קורס קציני חי''ר הוא חצי שנה

הגב לתגובה זו

בדיבוריך הם נהיו, איך לומר, דלילים ואולי גם חסרי רקע עובדתי.
לשבת ליד מחשב בחדר נוח ולרדת על קצין כמו גל הירש שנתן את ימיו ולילותיו למדינה, נפצע קשה וחזר...
יתכן גם שטעה, ויתכן אף שהוא צריך לשלם על טעויותיו, אך לעומתו - איזה עונש אתה תקבל אם תטעה בעובדות ותפגע בכבודם של אנשים?
אז קצת יותר כבוד ופחות להתלהב מחופש העיתונות, לבל יהפוך החופש להפקרות.
כי החופש ראוי כל זמן שאיננו פוגעים לשוא בזולת.

הגב לתגובה זו

הקצין שסוכם להיות מחליפו של הירש הוא ''כוכב התקשורת'' ובעל שיא צה''לי לתיקי מצ''ח - בממוצע תיק מצ''ח כל שנתיים.
אבל לזכותו יאמר שהוא קצין קרבי בעל ניסיון רב בכל הגזרות כולל דרום לבנון.
אם חשבת שהוא פרופסור או דוקטור אז טעית אבל את החיזבאללה הוא מכיר מטווח קרוב והוא אפילו ''שכן שלהם'' מה שנקרא בצה''ל קל''ב.
ולכן צריך להמתין ולראות מה עדיף דוקטור או לוחם.

הגב לתגובה זו

יש בצה''ל הרבה קצינים שאני מכיר אישית, שבכלל לא ברור מדוע צה''ל בחר לקדמם.
היה נהוג בצה''ל לשבץ קצינים אחרי תפקיד מ''פ לתפקיד ''סמלי'' שאין בכלל צורך למלא, כגון רמ''ד באחד מהחילות ובמקביל להוציאם ללימודים.
חלק גדול ''מהלומדים'' האלה יצאו ללימודי השלמת תעודת בגרות מכיוון שסבלו מדיסלקציה ולפני שירותם לא הצליחו בלימודים.
כיום משובצים בצה''ל 4 מח''טים ו 3 סמח''טים במערך החי''ר שאני ראיתי מה למדו - חשבון של כיתה ה' ולשון של כיתה ו' בבית הספר לחמן.
ואחרי זה שובצו לתפקידי סמג''ד בגדודי חי''ר.
הקצינים האלה בקושי מצליחים לכתוב מכתב ללא שגיאות כתיב והם היום מפקדי חטיבות וסגני מפקדי חטיבות!!
אחרי זה עוד יש אנשים שמופתעים ממה שקורה.
היה אלוף שלאחרונה פרש מצה''ל והוא לא הצליח ללמוד להשתמש במחשב והיינו צריכים להציג לו הכל על גבי שקפים בלבד!

הגב לתגובה זו

אולי צהל צריך לצאת למלחמה אחת ל 3 שנים על מנת שכל חייל יחווה לפחות אחת בשרות הסדיר ולכשיגיע לגיל 40 יהיה בעל ניסיון כמו שנפל עלינו ?????

הגב לתגובה זו

מאמר שברובו קולע למטרה, ויש לא מעט אנשים מאיתנו שיכולים להעיד על כך, מגוף ראשון.

התגייסתי לפני 14 שנים, חדור מוטיבאציה ורצון לתרום הכי הרבה והכי טוב לצה''ל. רציתי לצאת לקורס קצינים, לחתום קבע, אפילו ראיתי את עצמי נשאר בצה''ל שנים ארוכות.

רק דבר הנחה אותי אז: רצון לתרום למדינה. לא קרייריזם, לא רדיפה מטורפת אחרי דרגות, לא הגשמה אישית. קודם כל ומעל הכל, רציתי לתרום למדינה.

