שידור חוזר
דורון נחום סבור כי רק כשקסאם ייפול בת"א ישראל תגיב במלוא העוצמה. כנראה שתושבי שדרות לא מספיק חשובים
והנה שוב ממהרים הפוליטיקאים הבכירים לרוץ ולנצל את זמן השידור והחשיפה שניתנים להם כדי לאיים על הפלשתינים בתגובה "קשה מאוד". וכדי להרגיע את אזרחי המדינה הם מאשרים לצה"ל לבצע חיסול ממוקד או פעולה אחרת אותה ממהרים לדחוף לכתבים הצבאיים כדי לתת תחושה שישראל מגיבה ואינה יושבת בשקט. לפתע גם נזכרים שבתי הספר בעיר אינם מוגנים ושיש מפעלים רגישים שנמצאים "תחת איום". אבל לכולנו ברור שהטילים ימשיכו ליפול על יישובי הדרום, והשקט כנראה עוד רחוק.
לדעתי, הפחד הגדול ביותר של חלק מהפוליטיקאים הוא מהיום שבו ייאלצו להפסיק לזרוק סיסמאות באוויר ולהתחיל באמת לעשות. קציני מודיעין בכירים מעריכים שלא רחוק היום בו יצליחו ארגוני הטרור להבריח או לפתח אמצעי לחימה שיאיימו על יישובי השרון ועל תל-אביב. אז, יודעים אותם אנשי ציבור, דיבורים וברבורים כבר לא יספיקו.
כואב להגיד זאת, אבל
ביום שבו ייפלו הטילים הראשונים על תל-אביב, רעננה או כפר-סבא יהיה היום בו תושבי שדרות יוכלו לישון בשקט כמו שלא ישנו זמן רב. זה יהיה היום בו חדרה הרקטה לתוך הבועה שכולנו מנסים לייצר.
קצינים בצה"ל שאיתם שוחחתי מיהרו להרגיע אותי, ולהסביר לי שאם ישוגרו רקטות קטלניות מאזור יהודה ושומרון לעבר מרכז הארץ, כוחות הביטחון מיד יכבשו את אותם שטחים. אותם קצינים מיהרו להסביר שזאת הדרך הצבאית להילחם ברקטות, ולא כפי שמתבצע היום התהליך "בשלט רחוק".
אז כל שנותר הוא לרחם עליכם תושבי שדרות, שמרוחקים מתל-אביב ובינתיים לא מצליחים ממש להפחיד את הפוליטיקאים. כואב לי לחשוב על הלילות הטרופים ללא שינה שלכם, החרדות, הדאגות וחוסר האונים שאתם מרגישים. ייתכן שגם הפעם ישראל תסתפק במבצע קטן, לכן בטח נתראה שוב באסון הבא, עם שחקנים שונים ואותה תפאורה, אבל עם כאב הרבה יותר גדול.
נא להמתין לטעינת התגובות
