אני מתביישת
בימים האחרונים מתייצבים רבנים ואנשי דת לצידו של הנשיא קצב. הגדיל לעשות הרב טאו ושלח לנשיא מכתב תמיכה שני, לחיזוק. האם עד כדי כך מופקר כבוד הנשים בקרב אנשי הדת? ד"ר חנה קהת נבוכה
בימים אלה אני חוששת לפתוח את האינטרנט, כל יום הבושה גוברת. בושה שלי כאזרחית, שצריכה לשאת את העדר הבושה של פוליטיקאים מושחתים, ש'רק' נהגו בשחיתותם, ויצאו להגנתו של שר שחשוד בעבירת מין כלפי חיילת צעירה שביקשה תצלום משותף למזכרת. בושה כאישה, כאשר כמה מחברותי איבדוה. בושה כדתיה, כשדווקא רבנים ופוליטיקאים דתיים מתייצבים בסך להגן על חשוד בעבירות מין חמורות.
התחיל בכךהרב טאו, ושוב חזר על כך השבוע. כשהביע אמון מוחלט בגרסת הנשיא, הוא בעצם הביע אי-אימון מוחלט בגרסת המתלוננות. אילו הנשיא היה יהודי דתי שומר מצוות הייתי חושבת שאולי זו הנטייה הטבעית של הרב, לחשוב שאדם דתי או חרדי מחוייב יותר מוסרית ולפיכך צפוי שיאכוף את יצרו. אך לא כך הדבר הרב טאו מגן על הנשיא ובו זמנית מיניה וביה מרשיע את המתלוננות, לכאורה, קרבנותיו, כנראה אך ורק בגלל מינו, כגבר לגבר הוא טופח על שכמו ומביע בנחרצות את אמונו בו. לאמור, כיצד יתכן בכלל האמין לאשה, כשגבר חולק עליה. ואולי בכלל אין העבירות חמורות כל כך?! ומה כל כך נורא בחשדות הללו, אז הוא התחיל אם איזו בחורה, ביג דיל...
הרב טאו לא כתב כך, אני רק מנסה להבין את הלך רוחו למכתב התמיכה התמוה בחשוד קצב שהפיץ השבת בכל בתי הכנסת בארץ. אני רק מנסה לחשוב מה בדיוק המסר החינוכי שרצה הרב טאו להעביר לאלפי תלמידיו...
הרב טאו אינו לבד, אני פותחת את המחשב ושוב קופצת תמונה מחרידה של שולחן מלא ברבנים, ביניהם רבנים ראשיים, החובקים בחום ובחנופה את החשוד באונס. האם ניתן היה לדמיין שרבנים אלו יושיבו ביניהם איש שמאל שאינו חשוד בכל עבירה מלבד דעה שונה משלהם? האם ניתן לדמיין את יוסי ביילין או יוסי שריד יושב ביניהם, הס מלהזכיר. אולם ברגע שזה גבר, עם זיקה למסורת ועמדה ימנית,
הרי בסופו של דבר גם במסורת היהודית ניתן להתייחס לאשה כאובייקט ואפילו כאובייקט מיני, אם לא נזהרים זהירות יתירה שלא לפרש כך את המקורות. גם אריה דרעי, מצא לנכון לקפוץ ולהצילאת החשוד באונס מן העונש... כמו גם אנשי דת מהמגזר המוסלמי. למה רבונו של עולם?! האם עד כדי כך מופקר אצלכם, אנשי הדת, כבודן של נשים? האם כך הייתם נוהגים גם אם הנפגעת הייתה בתכם? אחותכם?
רבקה שקד זכרה לברכה, הממונה על מעמד האשה בנציבות המדינה, חלקה עימי פעם מקרה, אחד מיני רבים, של עובדת חרדית שהוטרדה במשרד אשר היה נתון ביד אנשים חרדים. המטריד היה דתי וההשלכות על המתלוננת היו איומות. לא די שנפגעה והושפלה, היא פוטרה ואוימה והגברים כולם יישרו קו בהגנה על המטריד ונגדה. מאמצים עילאיים נדרשו כדי לגלגל את הגלגל אחורה ולהביא להשעייתו של התוקף ולא של הקורבן.
כיצד ניתן לקבל דפוס מעוות שכזה? כיצד יכולים הרבנים להתייצב לימין החזק החשוד במעשים שפלים כל כך? כשהתורה כולה חוזרת ודורשת את ההגנה על החלש, על היתום, הגר והאלמנה? כשהתורה משווה את מעשה האונס לרצח: "כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה" (דברים כב), האם אין אנו קוראים באותן הספר?
כיצד ניתן לסמוך שאנשים אלו יחנכו את הדור הצעיר? אילו ערכים הם מנחילים להם, שאונס זה לא כל כך חמור? שהטרדה מינית לא צריכה להטריד? אם האדם מזוהה עם הימין אז הכל כשר? שאם זו אשה המתלוננת, היא בטח משקרת והגבר תמיד צודק? מה בדיוק עבר בראשו של רב טאו כשכתב את מכתבי התמיכה החד צדדיים הללו? מה בדיוק עבר בראשם של הרבנים שמנסים להפגין את אהדתם ומתחנפים לנשיא החשוד קצב?
מסופר בגמרא בבבלי (מסכת מועד קטן דף יז עמוד א) על אותו תלמיד חכם שהיו שמועות שעושה מעשים אסורים (מטריד מינית או הולך לזונות). התלבט רב יהודה אם להחרימו או לא. התיעץ עם רבה בר בר חנה וזה ענה לו , כך אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב (מלאכי ב') "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא' אם דומה הרב למלאך ה' - יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו".
החרימו רב יהודה. לסוף חלה רב יהודה, באו חכמים לשאול בשלומו ובא גם אותו אברך מוחרם, כשראו רב יהודה חייך. אמר לו אותו רב מוחרם, לא די בכך ששמתני בחרם שאתה עכשיו צוחק עלי? אמר לו רב יהודה לא עליך אני צוחק. אלא אני שמח שכאשר אגיע לעולם הבא אוכל להתגאות שאפילו לאדם גדול שכמוך לא התחנפתי.
אולי זהו השיעור שבנינו ילמדו מרבנינו שערך החנופה עולה על כול הערכים האחרים. ואנו אנה נוליך את הבושה.
נא להמתין לטעינת התגובות
