מותר האדם מהבהמה?
נלה מיוחס זועמת על החלטת בג"ץ לאפשר את מצעד הבהמות בירושלים בשם ערכי הדמוקרטיה
עקרון צער בעלי חיים, שרבים מאיתנו נוטים לשכוח אודות קיומו, מלווה את הדת היהודית החל מהמקרא (מצוות פריקת החמור), כפי שנאמר "ורחמיו על כל מעשיו" (ספר תהילים, פרק קמ"א). עוד פסקה ההלכה, שאין להשתמש בבעלי החיים אלא לצורך חיוני של האדם (כגון אכילת בשר).
החלטתו של בג"צ היום, לדחות את עתירתה של עמותת "תנו לחיות לחיות" שדרשה שלא לנצל את בעלי החיים במאבק הפוליטי על מצעד הגאווה, מעוררת בי שאט נפש. אולם, העובדה שאנשים מאמינים הם שנאבקים לקיים את אותו "מצעד בהמות", חורה לי אף יותר. כיצד יתכן, שבאותה נשימה ממש, נלחמים החרדים כנגד חילול מצוות באמצעות חילול מצווה שאינה נופלת בחשיבותה? זו אינה אלא צביעות בעיני.
הסוסים, החמורים ויתר בעלי החיים שנאלצו לצעוד היום ברחובות ירושלים, לא בחרו להשתתף במצעד המחאה הזה. זו אינה מחאתם שלהם ולפיכך יש כאן ניצול ציני של חולשתם, וצער בעלי חיים של ממש.

מצעד הבהמות
אופיר דוד
בג"ץ נפל בלשונו
גם בג"צ נפל בלשונו כשכתב בדחותו את העתירה ש"מיותר לומר עד כמה הזכות להפגין הינה מרכיב שבלעדיו אין משטר דמוקרטי". הרי העותרים לא מחו על הזכות להפגין, אלא על כפיית אותה זכות על בעלי החיים שאין להם דבר וחצי דבר במאבק הנוכחי.
בעיני, גם אם יבטיחו לכאורה מארגני המצעד שלבעלי החיים לא יאונה כל רע, יש בקיום המצעד טעם לפגם המצדיק את ביטולו או לפחות את הוצאת בעלי החיים מהמשוואה. מדוע לקחו להם מארגני המצעד את הזכות להצעיד את בעלי החיים בשם האידיאולוגיה השמורה להם בלבד, המשפילה את החיות אותם הם מנצלים.
בהשוואת ההומוסקסואלים לבהמות, רומזים מארגני המצעד, שדעתם על הקהילה הגאה ידועה (ושמיותר לציין שאני מתנגדת לה בכל תוקף), כי הבהמות הינן זן
בשולי הדברים אציין, שדברי נאמרים מבלי להתייחס כלל לפגם המוסרי במצעד היום, שמטרתו למעשה להשוות את האוכלוסיה הגאה לבהמות.
ואסיים בציטוט מספרו של צ'ארלס פטרסון, "כל יום הוא טרבלינקה":"היהדות אינה מתפשרת בהשקפתה, כי בפועל יש להעניק לבעלי החיים זכויות יסוד מסוימות. עמדה זו מתגלה שוב ושוב במסכת החוקים העבריים, שבעודם מתירים לבני האדם את השימוש בבעלי החיים, הם מורים להם כיצד להמנע מגרימתו של סבל מיותר לברואיו של אלוהים". אין סבל מיותר מזה שבהובלת בעלי החיים למצעד היום מבלי שבחרו בכך.