ואז התגייסתי. נכון, הייתי אז תמים וצעיר, אבל עד היום, כשכבר עברתי משהו בחיים, אני עדיין מלווה אותי תחושת פיספוס עצומה איך זה שלא עשיתי דבר במשך שלוש שנות השירות שלי. איך העברתי שלוש שנים קריטיות בישיבה במשרדים צבאיים במפקדות עורפיות, במקום להיות בשטח, ללבוש מדי ב', להוביל חיילים, לתרום מיכולותיי.

וכל כך למה? הצבא שיבץ אותי בתפקיד שלא תאם את כישוריי. חד וחלק. רחוק לגמרי ממה ששאפתי, מנותק מאוד ממה שכן יכולתי לתרום. אז נכון שהצבא אינו תוכנית כבקשתך, אבל אני עדיין התעקשתי. שלחתי מכתבים לאלופים בצה''ל, למפקדים בכירים, לחברי כנסת, הכל כדי שצה''ל יעביר אותי מתפקיד בו אני לא עושה דבר ואיני מתאים לו, לתפקיד אחר, שאוכל גם להיות בו קצין.

אבל דבר לא עזר. הצבא המשיך להיות אטום, השאיר אותי שלוש שנים באותו סטאטוס, והפסיד אותי לא פחות ממה שאני הפסדתי אותו. בזמן שאני שירתתי בצבא בחוסר מעש ואחר כך יצאתי לאזרחות והצלחתי שם, ראיתי קציני צבא בינוניים ומטה מתקדמים ולא האמנתי איך דבר כזה יכול לקרות בשעה שאני, ורבים כמוני, חבר'ה איכותיים, סקרנים ודעתנים שכן רצו להישאר ולתרום, פשוט בוזבזו.

14 שנים חלפו מאז. עשיתי בשנים אלו כמה דברקים מוצלחים מאוד באזרחות. הובלתי מערכות, יצרתי מציאות יש מאין, הוכחתי את יכולתי ברמות הגבוהות ביותר שיש במערכות אזרחיות.

ועדיין, גם היום מלווה אותי אותה תחושת פיספוס. אותה תחושה שיכולתי לתרום יותר, לתת את כל זה לצבא. אותה תחושה שאולי, רק אולי, אם הצבא הזה לא היה אטום ומסואב כל כך, רבים וטובים, ואנ יביניהם, היו נשארים בו, מתוך ציונות נטו, ואז אולי המצב היום היה אחר לחלוטין.

הגב לתגובה זו

והיה לוחם ומפקד מצוין עד רמת מג''ד.
הבעיה היא הפוסט-מודרניזם והקרייריזם שפשו בצבא כמו באקדמיה ובשאר המקומות.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

גל כמפקד שלדג הוא הסתכסך עם חבורת קציני מילואים ותיקה, אך זכה להערכה רבה מצד רבים מפקודיו. פעם אחת, במבצע עומק על אדמת לבנון, הוא פעל עם קומץ לוחמים בתוך בסיס חיזבאללה, אך סירב למהר ולחזור כפי שדרשו ממנו מפקדיו. לפי הסיפור, אף ניתק את מכשיר הקשר, כדי שיוכל להשלים את משימתו. כשחזר בשלום, זכה לביקורת קשה מהרמטכ''ל אז, אמנון ליפקין-שחק, אך גם בשבחים על האומץ שגילה.
ב-98' נפצע קשה, כשפלשתינאים השליכו סלעים על מכוניתו ליד גשר ביר-זית. הוא התאושש במאמץ רב ובלט כמח''ט ברמאללה סמוך לפרוץ האינתיפאדה. במקביל, משך אליו אש על רעיונות יצירתיים ומושגים שנתפסו כ''נפוחים'' מדי: מ''השתבללות'', דרך ''שילוב חתימות'' ועד ''הרמצה''. רובם היו שאולים מהספרות הצבאית המקצועית בחו''ל, שרוב עמיתיו לא טרחו לקרוא.
מדובר בטוב ביותר שיש לנו כיום. ואם הוא ילך אפשר לסגור את צה''ל ולקחת תילנדים.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

מעבר לזה שהאיש טעם את המלחמה הארוכה שנקראת מלחמת לבנון שנמשכה 20 שנים כולל , מלחמה שהיה בה הכל .
הוא פיקד לאחרונה על מבצע ''חומת מגן '' - זו מלחמה , לפי כל הגדרה במילון זו מלחמה , בתוך אוכלוסיה אזרחית , בין בית לבית ....בדיוק כמו בדרום לבנון רק יותר מסובך כי עזה יותר צפופה .....

