האשם תמיד
יעל פז מלמד חושבת שהבכי על מצב התרבות בארץ מגיע בעיקר מיוצרים כושלים. טרחנים, תרדו מהגג של ערוץ 2
כן כן, בכל אשמה הטלוויזיה, בכל אשם ערוץ 2. הוא זה, שבשם הרייטינג, מרדד כל מה שזז בתחום התרבות עד לעובי של בצק פיצה. הוא זה שבגללו תיאטראות ותיקים, דוגמת הבימה, הקאמרי ובית ליסין, חייבים לחזר אחר הפתחים, כדי לאזן איכשהו את התקציב המצטמק שלהם. ותיאטרון ניסויי, דוגמת זה המוצג בחדרים של בתים, או בפאתי איזה פרינג' לא ברור. להם בכלל אין סיכוי מול "כוכב נולד" ו"נולד לרקוד" ו"רוקדים עם כוכבים". אלמלא ערוץ 2, וקצת גם ערוץ 10, הייתם רואים בין קהלינו משוררים מיוסרים, או לא, זוכים לתהילה גדולה בקרב ציבור שוחרי שירה, וכל השאר היו עטים על משרדי התזמורות הקלאסיות ובית האופרה, ורוכשים כרטיסים מכל הבא ליד.
אז הגיע הזמן להוריד מהגב שלנו את כל אותם מקוננים, שאם במקרה היצירה שהם יצרו - אם זו הצגה, או תערוכה, או כל דבר אחר - לא בדיוק מצליחה לייצר רייטינג, כלומר נכשלת, מיד הם מאשימים את תרבות הרייטינג, ובאופן לחלוטין לא מקורי עולה שמה של נינט כמייצגת התרבות הזו.
חבר'ה, עזבו אותנו. יש מקום לכולם, אם הם טובים כמובן. כל אחד ותפקידו הוא בעולם התרבות והבידור הישראלי. ערוץ 2, למרות הכל, ממלא את ייעודו באופן סביר לחלוטין, ואף למעלה מזה. הוא לא נועד להיות אליטיסטי, הוא לא נועד לחנך את האומה לצרוך תרבות. הוא נועד להיות הכי רציני במה שנוגע לדיווחים וחדשות ואקטואליה בכלל, ואת זה הוא עושה בסדר גמור, והוא נועד להביא תוכניות שמתאימות לחתך אוכלוסייה רחב, לפחות בחלקן, וגם את זה הוא עושה בצורה יעילה וטובה. עובדה שהוא מצליח להרגיז כל כך הרבה אנשים תרבותיים.
כי מה לעשות, לערוצי הטלוויזיה המסחרית אין מי שידאג, אם הם נכשלים כלכלית. הם לא מקבלים תקציבים ממשרד התרבות, או החינוך, אין להם שר שתפקידו לחלק כסף, והם מחויבים כלפי בעלי המניות שלהם לייצר רווחים, או לפחות להקטין הפסדים, כפי שזה קורה בערוץ 10. אם מיקי גורביץ', המנהל האמנותי של תיאטרון החאן, שהוא אחד מהמתלוננים על תרבות הרייטינג והריאליטי, ומעלה בימים אלה הצגה מצליחה בעניין הזה, חושב שיש מקום לבקר את ערוץ 2, עליו לעשות בדיוק את מה שעשה. להגיד את דברו באמצעות התיאטרון.
נינט טייב. פוני במקום תיאטרון? צילום: יחסי ציבור
נעשינו צדקנים, כבדים ונודניקים
התוכנית "כוכב נולד", שהיא שק החבטות של כל מבקשי נפשם של מצליחני הטלוויזיה החדשים, היא אחת הדוגמאות הטובות לעוול שעושים כל המקטרגים. מדובר בתוכנית שעשויה הכי טוב שאפשר מבחינה מקצועית, שנותנת הזדמנות לנערה צעירה ומוכשרת מקריית גת, או לצעיר מוכשר ומוזר-משהו מנתניה, להגיע אל לב הפריים-טיים ולהראות לנו מה הם יודעים. ונא לא להיתמם. אלמלא ההזדמנות הזאת, ספק אם היו זוכים לאחרת.
הרי כולנו מכירים את המכונה המשומנת והיקרה של תעשיית המוזיקה. נינט טייב התחילה כיציר כפיה של הטלוויזיה. ההיסטריה המטורפת סביבה כבר איננה אשמת המדיה הזאת, אלא אשמת המנטליות של ילדות בנות 13 ו-14, שבכל פעם
מוצאות לעצמן מושא הערצה חדש. פעם זו היתה ירדנה ארזי, אחרי זה עפרה חזה, אחרי זה שתיהן יחד. יש להניח שרבות מן הנערות של אז הן היום נשים בוגרות, שהולכות לתיאטרון ולתערוכות ולקונצרטים.
נסחפנו. חייבים להודות. נעשינו צדקנים, כבדים, נודניקים. אילו היה ערוץ 2 מייצר לנו תוכניות בהתאם למידותינו, יש להניח שהרייטינג שלהם היה שואף לאפס. מכאן, שנעשינו גם צבועים. די, מספיק. עזבו את ערוץ 2 ואת "כוכב נולד" ואת נינט. יש קהל גם להצגות קלילות, גם להצגות רציניות, גם לספרי שירה איכותיים וגם לזמרים רציניים ואחרים. הדבר היחיד שאין לו קהל זה להצגות וליצירות גרועות. בלי שום קשר לערוץ 2.
נא להמתין לטעינת התגובות
