום פעולה צבאית נוספת במזרח התיכון. על אירופה הנצבעת בירוק, "ערביה" כפי שכבר יש כאלה המכנים אותה כיום, ודאי שאין טעם לסמוך. כלומר, נשארנו לבד מול איראן כמעט גרעינית.
אולם, צה"ל, לאחר שקבר את נשמתו בחולות גוש קטיף, אינו מסוגל יותר להגן על מדינת ישראל. דברים ברורים אמר בעניין זה האלוף רון טל. כדאי להקשיב. כולם מחפשים את התשובה בעריפת ראשים סתמית או בשיפור היכולות הטכניות של הצבא, ולא מבינים שהבעיה נמצאת במקום עמוק הרבה יותר. מי שלא סירב לפקודת הגירוש, לא רק שלא שמר על שלמותו של צה"ל, אלא החריב אותו במו ידיו.
אינני
בקיץ האחרון, בהתקלות הראשונה באויב שאינו מתנחלים, נחל צה"ל תבוסה משפילה מול קומץ לוחמים בלבנון. לאחרונה שוב נחל צה"ל תבוסה משפילה בבית-חנון. בשני המקרים מדובר במבצעים צבאיים שצה"ל יזם, ושבסיומם המצב הביטחוני הפך גרוע יותר משהיה בתחילתם.
מי שרוצה לרמות את עצמו באמצעות התפתלויות וטרמינולוגיה פוסט-מודרנית יכול להתנחם בראיונות של דן חלוץ וגל הירש, אבל תכל'ס - הפסדנו. עד שצה"ל לא יקיא מקרבו את כל הצמרת שהיתה מעורבת בתכנון ובביצוע הטרנספר והחורבן ההוא, אין מה לדבר על שיקום הצבא.
בנוסף לכך, בראש משרד הביטחון הוצב האיש המתאים ביותר מבחינה פוליטית, והגרוע ביותר לדעתי מבחינה מקצועית. לעזאזל המדינה, הכיסא הרבה יותר חשוב. נסראללה כבר הספיק לשכוח את שמו של יו"ר ועד העובדים. אנחנו לעומת זאת באמת לא נשכח לעולם את שמו של עמיר פרץ.
כל הצמרת הביטחונית וכל הצמרת המדינית עסוקות כרגע בהישרדות אישית. אין להם לא זמן ולא עניין באזרחי המדינה. ממה שאני קורא ושומע פיקוד השטח אינו בוטח בהם, ובצדק. היכולות העגומות של צה"ל בלבנון ובעזה אינן מותירות ספק באשר ליכולתו לתת היום מענה צבאי לאיום האיראני.
פרשנים ומלומדים שונים מנסים לטעון שבעצם איראן גרעינית זה לא כל כך נורא. כשזה יגיע לתכל'ס, אומרים אותם הפרשנים והמלומדים שגם תמכו באוסלו ובהתנתקות, אחמדינג'אד לא יקריב את עצמו ואת ארצו כדי לחסל את ישראל, כשם שברה"מ מעולם לא השתמשה בנשק הגרעיני שעמד לרשותה.
הבעיה היא שאין שום בסיס להשוואה. סטאלין, חרושצ'וב וברז'נייב מעולם לא הצהירו על כוונתם להשמיד את ארה"ב. אחמדינג'אד לא מנסה כלל להסתיר את כוונותיו לגבינו. שלא כמו ארה"ב ורוב מדינות העולם, ישראל היא מן מדינה /עיר שכזו. את גוש דן, שהוא ישראל למעשה, ניתן לנטרול במתקפה גרעינית אחת.
אמנם ייתכן שמצוללת או ממטוס שיספיק להמריא עוד ייגבה מאיראן מחיר בגין מחיקתה של ישראל מהמפה, אך איראן אינה מדינת עיר כמו ישראל. האם אחמדינג'אד, האיש שהצעיד אלפי ילדים איראנים אל שדות המוקשים העיראקיים כדי להתפוצץ ולפנות מקום לטנקים, לא יהיה מוכן להקריב כמה ערים איראניות כדי להפוך לסלאח א-דין מודרני, מנהיג העולם המוסלמי, האיש האלמותי ששחרר את "המרחב המוסלמי" המזרח תיכוני מ"הקופים והחזירים הציוניים"?
אלו העובדות שכולנו מכירים. בידי החבורה השלומיאלית המנהיגה את המדינה אין שום מידע משמעותי אחר. האחריות עכשיו עוברת אליכם. האם ניתן לעשות משהו? התשובה היא שעם ההנהגה הקיימת לא ניתן לעשות כלום. דרושה הנהגה שתביא למהפכה ערכית. הנהגה שתחזיר לנו את הצדק שלנו.
רק מתוך מהפכה כזו ניתן יהיה באמת לשקם את המדינה, את צה"ל ולהתמודד עם סכנת השואה המתקרבת. הציבור היחיד שיש לו את הקודים הערכיים ואת האחריות הכוללת לגורלו של עם ישראל ושמסוגל להוציא מתוכו הנהגה מתאימה להוביל מהפכה כזו הוא אותו הציבור שסומן כאויב האומה – הציבור הכתום. לכו אליו.
נא להמתין לטעינת התגובות