הגב לתגובה זו

מתי תקלטו את העניין ? רק מטורפים באמת לוקחים על עצמם תפקידים כמו של מפקדי גדודים חטיבות אוגדות ..... זו עבודה מטורפת , אחריות שלא נגמרת וכולל הפיכת אישתך לחד הורית +סיכוי להישאר אלמנה , כי כמו שראינו במקרה פינקי וגרינשטיין ,אצלנו גם מפקדים בכירים יכולים להיפצע או להיהרג.
אז עד היום היתה איזו גאווה בתפקיד והכרת טובה והערכה של הציבור , היום הם סמרטוטים של כל מרצה באונ' שיש לו בלוג או כל טוקבקיסט .... אין אדם נורמלי שילך למסלול כזה

הגב לתגובה זו

מאמר מעולה הסכמתי עם כל מילה

הגב לתגובה זו

גם רמת האנטלקטואלים באקדמיה ירדה. הראיה לכך הפרסומים שלך הרבים בתקשורת . במקום לכתוב מחקרים עוסקים החוקרים ביחסי ציבור לעצמם על ידי כתיבת מאמרים לתקשורת תחת הכותרת של מרצה או ד''ר. הדעה שלך כדוקטור לא שווה יותר משל כל אחד אחר והאחרונים להבין פוליטיקה ופסיכולוגיה של פוליטיקה זה אתה ושכמותך. גם אתה מחכה לקיצור פז''מ להיות מרצה מן המניין. אז תחזור לספריה ותחקור

הגב לתגובה זו

על כל העולם. יש לו קביעות לכל החיים בשם החופש האקדמי אז הוא יושב ומלהג ומהגג עצמו לדעת.
להזכירך אתה מקבל כסף לעשיית מחקרים ולא לעבוד במשרה מלאה בתקשורת.

הגב לתגובה זו

אני פונה למערכת האתר אנא תורידו את המינון של המאמרים שלו. יש עוד המון אנשים מוכשרים שיכולים לכתוב ולא כל יום צריך לראות את האדון מלהג. אם הוא רוצה יחסי ציבור לעצמו אז שיפרסם מחקרים רציניים בפורומים אקדמיים ושיפסיק להטריד אותנו אם הניתוחים הפסוודו מדעיים של פסיכולוגיה פוליטית. בפוליטיקה אין פסיכולוגיה יש רק אינטרסים. אבל זה לא מפריע ללבל לעשות קילומטרז' על גבינו

הגב לתגובה זו

אודי אולי כדאי שתפתח עיניים ותברר את העובדותלפני שאתה כותב, נוסף על כך כתיבה לגלגנית שכזו ללא הצבת אלטרנטיבה איננה מעמידה אותך ככות אמין אלא כדמגוג מוצלח. לעובדות ראשית בצהל ישנם מוסדות אקדמים אשר מלמדים את המקצוע הצבאיבצורה מקצועית לא בשלושה חודשים אלא לאורך שנים (ברור למה אני מנוע מלפרסמם) שנית מפקדי השדה הללו שאותם אתה משמיץ הם הטובים ביותרשיש לנו ובעלי הנסיון הרב ביותר אלא אם לחמת בויאטנם או בקוריאה ואתה רוצה להחליפם.

הגב לתגובה זו

ניתוח לעניין. גל הירש ודומיו שייכים לדור היחצ''נים והמבצעים ''המבריקים'', ולא לאלה שרכשו ניסיון וידע בניהול קרבות משולבים בהיקפים גדולים מאוד - דוגמת חטיבה ואוגדה. זה שהוא פיקד על כוחות קטנים יחסית, בעלי אופי בט''שי, ממש לא עושה אותו לבעל ניסיון בפיקוד על כוחות גדולים ומגוונים. תחת זאת, הוא ליקק היטב לחברי המטכ''ל (וגם לעומרי שרון, שלו היכרות רבת שנים עמו), וכן קיים קשרים ענפים עם עיתונים, ובראשם אמיר אורן. את התוצאות מדינה שלימה דואבת עתה.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אודי, יצאת גבר! אמרת את מה שכולם כבר יודעים. צריכים קצינים רצינים ולא דוגמנים - אלופים.
צביקה הדר כבר יצא בפילוט של אלוף נולד...

הגב לתגובה זו

הרטוריקה העלובה שלכם הסובבת סביב הירש מעידה יותר מכל על הצורך להחליפו ועל בינוניותו הרבה. עם ישראל אינו שלוחה של גל הירש וגם צה''ל איננו כזה. עלינו לבחור במקדים אשר כאשר יופנה כלפיהם הזרקור יוכלו לומר הרבה יותר מאשר ''לא רק אני אחראי''. הסטנדרט של צה''לכפי שהוא מתבטא בתוצרים כגל הירש, ירוד ומתחת לכל ביקורת. אנחנו צריכים עשייה בצבא ובממשלה ומה שקיבלנו זה דאווין בסגנון גל הירש, עמיר פרץ, אהוד אולמרט וחלוץ.

כל עוד אלו נשארים בתפקידם הסכנה למדית ישראל נמצאת בפנים, לא רק בחוץ.

די לשחיתות. להעלות את הסטנדרט במקום לאפשר לו לרדת.

אזרחית מודאגת.

הגב לתגובה זו

הנה, עוד דוגמא עגומה למי שקיבל במה ומיד פוצח בנאום חוצב להבות - ללא כל חיבור לעובדות או למציאות! מי הוא אלוף יה יה שתיחקר את תיפקוד האוגדה במהלך כל ימי המלחמה יחסית למר לבל ששולף ''עובדות'' משרוולו? !
וכדי לא לחטוא בחטאיו, להלן התייחסות עיניינית לטיעוניו:
גל הירש השתתף בכל המלחמות שהיו לעם ישראל מאז הגיע לגיל 18 ועוד עשרות ומאות מבצעים נועזים מעבר לקווי האוייב. לא ברור במי, פרט לזקנים כמוני שנלחמו בששת הימים, ההתשה, כיפור, לבנון וחומת מגן מציע מר לבל לגייס להגן על המג\דינה . . .
לטענתו השניה, בגנות ההשכלה האקדמית הרחבה, שיפור כלי החשיבה, קבלת ההחלטות גמישות מחשבתית והרחבת הדעת ונקודות ההשקפה (שלא לדבר על פו''מ והכשרות ייעודיות למכביר) - לא נראה לי שיש טעם בכלל להתייחס אלא לקוות שלא רבים כמותו המטיפים לבערות ולקיבעון. הנקודה השלישית שברור שמחליפו לא יהיה טוב ממנו - היא הנקודה איתה אני מסכים! לא בגלל התחושה האפוקליפטית שאין בנפטלין מפקדים שלחמו במלחמת יום כיפור - אלא משום שאני מאמין שתא''ל הירש הוא קצין חושב, ערכי, לומד, אחראי שאין רבים כמוהו - מהטובים שיש לנו וקשה להאמין שנמצא לו תחליף - וחבל!

הגב לתגובה זו

איך אתה מעז להשתלח בגל הירש המצביא הדגול שעם ישראל הפסיד.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

אז תאמין לי שיש לו ניסיון בקרבות.

הגב לתגובה זו

איש שטח רב ניסיון.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

יכולה להיות הרבה ביקורת על הצבא: שיטת הקליקות בקידום, המרובעות של ראיית בטחון צרה, התחושה שהם יכולים להכתיב מדיניות למשטר האזרחי, ואולי גם הפלאזמה מול האבק-אך המנטליות של ''צבא אמיתי הוא חיל פרשים תוקף'' אבדה מהעולם עם הצבא הפולני.

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו